שינוי מדיניות

ב-18 במרס 2021, פרסם ניר דבורי, ראש הדסק לענייני צבא וביטחון של חברת החדשות של קשת 12, כתבה העוסקת בסיכום תפקידו של אלוף הרצי הלוי כמפקד פיקוד הדרום. להלן קטע מהכתבה העוסק בתפיסת הביטחון בפיקוד הדרום בתקופתו של הרצי הלוי:

גם בצבא שינו מדיניות: אם פעם הגיבו בעוצמה על כל הפרה - ירי או בלון - המפקדים הבינו שהמצב מתיש את תושבי העוטף, שעייפו מ"מיני-סבבים". על כן צה"ל בחר בדרך אחרת. קראו לה מערכה מתוחמת - ישראל אוספת הפרות של חמאס ואז מחליטה מתי לפגוע ובאיזו עוצמה.

כך נבנה מבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019 - מהלך מתוכנן לחיסול אבו אל עטא, ראש הג'יהאד האיסלאמי בצפון הרצועה ו"טראבל מייקר" רציני שעשה כאב ראש לישראל ולחמאס גם יחד. חיסולו, יחד עם עוד 25 פעילי הארגון בדרגות שונות שנהרגו במהלך המבצע, מורגש עד עכשיו. בצבא טוענים שהמבצע תרם רבות לשקט.

בפיקוד הדרום נטבע בשנים האחרונות מושג חדש - "ניהוג עזה": הלוי מתאר זאת בתור אוקיינוס מלא בקרחונים, שמצריך שייט יציב וזהיר, או בדימוי אחר - נהג בכביש מלא מסמרים. עזה שברירית והתסכולים הפנימיים מתנפצים על ישראל - הקורונה, הכלכלה והלחץ המצרי. הניהוג נועד למנוע תאונה: שילוב בין הדרג המדיני לצבאי, היכולת לקשור בין שני הדרגים ולתרגם בצורה נכונה את רצון מקבלי ההחלטות ולהשפיע על השטח.

ה"ניהוג" הוא למעשה משולש של הפעלת כוח והתכוננות למלחמה בצלע אחת, מערכה נגד התעצמות חמאס מצד שני - ומאמץ אזרחי מייצב. "קיים מתח בין זה שהיינו רוצים שהמצב של התושב בעזה יהיה טוב יותר, אבל לא לחמאס ולא לארגוני הטרור", הוא הסביר בוועידת המשפיעים. "זה אתגר מורכב - להיטיב את מצב האזרח ולא לאפשר את היכולת להתעצמות".

תחת הלוי נבנה שיתוף פעולה בין-ארגוני משמעותי: אנשי פיקוד הדרום ישבו יחד עם עמיתיהם בשב"כ, במוסד בחיל-הים ובחיל-האוויר ויחד ניהגו את הרצועה. היו מחלוקות בדרך, אבל נבנתה "קהילה דרומית" שהביאה תוצרים למדינה, במילה אחת - שקט.

יכולות הליבה של האויב

במקביל לניהוג השקט, עסקו בפיקוד הדרום בהכנות למלחמה. השבריריות של הרצועה יכולה להביא לכך שבכל רגע אירוע קטן יביא להסלמה ומשם "ליציאה למתפרצת" - סבב שבו ישראל תנסה להוביל את המערכה ולשלוט בפתיחה ובסיום. הלוי פיתח את "רוח דרום" - תוכנית מלחמה אחרת, שכוללת שינוי של התוכניות המבצעיות של ישראל בעזה. פחות חשוב, לשיטתו, כמה שטח אויב אתה מחזיק - אלא כמה פעילי טרור אתה מחסל ובאילו תשתיות של הארגונים אתה פוגע. הרעיון הבשיל אחרי ניתוח שלוש המערכות המרכזיות שהתנהלו ברצועה בשנים האחרונות - מבצע "עופרת יצוקה" שבו הלוי הוביל את חטיבת הצנחנים בלחימה בצפון הרצועה, מבצע "עמוד ענן" ו"צוק איתן".

מה למדו בפיקוד הדרום מהאירועים הללו? שצריך לפגוע ביכולות הליבה של האויב - פעילים, כוחות מיוחדים כגון קומנדו ימי ולוחמי המנהרות המתמחים בפשיטות, מנהרות ותשתיות נוספות, מפקדות, בתי בכירים, מחסני נשק ואתרי ייצור אמל"ח. למעשה מדובר בכל מה שארגוני הטרור השקיעו בפיתוחו מיליוני דולרים, אמצעים קריטיים מבחינת חמאס שזמן שיקומם ארוך.

התפיסה המבצעית הזו מסתמכת על חיבור בין כמה גורמים: מודיעין מדויק - בנק מטרות שנאסף בעמל רב בשגרה ובזמן אמת; מקור אש - אווירי, קרקעי או ימי; תמרון - הכנסת מעט כוחות רק במקומות שבו יש להם השפעה, עם מעטפת אש חזקה ושהייה קצרה בשטח. ברור שגם מהלך כזה יביא לנפגעים וגם חטופים: חמאס בנה רשתות מנהרות מתחת לעזה, ויש מי שממשיל את כמות הבטון שנשפכה שם ל-20 מגדלי בורג' חליפה תת-קרקעיים.

הרעיון המסדר הוא לייצר שינוי. שינוי מהיר ככל הניתן שיביא את הצד השני למחיר הפסד מאוד גבוה, ותוכנית המלחמה החדשה מביאה לדרג המדיני פתרון שאפשר לשכנע בו את מקבלי ההחלטות. לדרג המדיני קושי לקבל החלטות דרמטיות, ולפעמים גם קושי להאמין ביכולת התמרון של הצבא. תוכנית "רוח דרום" היא מבנה מודולרי שמאפשר למקבלי ההחלטות לבחון בכל שלב מה קרה, איך רוצים להמשיך ולאן ניתן להתקדם. על-פי התוכנית, תמיד ניתן לעצור - בעיקר כי רבים מההישגים מתוכננים לפתיחת המערכה ומשם ניתן להתפתח. הלוי כבר חושב על המצב בתור סגן רמטכ"ל, וברור לו שהתוכנית שגיבש למלחמה הבאה בעזה היא קלה יותר לעיכול לדרג המדיני. אין קצין שלא זוכר את הדלפת המצגת מהקבינט בצוק איתן, שבה הזהיר צה"ל את ראש הממשלה מפני ריבוי נפגעים בכניסה רחבה לרצועה.

בימים אלה מסתיימת בניית המכשול מסביב לרצועה - גדר עילית וקיר בטון תת-קרקעי עמוס חיישנים. נחשפו כך 20 מנהרות חודרות, והפעילות ההגנתית בגבול מגבירה את תחושת הביטחון ביישובים סמוכי הגדר. לא בטוח שצה"ל סיים עם המנהרות: חמאס יחפש דרכים לעקוף גם את המכשול, וישראל תמשיך לחפש - בעיקר כדי שלא נופתע. עם זאת, כבר עכשיו ניתן לומר שהמכשול הוא החלטה לאומית משנה מצב בעוטף. [סימוכין]