קלינטון 2016, האריס 2024. האם ארה"ב בשלה לנשיאה?

בשמונה השנים שחלפו מאז נכשלה הילרי קלינטון בניסיון להפוך לנשיאה הראשונה של ארה"ב, שוק העבודה האמריקני כולל יותר בעלות תואר אקדמי מאשר בעלי תואר האקדמי. תנועת #MeToo חשפה הטרדות מיניות והפילה גברים חזקים. במקביל, בית המשפט העליון ביטל את ההגנה החוקתית על הפלות. ניו-יורק טיימס שואל: האם כל זה ישנה מבחינתה של קאמלה האריס?

הוגן או לא הוגן – בפני האריס יתייצבו השאלות שניצבו בפני קלינטון, בעוד במדינות רבות אחרות כבר נבחרו נשים למשרות הבכירות ביותר. לכאורה, זהו שידור חוזר של 2016: דונלד טראמפ מול אישה שהייתה סנאטורית ובעלת תפקיד בכיר בממשל. אבל הדינמיקה תהיה שונה: להאריס אין המורשת הפוליטית והנטל שהיו לקלינטון, והיא גם ממוצא אפריקני ואסייתי. וארה"ב שונה מכפי שהייתה לפני שמונה שנים. אך לצד הרצון לשבור את תקרת הזכוכית, קיים חשש מפני סקסיזם במערכת הבחירות.

דיון במגדר של המועמד הוא לכאורה בלתי רלוונטי: לבריטניה היו שלוש נשים בראשות הממשלה, מקסיקו בחרה השנה נשיאה ראשונה. אך כאשר אישה מתמודדת בארה"ב, מצביעים רבים יציינו עובדה זו ויהיו שיביעו דאגה – לא לעצמם, ימהרו לומר, אלא במבט רחב יותר.

ג'ו ביידן זכה ב-2020 ב-55% מקולות הנשים, לעומת 54% לקלינטון ב-2016; טראמפ עלה מ-39% ל-44%. מועמדותה של האריס ממריצה חלק מהבוחרים, השואפים לראות נשיאה ראשונה – בעוד אחרים מודאגים מכך שטראמפ ניצח אישה והפסיד לגבר. למרות שנכשלה, מועמדותה של קלינטון גרמה לכך שעצם הרעיון ייתפס כאפשרי. שורה של נשים נתפסו כמועמדות רציניות בשתי מערכות הבחירות מאז, ויש הטוענים שהדבר מלמד על יתר נכונות בציבור האמריקני לבחור נשיאה.

בסקר של מכון פיו אשתקד, 42% מהנשים אמרו שחשוב שתיבחר נשיאה עוד בימי חייהן. 39% מכלל המשיבים אמרו שאישה תגיע טוב יותר לפשרות, ו-37% - שהיא תשמור טוב יותר על טון מכובד בפוליטיקה; למעלה ממחצית אמרו שהמגדר אינו משנה בשאלות אלו. להאריס יש עוד יתרון: קשר טוב במיוחד עם שחורות, שהן רכיב מפתח ב"בייס" הדמוקרטי. טענה נוספת היא, שנשים אשר חששו מטראמפ ב-2016, ראו את חששותיהן מתגשמים בנושאים כמו ההפלות. כאשר עלה טראמפ לבמה בוועידה הרפובליקנית בשבוע שעבר, הא עשה זאת לצלילי השיר "It’s a Man’s Man’s Man’s World".

יש בוחרים שהיו רוצים להפסיק בכלל את השיח המגדרי, מציין הטיימס, בנימוק שהוא מזיק לנשים. אחרים טוענים, שמועמדת לנשיאות תסייע להבליט את הנושא שהוא אולי החזק ביותר מבחינת הדמוקרטים: ההפלות. שינויים חברתיים עשויים אף הם לשנות את 2024 לעומת 2016: בני הדור הצעיר מתייחסים פחות להבדלים מגדריים, ומובן שחלקם בכלל הבוחרים הולך ועולה. ולבסוף, יש החוששים שגורלה של האריס יהיה כמו של קלינטון, אשר זכתה ברוב הקולות והפסידה באלקטורים – בין השאר בשל הסתייגויות מאישיותה.