עזר כנגדו

איש העסקים אלי עזור פועל, בימים אלה, בשקט-בשקט, כדי להשיג בפועל שליטה בחברת האנרגיה תמר פטרוליום, שבה הוא מחזיק 24.60% ממניותיה. בדרך-לא-דרך, מאחורי הקלעים - כפי התמחותו, הוא פועל ובוחש ורוקם ודוחף למינוי בעלי תפקידים בכירים בחברה, כך שבאמצעותם יוכל להשפיע באופן מכריע על ניהול ענייני החברה - בשלט רחוק, בלי שיחויב לבצע הצעת רכש לציבור בעלי המניות בחברה. התנהלותו טעונה מעקב ובדיקה.

אלי עזור הפך לאחד מעשירי הארץ. הוא מחזיק בשורה של כלי תקשורת ובראשם אתר וואלה, עיתון מעריב, וג'רוזלם פוסט; במניות תמר פטרוליום בשווי כ-482 מיליוני ש"ח; בחברת צ'רלטון המחזיקה ערוצי ספורט; ב-50% מקרקע הסמוכה לכיכר המדינה בתל אביב ששוויה הכולל נאמד במאות מיליוני ש"ח; ובנוסף הוא מחזיק מניות בחברות מתחום ההייטק בשווי עשרות מיליוני דולרים לפחות. סוד גלוי הוא: עזור, הנמנע ממתן תגובות ו/או ראיונות לתקשורת, הפף לטייקון מקומי, עשיר וחזק לא פחות מארנוון מוזס, אך בלי הצרות של מוזס.

התנהלותו של עזור עלולה לעורר שאלות משפטיות סבוכות. הראשונה שבהן: האם הוא מתאם את פעולותיו עם גורמים נוספים ובראשם עם משקיעים מוסדיים, ועל-כן יש להגדירם יחד כבעלי שליטה; והאם לנוכח התנהלותו יש לבחון את חיובו בפרסום הצעת רכש. שאלה נוספת היא מידת מעורבותו בקביעת שכרם המוגזם של הבכירים בחברה, במיוחד אלה עימם הוא מצוי בקשר אישי במשך שנים רבות. הבכירים שבהם: רוני בר-און, המכהן בתפקיד יושב-הראש. עלות שכרו ב-2023 הגיעה ל-478 אלף דולר; והמנכ"ל ברק משרקי (75% משרה...), עלות שכרו ב-2023 הסתכמה ב-800 אלף דולר.

תמר פטרוליום הפכה לאחת החברות הגדולות במשק. היא מחזיקה ב-16% ממאגר תמר. שווי מניותיה בבורסה מסתכם ב-1.95 מיליארד ש"ח (08.04.24). בעלי המניות העיקריים בה (מלבד עזור) הם איש העסקים אהרן פרנקל המחזיק ישירות ב-24.99% ועוד 3.5% ישירות במאגר תמר; מנורה קופת גמל (12.45%); ואיש העסקים מוטי בן-משה (6.96%). חברה בסדר-גודל זה צריכה בעדיפות אישים מקצועיים, מומחים - ולא מקורבים.

עזור פועל, כאמור, להשפיע באופן מכריע על ניהולה של החברה. במסגרת זו הוא מנסה, בימים אלה ממש, לקדם את מינויה של אוה מדז'יבוז' לתפקיד דירקטורית בלתי תלויה. "בלתי תלויה", כביכול, וזאת על-אף קשריו המסועפים עימה במשך שנים (להם הוא מתכחש...), ולמרות שאינה בעלת מומחיות מיוחדת בתחום האנרגיה.

אוה מדז'יבוז' כיהנה בתפקיד ראש הרשות השנייה, מנכ"לית מעריב (בתקופת ז'קי רכיב), מנכ"לית רדיו תל אביב, ועוד. ברי, כי ניסיונה ומומחיותה הם בתקשורת ולא בענף האנרגיה. נעלה מכל ספק: דירקטור בלתי תלוי בחברת אנרגיה אמור להיות בעל כישורים מתאימים לתפקיד שכזה בתחום האנרגיה בכלל ובשוק הגז הטבעי בפרט.

מדז'יבוז' אינה היחידה המזוהה עם עזור - המיועדת מצידו לכהונת דירקטור. עזור מנסה להבטיח במקביל גם את מינויו החוזר של עו"ד רוני בר-און, עמו הוא קשור אישית שנים רבות עוד מעסקי הספורט, לתפקיד יושב-ראש הדירקטוריון; וכן את מינויו של ברק משרקי לתפקיד דירקטור ומנכ"ל (ב-75% מישרה, על-אף צורכי החברה למנכ"ל במשרה מלאה). עזור מנסה לקדם גם את מועמדותה של חברת-הכנסת לשעבר נחמה רונן לתפקיד דירקטור. אם יצליח במשימתו, יהא דירקטוריון תמר פטרוליום בנוי בעיקר מפוליטיקאים ומאנשי תקשורת (באופן הנוגד את טובת החברה) - במקום מאנשי מקצוע בתחום האנרגיה.