שר הביטחון של עירק: אירן דורשת מאיתנו 16 מיליארד דולר

בחודשים האחרונים אנו עדים לשינויים משמעותיים במדיניותה של אירן בתחומים המדיני, האסטרטגי והכלכלי. השינוי החל במרס 2023, עם הסכם חידוש היחסים הדיפלומטיים עם סעודיה לאחר נתק של כשבע שנים. חידוש היחסים הביא להידוק היחסים הכלכליים של אירן עם סין, צעד משמעותי בשבירתם של העיצומים הכלכליים מצד המערב. הצעד היווה כדור שלג שהמשיך בחידוש היחסים של העולם הערבי עם סוריה, בעלת הברית של אירן, וקבלתה חזרה לחיק הליגה הערבית.

אין מתנות חינם

כעת נוקטת אירן צעד חדש ובלתי צפוי שהשלכותיו מרחיקות לכת: ביום שבת ה-20.5.23 חשף שר ההגנה העירקי ת'אבת מחמד אל-עבאסי, כי אירן החליטה אחרי שש שנים מתום המלחמה נגד דאעש, להגיש את החשבון. טהרן דורשת לא פחות מ-16 מיליארד דולר עבור הנשק שסיפקה לעירק למלחמה נגד "המדינה האיסלאמית" בשנים 2017-2014. במקום להביע מחאה, הודה שר החוץ העירקי באותה הזדמנות על הסיוע האירני. הדבר לא מפתיע, לאור הממשלות השיעיות הפרו-אירניות השולטות בעירק מאז הפלתו של סדאם חוסיין.

אגב, אם מדברים על סדאם הרודן של עירק לשעבר, נזכיר כי בסיומה של מלחמת עירק-אירן (1988-1980) הגישו מדינות המפרץ את החשבון עבור סיוען לצבא העירקי. תגובתו של סדאם הייתה שונה מזו של עירק היום. סדאם טען כי עירק שילמה את חובה בדם וכי מאות אלפי חיילים עירקים שילמו בחייהם על-מנת לבלום את אירן ולהגן על מדינות המפרץ מפני אירן. אולם מדינות הנפט לא ויתרו וכוויית אף לחצה להוריד את מחירי הנפט, מה שפגע בכלכלת עירק. יתר על כן, כוויית אף ערכה קידוחי נפט באזורים שעירק טענה כי שייכים אליה. זה נגמר באוגוסט 1990 בפלישה עירקית לכוויית.

היום עירק, מחר סוריה

הגשת החשבון לא צריכה להטריד את עירק העשירה בנפט (השנייה אחרי סעודיה בהפקת נפט) אלא את סוריה הענייה. סוריה צפויה להיות הבאה בתור והחשבון עלול להיות גבוה בהרבה. לשם השוואה, הסיוע האירני לעירק נמשך כשלוש שנים ואילו לסוריה אירן סייעה במהלך רוב שנות מלחמת האזרחים, דהיינו 2017-2011, כשש שנים, ואולי אירן גם תדרוש את החשבון עבור שנות מלחמת ההתשה נגד שארית האופוזיציה באדליב, צפון מערב סוריה מ-2017 ועד היום. בחישוב גס, אירן יכולה לדרוש מסוריה סכום של יותר מ-30 מיליארד דולר. לפי פרסומים שונים החוב גבוה בהרבה, כי אירן משקיעה מאז מלחמת האזרחים כ-15 מיליארד דולר בשנה. נזכיר כי מאגרי הנפט של סוריה בצפון מזרח המדינה, מחוז דיר א-זור, לא רק שהולכים ומדללים משנות ה-90, אלא גם נמצאים כיום ברובם בשליטת האוטונומיה הכורדית (רוג'ובה) בחסות ארה"ב.
אירן לא ממהרת לדרוש את התשלום מסוריה, היא ממתינה לשעת כושר. בטהרן מודעים לתוכנית של הליגה הערבית בהובלת סעודיה, מצרים והאמירויות, להחזיר את סוריה לחיק העולם הערבי כדי להרחיקה מאירן. הקלף הכלכלי שמור באירן כמנוף לחץ למנוע את המהלך. זאת, מלבד אלפי לוחמי מיליציות פרו-אירניות השוהים דרך קבע בסוריה ואין לאירן שום כוונה לפנותן בזמן הנראה לעין.

בשאר אל-אסד מודע לעובדה כי יציבות שלטונו תלויה בנוכחותן של המיליציות השיעיות וכי ברגע שהן ייצאו מהמדינה יתחדש המרד של האופוזיציה. בסוריה המשטר עדיין נשען על מיעוטים (עלאווים, נוצרים, אסמאעילים) השולטים על הרוב הסוני. אסד אינו תמים, הוא מודע לעובדה שפשעיו אינם נסלחים באמת וכי הליגה הערבית מעדיפה לראות בסוריה מנהיג מהעדה הסונית וכי הוא מהווה ברירת מחדל, בהיעדר חלופה. על כן, התלות של אסד באירן היא מוחלטת.

רוסיה אומנם מעניקה הגנה אווירית למשטר אסד, אך אינה מסוגלת להעניק תמיכה קרקעית ע"י לוחמים כפי שעושות המיליציות הנאמנות לאירן (חיזבאללה, הפאטימיון, הנוג'באא, הזיינביון ועוד). לחטיבות אלה יש מטרה נוספת מלבד הבטחת המשך משטר אסד בדמשק - המאבק נגד ישראל.

הטבעות סביב ישראל - צבאית ומדינית

רבות דובר בחדשות בישראל על הטבעת האסטרטגית שמגבשת אירן סביב ישראל: מדרום: ירי של הג'יהאד האיסלאמי מעזה, ממערב: פיגועים של ארגוני טרור מהגדה, מצפון: ירי רקטות ממחנות הפליטים הפלשתינים בלבנון וגיבוש חזית חדשה מהגולן.

בחודשים האחרונים ניכר כי אירן מנסה לייצר טבעת מצור חדשה סביב ישראל ע"י מגעים דיפלומטיים. לבנון מצויה בשליטת חיזבאללה גם ברמה הפוליטית, והמשטר בדמשק תלוי לחלוטין באירן. כעת מנסה אירן למנף את חידוש היחסים עם סעודיה כדי ליצור קשרים דיפלומטיים עם מצרים וירדן. האיום הזה הוא ממשי. ב-20.4.23 התנהלה שיחת טלפון בין שר החוץ הירדני איימן ספדי ושר החוץ האירני חוסיין עבד א-להיאן בנושא חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. בימים האחרונים חשף עבד א-להיאן כי ארצו מנהלת מגעים גם עם מצרים בתיווכה של עירק, אך מצרים מעדיפה להכחיש את הידיעות בשלב זה.

אולי זוהי התגובה האירנית ליחסי ישראל עם שתי מדינות הגובלות באירן - אזרבייג'ן וטורקמניסטן, שבה נפתחה שגרירות ישראלית בבירה אשגבאט לפני כחודש.

יש לקוות כי לא מעט גורמים יעכבו את טבעות החנק של אירן על ישראל. ברמה האסטרטגית סכסוכים פנימיים בין חמאס לג'יהאד האיסלאמי על השליטה ברצועת עזה ובמחנות הפליטים בלבנון. החזית האירנית בגולן תמשיך להיפגע מהפצצות צה"ל בסוריה. ברמה הדיפלומטית, חידוש היחסים עם אירן מהווה סיכון שמדינות עשירות כמו סעודיה והאמירויות יכולות להרשות לעצמן לקחת. אך יש להניח כי מצרים וירדן העניות חוששות כי חידוש היחסים עם אירן עלול לפגוע בסיוע האמריקני, שהוא קריטי לכלכלתן. אך במזרח התיכון כידוע הכל בלתי צפוי ואין סוף להפתעות.