גבול מקסיקו וההסתננות הם נטל פוליטי על האריס

קאמלה האריס הזריקה מרץ למה שהיה התמודדות בין שני זקנים, אך כסגניתו של ג'ו ביידן היא למעשה רצה בתור המועמד המכהן. היא תירש את חולשותיו של הממשל הנוכחי, והרפובליקנים ישמחו לנצל זאת. הבולטת שבהן היא ההגירה. הרפובליקנים בבית הנבחרים (וחמישה דמוקרטים) גינו אותה בשבוע שעבר על כשלונה באבטחת גבול מקסיקו. דונלד טראמפ מאיים שהיא "תהפוך את הפלישה להרבה יותר גרועה והמדינה תיהרס".

ב-2016 יצר טראמפ משבר מלאכותי בגבול, אבל הפעם הוא אמיתי: ההסתננות זינקה תחת ביידן והגיעה אשתקד לשיא של 2.5 מיליון בני אדם. השיעור צנח במחצית מאז דצמבר הודות לאכיפה מוגברת וצמצום הזכות למקלט, אבל סקר של אקונומיסט מראה ש-14% מהמצביעים סבורים שזוהי הבעיה החשובה ביותר שבפני ארה"ב – מקום שני אחרי האינפלציה.

בשנת 2021 הטיל ביידן על האריס לבחון את גורמי היסוד של ההגירה ממרכז אמריקה; הרפובליקנים פירשו זאת כהטלת אחריות על הבעיה כולה. אחד האתגרים המרכזיים שלה כעת יהיה לשכנע את הבוחרים שלא כך היה, ושיש לה תוכנית לפתור את הבעיה. נכון לעכשיו, התמונה לא ברורה, אם כי הרקורד של האריס מספק כמה רמזים.

כמו בנושאים אחרים, האריס שינתה את עמדתה לגבי ההגירה כך שתעלה בקנה אחד עם שאיפותיה. כאשר הייתה פרקליטת מחוז סן פרנציסקו, היד הקשה שלה נגד הפשיעה התרחבה למסתננים. כתובעת הכללית של קליפורניה היא עבדה עם הממשל הפדרלי נגד מבריחי סמים. אבל כאשר התמודדה על המועמדות לנשיאות, אימצה האריס מדיניות פרוגרסיבית יותר, ובין היתר אמרה שיש לבחון לעומק את רשות ההגירה וכנראה להקים אותה מחדש. היא תמכה בביטוח רפואי ממלכתי למסתננים ובענישה אזרחית ולא פלילית שלהם. הצהרות אלו כבר משמשות את הרפובליקנים נגדה.

כסגנית נשיא, הרקורד שלה בתחום ההגירה זעום. רונלד קליין, שהיה ראש המטה של ביידן, אמר שהיא לא התלהבה מהמשימה בנושא. כאשר סיירה בגואטמלה, היה לה מסר חד למהגרים: "אל תבואו". אבל כאשר נשאלה מדוע לא סיירה בגבול, היא השיבה בתוקפנות: "לא הייתי גם באירופה".

האריס יכולה להצביע על התקדמות מסוימת. היא גייסה 5.2 מיליארד דולר מחברות פרטיות לקידום הפיתוח במרכז אמריקה, הממשלות באזור יותר יציבות וההגירה ממדינות אלו פחתה. אבל הסיבות שונות. נשיא אל-סלבדור, נאיב בּוּקֶלֶה, הכניס לכלא אחוז אחד מאזרחיו. ארה"ב הצליחה אשתקד להביא לבחירתו של ברנרדו ארוואלו, הלוחם בשחיתות, לנשיא גואטמלה, אבל לא ברור מה היה חלקה של האריס. בכל מקרה, התחום לא היה מרכזי עבורה: היא ביקרה באזור רק פעם אחת, בעוד ביידן ביקר בו 14 פעמים כאשר קיבל את אותה משימה כסגן נשיא.

במובן מסוים, המדיניות של חיפוש השורשים היא ירושה מן העבר – מציין אקונומיסט. בשנת 2020, מהגרים ממקסיקו ו"המשולש הצפוני" (גואטמלה, אל-סלבדור והונדורס) היו רוב המגיעים לגבול; תחת ממשל ביידן ארה"ב מתמודדת עם מהגרים גם מאקוודור, סין, הודו וטורקיה. קידום הפיתוח והדמוקרטיה לעולם אינו דרך להתמודד עם הבעיה בטווח הקצר, בוודאי לא בקנה מידה עולמי.

האריס יודעת שהגבול הוא נטל פוליטי מבחינתה. היא תנסה להזכיר לאמריקנים את הצעדים הדרקוניים שנקט טראמפ. ייתכן שהמועמד שלה לסגן נשיא יהיה הסנאטור מארק קלי מאריזונה, אשר קרא להדק את הפיקוח בגבול שנים לפני שביידן עשה זאת בחודש שעבר. היא בהחלט עשויה להמשיך את מדיניות המקל והגזר הנוכחית: הידוק האכיפה לצד מציאת דרכים חוקיות לשלב מסתננים בקהילות בהן התיישבו. הביוגרפיה שלה עשויה להוות הוכחה שהדבר אפשרי: לדבר כמו תובעת על הגבול וכבת-מהגרים על ההגירה.