כשאהרן ברק הקפיד על הפרדת הרשויות

בתחילת שנת 1991 הוחל בהליכים לחקיקת שני חוקי היסוד: כבוד האדם וחרותו וחופש העיסוק, המהווים את אבן הפינה לתחילת המהפכה החוקתית המזוהה כידוע עם אהרן ברק, שקבע בסמוך לאחר מכן, באופן מגלומני משהו, כי: "לשופטים, ובעיקר שופטי בית המשפט העליון, הוענק מכשיר רב עוצמה, אשר בכוחו לשנות את פני החברה הישראלית"

אלא שחודשים ספורים לפני כן, קבע השופט ברק דברים הפוכים בתכלית לרעיון המהפכה החוקתית, והקפיד באופן בולט על הפרדת הרשויות.

היה זה בבג"ץ 142/89 - הידוע כבג"ץ לאו"ר, שפורסם ביולי 1990, שבו קבע השופט ברק את עליונותו של החוק והעדר סמכות בית המשפט לבטלו - גם כאשר המדובר בחקיקה הנוגדת את מה שידוע כ"עקרונות היסוד של השיטה" - מושג שמרבים לדבר בו בימים אלה - על-רקע הטענה האומרת שבג"ץ כן מוסמך לבטל חוק - לרבות חוק יסוד - הנוגד את עקרונות היסוד של השיטה.
להלן, אפוא, ציטוט הקטע הרלוונטי מפסק הדין של השופט ברק בבג"ץ לאו"ר:

• 
  "על-פי התפיסה החברתית והמשפטית המקובלת אצלנו, אין בית המשפט נוטל לעצמו סמכות זו להכריז על בטלותו של חוק הנוגד עקרונות יסוד של שיטתנו. תפיסה זו, קיבלנוה בירושה מהתפיסה האנגלית ופיתחנו אותה על-רקע המציאות של הדמוקרטיה שלנו.
  
  כך אנו נוהגים זה למעלה מארבעים שנה. היא משקפת את ההסכמה החברתית בישראל, והיא נהנית מקונצנזוס של הציבור הנאור...
  
  לאור התפיסות החברתיות-משפטיות הנהוגות בישראל, ולאור הפסיקה העקבית של בית משפט זה במשך השנים, אין זה ראוי, כי נסטה מגישתנו המקובלת והמשקפת את המסורת המשפטית-פוליטית שלנו, ואין זה ראוי, כי נאמץ גישה חדשה, המכירה בכוחו של בית המשפט להצהיר על בטלותו של חוק - שאינו סותר הוראה משוריינת בחוק-יסוד - והנוגד עקרונות יסוד של השיטה.
  
  אם נעשה כן, ניראה בעיני הציבור כמי שחורג מהקונצנזוס החברתי באשר לתפקידו ולכוחו של שופט בחברה הישראלית. תפיסת החברה הישראלית את התפקיד השיפוטי אינה עולה בקנה אחד עם פסיקה מרחיקת לכת זו.
  
  נראה לי, כי תפיסת הציבור היא, כי הכרעה כה חשובה ועמוקה צריכה להיעשות - בשלב זה של חיינו הלאומיים - על-ידי העם ונציגיו הנבחרים.
  

עד כאן הציטוט מפסק הדין.

איך קרה, שזמן כה קצר לאחר בג"ץ לאו"ר התפתו 32 חברי כנסת בלבד להמליך עליהם את "עקרונות היסוד של השיטה" - כדי לאפשר לבג"ץ לשאוב מאותם עקרונות את הסמכות לבטל חוקים. איך קרה כדבר הזה - תשאלו את מי שהיה שר המשפטים באותם ימים, דן מרידור, שהיה מיוזמי החקיקה של שני חוקי היסוד, שברגע של אמת הודה לפני חדשים ספורים בראיון טלוויזיה כי "האהבלים לא הבינו".