"חדשות" הטלוויזיה פוגעות בבריאותנו

שאלתי את בתי הבכורה נתי (ענת) אם היא ראתה בטלוויזיה את התמונה שחיילי גולני יושבים בפרלמנט של החמאס בעזה. היא ענתה שהיא מתרחקת מערוצי הטלוויזיה כמה שרחוק יותר. לא הייתי צריך לשאול אותה לסיבה שבגינה היא מתנזרת ממה שקרוי "חדשות". הרי זאת לא מהדורת חדשות אלא מגזין של דיבורת משולב באפקטים חזותיים שנמשך מן הבוקר ועד הלילה תוך כמה הפסקות. מבול פרשנים של גנראלים ואקדמאיים בדימוס, נוסף על אלה תוצרת בית, בשלושת הערוצים המרכזיים, אשר מלעיטים אותנו כמו פיטום אווזים בדברים שרק חלקם מעניינים ורבים סתם חוזרים על עצמם, משוכתבים או בשינויי עיצוב המסך. העיקר שתהיה פטפטת ללא הרף וזה נקרא "חדשות".

לא מצאתי סקר על מספר האנשים הצופים במהדורת החדשות ומן הסתם הדור הצעיר צופה בה מעט אם בכלל. אבל אם הערוצים, ומבחינה זאת אין הבדל בין הערוץ הציבורי לבין שני הערוצים המסחריים, בכול הקשור לרייטינג, מלעיטים אותנו בחומרים אלה עד להקאה - ככול הנראה יש ציבור לקוחות. וזאת גם זאת - ערוץ 12 מבשר לציבור כי אם צופים בערוץ באמצעות האפליקציה ניתן להמשיך לצפות או לשמוע באמצעות פיצֶ'ר - תמונה בתוך תמונה. בפרסומת של הערוץ אנשים נראים כמו זומבים מהלכים, מחוברים 24 שעות. אמצעי המדיה כולם מספקים את הסחורה כפי ההגדרה של הפילוסוף קארל מרקס שקרא לדת "אופיום להמונים". אילו חי היום היה מן הסתם מעביר זאת מן הדת אל התקשורת.

בכתבה שפורסמה בהארץ (14.11.2023) של עידו אפרתי ונעה שפיגל, בהקשר של טיפול נפשי בניצולי הטבח, צויין כי "מערכת בריאות הנפש של משרד הבריאות הייתה נתונה במצוקה אמיתית עוד לפני פרוץ המלחמה, לאחר הרעבה והזנחה רבת שנים". אז יש לי חדשות. לאלה יצטרכו להוסיף רבים מצופי "החדשות" בימים אלה במדיה.

מומחים לבריאות הנפש בעולם מזמן שמו על הכוונת את חדשות ערוצי הטלוויזיה וההתמכרות להם של ציבור גדול. לדעתי אם חדשות אלה לא גורמות לשינוי ההשקפה הפוליטית בעקבות האירועים המדווחים, הן משנות את הלכי הנפש. הן משפיעות יותר מאשר פוליטיקה. כקורא הארץ אני מרבה להביא ציטוטים מעיתון זה. אני מנוי עליו יותר משבעה עשורים, בין היתר משום שהוא מביא נושאים רבים בתחומים שונים מן הארץ ומחוצה לה, שהם לעיתים מרתקים יותר מאשר "חדשות". בייחוד בעידן שהחדשות של העיתונות המודפסת הן, למצער, חדשות של אתמול.

חדשות רעות

ככה מצאתי מאמר של יהודית כץ, מומחית ל"יישום פסיכולוגיה חיובית" בהארץ מ-3 במרס 2019 תחת הכותרת "חדשות רעות: החדשות לא עושות לכם טוב" ובפתיח נמצאת כמעט התורה כולה. "העולם המודרני גורם לנו להיות מחוברים כל הזמן לעידכונים חדשותיים, אלא שהתכנים הקשים האלה פוגעים בבריאותנו. ניתוק מוחלט אינו אפשרי אבל בהחלט כדאי לבחון עד כמה החיבור הזה נחוץ לנו ולשנות את מינון החשיפה לחדשות" והיא מוסיפה דוגמה מימים "נורמליים" וככה היא כותבת:

"מאז שהייתי קטנה אני זוכרת מנגינה אחת דרמטית, ואת ההורים שלי מסתכלים בי ברצינות ואומרים בחיל ורעדה: "ששש! יש חדשות". הדיווחים שהוצגו על מסך הטלוויזיה גרמו הרבה פעמים לבטן שלי להתהפך ולידיים שלי לרצות לטפס ולאטום את האוזניים. "נמצאה גופה של ילדה קטנה בירקון", "בפיגוע נהרגו אב ובנו", "שיטפון בשכונה בדרום תל אביב", "מתיחות בדרום", "מבצע צבאי בצפון" או סתם "תקרית ביטחונית" במקום אחר. אם לא קרה אף אסון במדינה שבין הירדן לים, מהדורות החדשות הציגו אסונות טבע מסביב לגלובוס. רעידת אדמה, צונאמי, מפולת סלעים וגשר שקרס". והיא מוסיפה ומציינת כי בעידן שאחרי המצאת המכשירים הניידים, כשלכל אחד מאתנו יש חמ"ל פרטי ואנחנו מקבלים עידכונים מדי דקה, היום החשיפה לחדשות בלתי מוגבלת. כאמור, להערכתי, הדור הצעיר חשוף יותר לרשתות החברתיות שהמסרים דרכן חמורים לאין ערוך מאלה בערוצים המסורתיים. אבל גם בלעדיהם יש ציבור רב של צופים ובייחוד בימים אלה של אסון ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת מאז.

תנו לנו דם- והרבה

כץ מצטטת אמירה תקשורתית "If it bleeds it leads" לאמור כל דבר מדמם יותר מביא כותרת גדולה יותר.ואנשים שמכורים לזה מגיעים למסקנה שהעולם שאנו חיים בו הוא מפחיד, ושאנשים הם יצורים שלא כדאי לתת בהם אמון. לזה אני יכול להוסיף כי בימים אלה עם ממסד כזה - הפחד מבוסס.

היא מביאה נתונים של איגוד הפסיכולוגים האמריקני שלפיהם 50% מהאמריקנים אישרו שצריכת החדשות גורמת להם תחושת לחץ, חרדה ותשישות ופוגעת באיכות השינה שלהם. המאמר מביא דוגמאות רבות לתופעה זאת. בין היתר בישראל. סקר משנת 2017 שהתבסס על שאלות באינטרנט מצא כי 71% ממשתתפי הסקר דיווחו שצריכת החדשות משפיעה על מצב רוחם לרעה בשעה ש-55% מקרבם הביעו את דעתם שהם מאמינים שהחדשות מוטות לרעה על-ידי התקשורת בכוונה תחילה. לאמור - רייטינג. שערו בנפשכם מה קורה היום, בנובמבר 2023. לכך נוסף טבע אנוש אבולוציוני כי אבות אבותינו פיתחו פחד להישמר מטורפים, להיזהר מצללים, מצוקים מחודדים, מקולות באפילה ושאר מרעין בישין. אסתפק בקטעים אלה, שכן מי שמעוניין בנושא ימצא כתבה מרתקת זאת בחיפוש בארכיון העיתון או בגוגל.

חשיבות החדשות והטיפול בהן

כאיש טלוויזיה בעבר ובתחום החדשות והאקטואליה, וכמי שעשה את התואר השני בתקשורת המונים, לא מתקבל על הדעת שלא אראה את ההיבט החיובי של החדשות - תמיד ובימינו בעיקר. היצור הזה ששמו אדם הוא חיה חברתית והוא צורך מידע שקשה לו מאוד בלעדיו. אלא שהמידע חייב להיות אמין ומי שעוסק בו אדם מהימן, והחומרים מדודים. באחד הפוסטים, בנושא גוון השידורים בתקופת מלחמת יום הכיפורים, אני מזכיר שמהדורת החדשות המרכזית בערב יכלה להימשך שעתיים ולעתים שעתיים וחצי. אבל זאת הייתה מהדורה מרכזית אחת כאשר בלוח השידורים שובצו תוכניות תרבות, אמנות והומור. מנהל הטלוויזיה אז, לימים פרופסור ארנון צוקרמן, לא קיבל לכך שום הנחיה, לא פולטית ולא פסיכולוגית. גם לא היה לו רקע בתחום החברתי של המדיה. הוא עשה את הסטאז' בטלוויזיה הישראלית הצעירה. הוא הבין שזאת הדרך הנאותה לספק לציבור לא רק ידיעות על המלחמה אלא גם בתחומים אחרים כדי לשקף את קשת הנושאים שאינם נפסקים במלחמה, מכול מקום לא לתקופה ממושכת. בדיעבד הם הביאו גם לאתנחתה נפשית.

זה לא המצב היום. החדשות בערוצי הטלוויזיה, ללא יוצא מן הכלל, הן מניפולטיביות. יש גם הרבה דיסאינפורמציה, הן מצד גורמים ציבוריים ואישיים שונים והן מצד גורמים רשמיים כחלק מן המערכה. זאת גם אם יש כתבים ופרשנים מהימנים. הם משמשים את עיצוב המסגרת של חדשות לצרכן כמעט בכול מחיר, העיקר למכור. וכשם שאכילת יתר גורמת לנזק במערכת העיכול, ככה חדשות יתר, בייחוד בימינו, גורמות לנזק במערכת הנפשית שלנו. ולגבי זה לא נביא את הגדרת קוהלת "ירבה דעת ירבה מכאוב", כי רוב החדשות בטלוויזיה כיום הן ממעיטות דעת ומרבות מכאוב.