מה לא עבד במודיעין

ב-2 באפריל 2024, ראש אגף המודיעין לשעבר, אלוף במילואים עמוס מלכא, נשא הרצאה שכותרתה "מה לא עבד במודיעין" בכינוס על המתודולוגיה של הערכת המודיעין, שנערך באוניברסיטת תל אביב. להלן דברי עמוס מלכא:

"הערה פרלימינרית. היום צולבים את המודיעין. אגב, כל מה שמדובר כאן על המודיעין, אמ"ן, שב"כ, פחות מוסד, אבל תסתכלו על כולם ביחד, לא רק לצלוב את אמ"ן. היום מדברים על המודיעין. אם היינו עושים וירטואלית, אם היינו צריכים לטפל נכון במה הביא אותנו לשבעה באוקטובר זאת טרילוגיה, זאת המערכת המודיעינית, זאת המערכת המבצעית, וזאת המערכת המדינית-פוליטית. אז היום צולבים את המודיעין ואם מה שיצא מכאן לאחר מכן, הנה היה כינוס, ואמרו המודיעין אשם בכל מה שהגענו אליו, אז זה רק רכיב אחד בתוך הטרילוגיה הזאת.

והערה פרלימינרית נוספת, על חשבון זמני כמובן, למה שאמר [ראש אמ"ן לשעבר אלוף במילואים] תמיר [הימן] לגבי זהותו של ראש אמ"ן לעומת, והרקע שלו, לעומת זהותו של ראש חטיבת המחקר והרקע שלו, שתי הערות. אם ראש חטיבת מחקר היה מצטיין, והדיסציפלינה המודיעינית הקלאסית הייתה מצטיינת, כנראה שלא היינו מגיעים אל הרגע הזה.

והדבר השני, חטיבת המחקר אוטונומית לחלוטין ולא תלויה בראש אמ"ן בהוצאת הערכות ואזהרות. זאת אומרת, היא לא צריכה אישור של ראש אמ"ן כדי להוציא נייר של חטיבת מחקר. ראש אמ"ן יכול להוסיף על זה. ראש אמ"ן, אגב, יכול להוציא מסמך הערכת מודיעין אישית, כן, שהוא לפעמים קצת זז הצידה מניירות של חטיבת המחקר. אני עשיתי את זה פעם אחת או פעמיים, וזה בסדר.

אז מה לא עבד במודיעין? תשובה פשוטה, כמעט כלום. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים רק על חוליה חלשה אחת שזוהתה בשרשרת, אלא כל השרשרת הייתה בעייתית, איסוף, יומינט, מחקר, מתודולוגיות, אינטגרציה, סיגינט, קריסת הספק, כוננות מודיעינית, כל הדברים האלה אם היינו עושים CT MRI, מיפוי עצמות, שלושה חודשים לפני שבעה באוקטובר, היינו יכולים להגיע למסקנה שהמערכת המודיעינית איננה בנויה בסיטואציה הספציפית הזאת להוציא התרעה בכלל.

הדבר השני, שהוא חשוב גם בהקשר לשאלות שהיו לתמיר [הימן], זה שהכישלון לא מתחיל בהוצאת התרעה. זאת טעות להתמקד במה שקרה בשישה ובשבעה באוקטובר, מכיוון שהדברים מתחילים הרבה לפני כן, וכל הנושא של הקונספציה זה הרבה לפני כן, גם בדרג המדיני וגם בדרג הביטחוני. ההתעלמות מסימנים מעידים, הזלזול, הפגיעה באיסוף, כל הנושא של היעדר מודל התרעה, או התעלמות ממודל התרעה, או מודל התרעה שגוי, כל הדברים האלה הם דברים שהביאו אותנו למצב שבסוף דנים במה היה ברמה הכי טקטית מודיעינית בשישה או בשבעה באוקטובר לפנות בוקר.

ונניח אגב, שהיו מוציאים התרעה כתוצאה מזה, והיו נערכים, וכל הדברים האלה, והיו חוסמים את כל הנוח'בות [כוח העילית של חמאס] על הגדר, זה עדיין, זה היה מקטין את הכישלון, אבל זה עדיין כישלון נורא שהגענו למצב שלא יכולנו להבין שהנוח'בות עם 3,000 אנשים יגיעו לגדר. אז צריך להסתכל אל הכשל הזה בצורה קצת יותר רחבה.

אבל מה האבסורד כאן? האבסורד כאן זה, היו שלושה מבחנים למודיעין עד עכשיו. מבחן אחד, זו הייתה הצלחה יחסית בהתרעה אסטרטגית - שני מסמכי אמ"ן, שני מסמכי שב"כ, המסמך השלישי של אמ"ן אמור היה לצאת ב-8 באוקטובר ביום ראשון. כל אחד מהם עבור הדרג המדיני הוא התרעה אסטרטגית.

מה ש[שר הביטחון] יואב גלנט אמר ב-25 במרץ [2023] נשען על הערכת מודיעין. וכשאומרים קיים סיכון ברור, מיידי ומוחשי לביטחונה של מדינת ישראל, וגברה הסכנה למלחמה, ואמרו את זה אגב לשאלה ששאלו את [ראש חטיבת המחקר לשעבר תא"ל במילואים יוסי] קופר[ווסר]: למה לא התרעת אתה? יש כאן הרבה אנשים בוגי [שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון], אני וכדומה, והרבה אנשים אחרים שעמדו על כל במה ואמרו: הסכנה גוברת וגוברת וגוברת. אבל, הצליחו להוציא את ההתרעה האסטרטגית שמשהו משתנה. היה כישלון מחפיר בהבנה ובהיערכות לאחר מכן, ובהתרעה למלחמה, ועכשיו אנחנו רואים שהמודיעין מצטיין הצטיינות יתרה בכל הנושא של מודיעין תומך לחימה, ומודיעין תומך טרור, סיכולים ממוקדים, וכל הדברים האלה.

איש לא מגיע למאה אחוז, אבל בהחלט, ולמעשה השורה למטה, המתריעים נכשלו בהתרעה. יש לזה גם כמובן את המשפט הבא: הוצאתם, מודיעין מערכות המודיעין, הוצאתם התרעה אסטרטגית! אני אקח את הפאתוס של [ראש הממשלה בנימין] נתניהו, שאמר על [ראש הממשלה לשעבר אהוד] אולמרט, ומה עשיתם עם זה? זאת אומרת, מה עשיתם עם זה שאתם מוציאים התרעה או מוציאים הערכת מודיעין שאומרת שגברו הסיכונים למלחמה, או נשחקה ההרתעה, או יריבינו בצד השני שוקדים עכשיו בחדריהם כיצד לנצל את המציאות שישראל נתפסת כחלשה, ואיך דווקא הדבר הזה אמור היה לדרוך את המערכת, כולל לגייס אנשי מילואים, כולל לעשות צוות אדום, איפכא מסתברא, וכל הדברים האחרים. וזה לא נעשה, וזה מגביר את האבסורד, בעיקר כאשר מסתכלים על שתי ההצלחות האחרות.

סימנים מעידים - מי מחבר את הנקודות? סימנים מעידים לא היו חסרים. סימנים מעידים מ"חומת יריחו" [השם שניתן בצה"ל לתוכנית המתקפה של חמאס שהושגה על-ידי המודיעין] שהיא תוכנית מפורטת, דרך תרגילים חוזרים ונישנים, דרך סרטונים כאלה אחרים, והצהרות, וכל הדברים האלה, תצפיות כמובן, התרעה בפסח ברמה כזאת ואחרת, הפעלות [כרטיסי] הסים, ותובנות הנגדת ו' [ביחידה 8200], וכל הדברים האלה ואחרים.

אבל אתם יודעים שלא כל הדברים האלה מגיעים למעלה לתוך המשפך של הערכת המודיעין. ואני ישבתי עם חלק מבכירי אמ"ן, והם אומרים לי: התצפיות זה של האוגדה. אני שאלתי: האם התובנות מהתצפיות מגיעות אל מישהו במערכת הערכת חטיבת המחקר? התשובה היא לא. האם התובנות של הנגדת [מיחידה 8200 שהתריעה על תוכנית המתקפה של חמאס] מגיעות? דרך אגב, התובנות של הנגדת הם תובנות שהיו יכולות להיות בעוד כמה מקרים ותכף נדבר על מיעוט הדעה האחרת, ומה עושים עם דעה אחרת. ולמעשה, לדעתי לא היו חסרים סימנים מעידים, ופשוט לא טיפלו נכון, ולא עשו אינטגרציה בכל מה שכן היה. היה מספיק, לא הכל היה, היה מספיק כדי לדרוך את המערכת בצורה שונה.

אמרו לפניי: קונספציה זאת לא מחלה. קונספציה זה דבר שקיים גם בארגונים עסקיים וגם בארגונים ביטחוניים וגם בממשלה וגם בדרג צבאי ומודיעיני, והשאלה איך מתקפים את הקונספציה? והערכות מ-2023, הערכות של אמ"ן ושב"כ, היו אמורות, לכל הגורמים מדיני, צמרת צה"ל והמודיעין, למעשה לבוא ולהגיד שאבני יסוד של הקונספציה קרסו, כי הקונספציה הייתה בנויה על הרתעה, וניירות המודיעין מדברים על הרתעה נחלשת.

הקונספציה הייתה שצה"ל נתפס חזק, וניירות המודיעין מדברים על צה"ל נתפס הרבה יותר חלש, או מדינת ישראל נתפסת הרבה יותר חלשה. כל הדברים האלה היו צריכים לגרום למערכת לבוא ולהגיד: אוקיי, בוא נעשה עכשיו דיון בבחינת הקונספציה. אגב, דרג מדיני, דרג כזה דרג אחר. ולכן, אני חושב שלא בדקו את הקונספציה, וזו טעות. אם היו נותנים לנו יותר מרבע שעה הייתי מפתח את הנושא הזה הרבה יותר.

הפצה ודיון, שיתוף משותף בקהילה - אני לא בטוח שכל המסמכים עברו את השקיפות המלאה בעיקר בין אמ"ן לשב"כ. כאשר מדברים על הזירה הפלשתינית, ובין אמ"ן, שב"כ, מוסד וגורמים נוספים אולי, כשמדובר על הזירות האחרות, המוסד פחות משחק בזירה הפלשתינית, אבל הוא יותר משחק בזירות אחרות. אני לא בטוח, אבל אני משאיר את זה ככותרת למחשבה.

חומת יריחו - אם חומת יריחו עמדה להתממש בעבר, ושמענו דרך אגב, שמענו את ראש הממשלה כבר ב-2017 בדיון בוועדת ביקורת המדינה מפרט אחד לאחד את תוכנית חומת יריחו, אחד לאחד את התוכנית של התקפה בשבעה באוקטובר, במשתנה אחד. אז דובר על חדירה דרך מנהרות, וכאן חדרו מעל המנהרות. זה השוני היחיד. תסתכלו, יש קליפים מלאים, תיקחו את הקליפים האלה ותדעו. אז התוכנית הזאת היא לא תוכנית שלא דיברו עליה, היא לא תוכנית שאפשר להגיד יש להם יכולות, אין להם יכולות, יש להם כוונות, אין להם כוונות. היייתה להם כוונה לבצע אותה, סתמו להם את המנהרות. האם בזה, מה שנקרא, החליטו להצביע לבית"ר? לא, הם יחפשו דרכים דרכים אחרות. אבל למה זה לא תורגם להיערכות גם ברמה המבצעית וגם ברמה המודיעינית? זאת שאלה שצריך לשאול אותה באופן הכי נוקב גם בתחקירים וגם בדיונים אחרים.

עכשיו ככה, דובר כאן, נרמז בסשן הקודם, תרחיש חמור קיצון, אתם יודעים יש תרחישי הייחוס תמיד נותנים תרחיש ייחוס הכי חמור. צה"ל לדוגמה כשנותנים לו את תרחיש הייחוס הכי חמור הוא לא לוקח אותו כתרחיש לבניין הכוח או כתרחיש להיערכות, את [התרחיש] החמור הקיצון, הוא לוקח את החמור הסביר, זאת אומרת, שזה דרגה אחת או שתי דרגות מתחת לחמור קיצון, כי אחרת כל תקציב מדינת ישראל היה משועבד לתרחיש החמור הקיצון. אבל את זה צריך לבדוק, ותמיר הימן] אמר על זה משהו, לפי תוחלת הנזק בפספוס, זאת אומרת, יש לך תרחיש מסוים אתה אומר יכול להיות שאני טועה. אם אני טועה, מה תוחלת הנזק? מה הנזק שייגרם? אם תוחלת הנזק נסבלת, ויש לי מענים כאלה ואחרים שידעו לצמצם את הנזק במעלה הדרך, אוקיי, אני אקח החלטה אחת. אבל אם תוחלת הנזק היא בלתי נסבלת, אז אני צריך לתת מענים ולהניח שיכול להיות שזה יתממש.

במשחק מילים, שהוא לא כל כך משחק מילים, זה ההבדל בין סיכון מחושב לחישוב מסוכן. סיכון מחושב, אתה תמיד לוקח סיכונים מסוימים שאתה מחשב, אתה יודע מה המענה להם, אתה יודע איך אתה יכול לפצות על short notice ועוד כל מיני דברים אחרים. חישוב מסוכן, זה קצת יותר מדי gambling, ולכן היייתה צריכה להיות נגזרת היערכות גם בצד המבצעי וגם בצד המדיני וגם בצד המודיעיני לכך שתרחיש חמור קיצון יכול יכול להתממש.

מודל התרעה לתרחיש זה כמעט say no more, זאת אומרת, לוקחים את חומת יריחו בונים לה עכשיו מודל התרעה. אם היו בונים בונים לה מודל התרעה, אני מניח שפעמונים היו מתחילים לצלצל הרבה יותר מוקדם מליל השישה - שבעה באוקטובר.

זלזול ביריב - לדעתי, דלות מדאיגה מאוד במחקר של החמאס. האם מישהו העלה תרחיש הונאה באמ"ן, במוסד, בשב"כ, בדרג המדיני? אני לא יודע את התשובה. השאלה הזאת חייבת להישאל, כי הייתה כאן סוג של הונאה, היה מרכיב של הונאה בתוכנית של החמאס, גם בחמיקה מיכולות האיסוף הקלאסיות, וגם בדברים אחרים. אז הוא מורתע, אין לו יכולת, הסרטים [אימוני הכוח הצבאי של חמאס בפלישה לישראל] נועדו לשיווק, הנגדת ו' מגזימה, זה זלזול ביריב. זה לא התייחסות מספיקה.

שני שקפים אחרונים. מידע בעל ערך התרעתי, לא התרעה לפיגוע בודד, מידע בעל ערך התרעתי שמדבר על התרעה למצב ביטחוני חמור צריך double trigger כדי שהוא ייבחן על-ידי דרג בכיר, שרק דרג בכיר יוכל לחזל"ש [להכריז חזרה לשגרה] אותו, לעשות חזרה לשגרה. ואני לא בטוח שכל הדברים שעלו בסימנים המעידים הגיעו לדרג בכיר, ודרג בכיר זה ראש חטיבת מחקר, ראש אמ"ן, רמטכ"ל, או כל דבר אחר.

אני אעזוב כרגע את האיסוף לאור הזמן. מילה אחת על יומינט. בשנת 1998 שנכנסתי לתפקיד באו אלי ראשי [יחידה] 504 ואמרו לי: ראש אמ"ן, תקשיב, השב"כ לא נותן לנו מודיעין חיובי כשהם הולכים לתחקר את המקורות שלהם. אנחנו לא יכולים להוציא מודיעין חיובי. חזרתי אחרי שבועיים, אמרתי להם: ספרתי את כל הערבים ביהודה, שומרון ועזה, יש מספיק, לכו תקימו יכולות מודיעין חיובי שלכם וב-2000 [יוסי] קופרווסר ובוגי [משה יעלון] לא התעוררו בבוקר בלי הידיעות של המודיעין החיובי שהגיעו מ-504 שנה וחצי אחרי ההוראה הזאת של שינוי תפיסתי. 504 לא הייתה קיימת באירוע של עזה [שבעה באוקטובר]. 504 היא מודיעין חיובי. השב"כ בנוי בתפיסה, ב-דנ"א שלו על החיים של ראש הממשלה ועל מודיעין סיכולי. וכאן צריך לבדוק את כל ההחלטה שהייתה מספר שנים לפני כן.

דעה אחרת, בקרה, איפכא מסתברא - אני חושב בכלל, מה שהכי מטריד אותי שלא היו מספיק קצינים בכל מערכת המודיעין שאיתגרו את החשיבה המוסכמת, ומערכת הבקרה הייתה לדעתי ב-total loss.

עצמאות מחקרית באוגדה ובפיקוד - האוגדה מוסמכת להוציא התרעה, אגב. לאוגדה היה כן את התצפיות, לאוגדה היה כן את נגדת ו', וכל הדברים האחרים. אם יש משהו שצריך לשנות, אני הייתי מקים חטיבת מחקר חזקה הרבה יותר, לא חטיבת מחקר, חטיבת בקרה, כן חטיבת בקרה, כי יש כל כך הרבה כשלים שכל פעם מתגלים מחדש, רב תחומית, שתוצריה מגיעים גם לבכירים בהתאם לרמת הסיכון שלה.

שקף האחרון - מה עושים? אני לא חושב שצריך להמציא את הגלגל מחדש. אני חושב שאם היו פועלים נכון במתודולוגיה הקיימת היו יכולים להגיע להצלחות הרבה יותר טובות, להמציא מתודולוגית מודיעין חדשה יותר מסובך מאשר לטפל נכון בקיימת." [סימוכין]