"ואנקמה" - אבל במי

"ואנקמה" הוא ספר זעיר ממדים עם מסקנת ענק. מחברו, הכתב הצבאי של ערוץ-11 רועי שרון ובעברו כתב מעריב ביהודה ובשומרון, עקב אחרי מעשי הטרור היהודי החל משנות ה-90' של המאה שעברה (זו חולשת-מה, ויתור על שורשי התופעה עם תג המחיר שגבתה כבר המחתרת היהודית של שנות ה-80'. רק שרון יודע למה פסח עליה).

ישראל מדווחת על פשיעת היהודים בפלשתינים בהתמדה, אך לא דין תיאור זה כסיפור העולה ב"ואנקמה". מי שבא בין דפיו של הספר הדק מוצא עצמו כאילו הוא נוסע בניידת משטרה בעת המרדף אחרי העבריינים בזמן אמת מרגש.

ישראל עוקבת אחרי פעולות "תג המחיר" של הטרור היהודי, שמקורו בדרך כלל בנוער הגבעות, כדבר שבשגרה. כמעט הכל נזכר בספר מהטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה ומחתרת בת עין והפיגוע הנורא בדומא ורצח נער פלשתיני ככה סתם.

מעניינת במיוחד פרשת הרוצח עמירם בן אוליאל ואדם שהיה או לא היה סייען שלו - הקטין אל"ף. הוא רצח משפחה חפה מכל פשע בכפר דומא בשלהי 2015 ולעולם לא היה מודה במעשהו אלמלא הופעלה עליו "חקירת צורך" (אלימות) והחוקר הנבון של השב"כ שכינויו "מיגל".

טרוריסטים בני כל העמים בכל התקופות אינם צריכים צידוק למעשי הזוועה שלהם אבל תמיד יש להם צידוק. תמיד הרצח שלהם הוא תיקון עוול ו"אנקמה". תמיד הם גם פוגעים בחפים מפשע. הטרור הזה, כפי שמוכיח שרון, אינו מעשה של יחידים. שלשום הסתערה ח"כ מרב מיכאלי בצדק רב על הרב המקובל ביהדות הדתית-לאומית צבי קוסטינר העומד בראש ישיבת מצפה רמון מפני שדרכו אצה לו, הוא מחפש עילה לשחרר את בן אוליאל מן הכלא. עוד בטרם חלף עשור. אני משוכנע כי אינו יחיד. כמו הקהל אשר הריע באולפן טלוויזיה להצעה לשחרר מהכלא את יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין.

"ואנקמה" - הלקוח מפניית שמשון הגיבור אל האלוהים להחזיר לו את כוחו לבוא חשבון עם הפלישתים שניקרו את עיניו - אינו רק ספר על העבר. במציאות ההולכת ונרקמת בקו התפר הנמלא בדם בין יהודים לבין פלשתינים ביהודה ובשומרון הוא גם מורה-דרך להווה ולעתיד.
אחד המבקרים העיר כי הוא "ספר חובה". בהחלט.