בית משפט צודק או בית משפט חכם

לבעיות מורכבות אין תשובות פשוטות ומי שנותן תשובות פשוטות לבעיות סבוכות הוא פופוליסט ומזיק. כך פעלו השר לוין וחבר הכנסת רוטמן בשנה שעברה, עת ניסו לשנות סדרי שלטון אשר חובה לשנותם אך הם פעלו באורח מתנשא, פזיז ומזיק. הם חשבו שהם יכולים להפוך במחי יד הסדרים שנבנו אט אט במשך 40 שנה. היו להם את כל הסימנים כדי להסיק, כבר בשבועות הראשונים שהם לגמרי 'לא על הפסים', ובמקום להיות חכמים הם החליטו להיות צודקים. לולא נתניהו היה זקוק להם לשלמות הקואליציה, הם היו כבר מזמן עפים מהתפקידים הבכירים שלהם בממשלה ובכנסת.

עם זאת, כאשר ממשלה וכנסת 'יורדים מן הפסים' יש עליהם כלב שמירה, בית המשפט אשר מסמן להם את הגבולות, וכך בדיוק קרה עם הרפורמה המשפטית, אשר החלה בקול תרועה רמה ונמוגה בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעניין עילת הסבירות, בצל המלחמה ובקול ענות חלושה.

גם בית המשפט נותן תשובות פשטניות לנושאים מורכבים

לממשלה ולכנסת אין זיכיון על מתן תשובות פשטניות לשאלות סבוכות, גם בית המשפט עלול ליפול לאותו פח יקוש, ולא רק עלול, הוא גם נופל בו שוב ושוב, והמקרה הבולט הוא מקרה גיוס החרדים. מה עצוב שעל השוטרים יש שומרים, אך על השומרים אין. את טעויות הרשויות המבצעת והמחוקקת בית המשפט עוד יכול לתקן, ואילו את נזקי הרשות השופטת אין מי שיתקן.

אם בית המשפט מחליט להיות צודק ולהיות לגמרי לא חכם, איש לא יכול למנוע זאת ממנו. ומה הקשר בין צודק או חכם להחלטה בנושא גיוס החרדים?

צודק או חכם

אינני חולק ח"ו על חובתנו לעמול על איזון התרומה של כל אזרחי ישראל למדינה. השאלה היא באיזה אופן עלינו לבצע זאת, ומי אמור להוביל את השינוי הזה.

לדעתי השאלה היותר נכונה היא למי אסור להוביל את השינוי הזה, ותשובתי היא שבית המשפט מנוע לחלוטין מלהוביל את השינוי הזה. אסור לו לעסוק בנושא הזה, מהטעם הפשוט שסיכוייו להצליח אפסיים, וסיכוייו להזיק גדולים.

עיקרון השפיטות

העיקרון העוסק בסיכויי ההצלחה של בית משפט להוביל לפתרון הרצוי נחבא מאחורי עיקרון השפיטות. עקרון השפיטות קובע בין היתר שבית המשפט לא יתערב בנושאים בהם סיכויי התועלת שלו נמוכים וסיכויי הנזק שלו גדולים.

עיינתי בפסק הדין המלא של בית המשפט העליון בנושא הגיוס, בית המשפט מתייחס לעניין השפיטות בסעיף 45 לפסק הדין, ומה שקובע שם בית המשפט הוא שלעניין השפיטות ניתן כבר מענה לפני 34 שנה בבג"ץ רסלר, ובפסקה שלאחר מכן מפנה בית המשפט להחלטה נוספת, בעניין רובינשטיין שנתקבלה לפני 25 שנה.

השפיטות איננה יין המשתבח עם הזמן

בית המשפט הופך יום ללילה ולילה ליום, כי עניין השפיטות הוא לחלוטין לא יין המשתבח עם הזמן. אם 34 שנים של מעורבות בית המשפט בנושא לא מביאים מזור לפרשה האם זה אומר שהנושא שפיט? לגמרי לא!! ככל שחולפות השנים וככל שהחלטות בית המשפט בעניין הגיוס לא נושאות פרי, מה עלינו להסיק? עלינו להסיק שהנושא לא מתאים לפתרון של בית המשפט, ובית המשפט ימשיך להיכשל היכן שנכשל כבר 34 שנה.

המחשבה שהוותק של הפרשה, 34 שנה, שנים במהלכן רק מחריפה הפרשה יותר ויותר על-אף מעורבות בית המשפט מועילה לטענת השפיטות היא טענה משוללת כל יסוד. 34 השנים מוכיחות דווקא את ההפך. הן מוכיחות את קוצר ידו של בית המשפט בטפלו בפרשה. ומאחר שנטענה טענת השפיטות, היה על בית המשפט לקבלה ולסלק את כל הפרשה הזו מידיו, בגלל שהוא נכשל בה כשלון חרוץ לאורך 34 שנים ואין צורך ב-34 שנים נוספות עם נזק רב בצידן כדי להוכיח את חוסר התאמתו לטיפול בפרשה זו.