כישלונו של נתניהו

רצח החטופים הוא פצע עמוק בלב האומה. ברגעים קשים אלו, כשהעם זקוק למנהיגות מאחדת ומחזקת, אנו מוצאים את עצמנו שוב מול תרגילי תעמולה ציניים מבית היוצר של בנימין נתניהו. במקום להפגין אחריות ממלכתית ולהוביל את המדינה בכבוד וברגישות, נתניהו בוחר לעסוק ביחסי ציבור, מסיט את הדיון הציבורי מהבעיות המהותיות ומנסה לטשטש את כישלונותיו המתמשכים במעטה של דיבורים ריקים מתוכן של ממש.

כמי ששירת כמנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת הנהגתו של יצחק רבין ז"ל וליווה את רבין יום יום במשך שנים ארוכות, תחושת הכאב שורפת בי בכל פעם שאני רואה כיצד המקומות שבהם השקענו מאמצים רבים הופכים לשטחי הפקר נטושים ומוזנחים. זו בגידה לא רק במאמצים שהושקעו לאורך השנים, אלא גם באחריות הלאומית.

נתניהו, במקום לאחד את העם ברגעי משבר, ממשיך להשתמש באירועים טראגיים ככלי פוליטי, תוך שהוא מפקיר את הצפון ואזורים אחרים בארץ. ישראל זקוקה כעת למנהיגות אמיצה, בעלת יכולת ניהולית שאותה אין לבנימין נתניהו ולו במעט. ישראל חייבת מנהיגות שרואה מעבר לאינטרסים פוליטיים צרים ופועלת מתוך מחויבות אמיתית, על מלא, למען רווחת האזרחים ולמען ביטחון המדינה.

החמור מכל נעוץ בעובדה שבנימין נתניהו, הטוען זה שנים רבות כי הוא לוחם נחוש בטרור, הוא ששחרר אלפי מחבלים כולל את יחיא סינוואר, הוא שמסר שטחי אבות לפלשתינים, הוא שדחף בכל כוחו את ההחלטה להעביר בקביעות עשרות מיליוני דולרים קאטרים לחמאס. כספים אלה שימשו בפועל למימון הרקטות והטילים שנורו על אזרחי ישראל ובניית צבא הטרור האיסלאמיסטי על גדר גבולנו מדרום. במקום לייבש את מקורות המימון של הטרור, נתניהו דאג לממן ולשמן אותם.

הגיעה העת לשים קץ לשלטונו של נתניהו ולממשלה הזדונית שבראשה הוא עומד ומחריבה לנו את המדינה בשם אינטרסים אישיים, משיחיים, ימניים קיצוניים ובלתי ציונים. ממשלה אמיתית חייבת בכל לילה ויום לפעול מתוך מחויבות אמיתית אך ורק לביטחון המדינה ולשלומם של אזרחיה, לכלכלת המדינה ולרווחתה, ופי כמה בעת מלחמה. אין זה הזמן לתעמולה זולה, זה הזמן למנהיגות אמיצה שתבטיח את עתידנו. זה הזמן לשלוח את נתניהו ואת כל שריו וחברי הכנסת של הליכוד הביתה. הם אשר הביאו עלינו את אסון שבעה באוקטובר, הם - כל אחת ואחד מהם, נושאים באחריות והוא, נתניהו, האשם המרכזי שבורח מהאחריות כי אינו יכול לדמיין את עצמו שלא בתפקיד ראש הממשלה הנהנה יחד עם משפחתו מאוויר ההרים המשכר של השלטון.

ישראל שבראשות נתניהו הגיעה לתחתית הבאר, קשה להאמין שאפשר להגיע נמוך עוד יותר, אך אצל נתניהו אפשר גם אפשר. כיסאו לפני מדינתו, האינטרס האישי לפני האינטרס הלאומי, פילדלפי לפני חיי החטופים שאת שלומם הפקיר.

בליל הרצח של יצחק רבין ז"ל אמרתי שהלכה לי המדינה. כך הרגשתי. שם החלה ההידרדרות - גם בעידודו של מלאך החבלה, כדברי יצחק שמיר. ב-1 בנובמבר 2022, ביום שבו נתניהו נבחר שוב, הרגשתי ששוב הלכה לי המדינה, אך לא האמנתי לאיזה אסון יגרור אותנו האיש הנוראי הזה בשבעה באוקטובר ובכל יום שחלף מאז. אזרחי ישראל חייבים לעשות כל אשר ניתן כדי לקדם מהר הליך של בחירות, לפני שתלך לנו המדינה, ולא במובן התאורטי.