טראמפ מאיים על אירן: "לא רוצה לבזבז דלק על מפציצי בי-2"

נתניהו נשאל אם הוא רואה אפשרות לכך שהרשות הפלשתינית תשלוט בעזה ביום שאחרי, והשיב תוך הישענות על הקו שמציג טראמפ לגבי שינויים פנימיים ברשות כתנאי לכל מעורבות עתידית. נתניהו: “אני חושב שהנשיא טראמפ אמר שצריך שיהיו רפורמות ברשות כדי שהיא תהיה מעורבת. הוא דיבר בדיוק על סוג הרפורמות הוא רוצה לראות, לא רק מן השפה ולחוץ, אלא ממש לעשות רפורמות אמיתיות בספרי הלימוד, לפתח חברה שונה עם עתיד שונה. אני חושב שזה היה ברור, ברור מאוד”. המסר הישראלי, כפי שנמסר כאן, אינו מציג הסכמה אוטומטית לרעיון של שליטה פלשתינית בעזה, אלא מציב תנאים מהותיים הנוגעים לתשתית חינוכית וערכית, כתנאי לקבילות בינלאומית.

יהודה ושומרון: “לא מסכימים ב־100%, אבל נגיע למסקנה”

בסוגיית יהודה ושומרון נחשפה מחלוקת, גם אם ברמיזה, כאשר טראמפ נשאל על אלימות מתיישבים והשיב כי התקיים דיון ארוך וכי אין הסכמה מלאה. טראמפ: “הייתה לנו שיחה ארוכה על הגדה המערבית ואנו לא מסכימים על כך ב־100%, אבל אנו נגיע למסקנה לגבי הגדה”. טראמפ לא פירט מהי המחלוקת המעשית או מה יהיו הצעדים המדיניים, אך עצם ההודאה על פערים, לצד הצהרה על חתירה למסקנה מוסכמת, מציבה את הסוגיה כאחת הנקודות שעדיין נמצאות בעבודה בין הממשלים, ושעשויות לצוף מחדש ככל שהדיון על “היום שאחרי” בעזה יתקדם למסגרות מדיניות מחייבות.

טורקיה ומטוסי אף־35: “שוקלים ברצינות... הם לא ישתמשו בהם נגדכם”

אחת ההצהרות הרגישות מבחינת ישראל נגעה לטורקיה, הן בהיבט המדיני של יחסיו האישיים של טראמפ עם הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן והן בהיבט הצבאי של אפשרות מכירת מטוסי אף־35. טראמפ התייחס לחשש מעימות ישראלי־טורקי וניסה להציג עצמו כמי שמסוגל לתווך ולהרגיע. טראמפ: “אני מכיר את הנשיא ארדואן טוב מאוד ואתם יודעים שהוא חבר טוב שלי--- לא תהיה להם בעיה--- אני איתו לאורך כל הדרך ואני עם ביבי לאורך כל הדרך, ושום דבר לא יקרה”. מיד לאחר מכן, בנושא המטוסים, אמר: “אנו שוקלים זאת מאוד ברצינות, והם לא ישתמשו בהם נגדכם. אני מבטיח שהם אף פעם לא ישתמשו בהם נגדכם”. זו הבטחה מפורשת בעוצמתה, אך כזו שאינה כוללת פירוט של מנגנוני פיקוח או מגבלות שימוש, ולכן היא צפויה להמשיך לעמוד במרכז תשומת הלב בישראל, לא רק בדרג המדיני אלא גם בדרגי הביטחון ובשיח הציבורי.

אירן: “אין עשן בלי אש. לא רוצה לבזבז דלק על בי־2”

טראמפ הקדיש חלק מרכזי מהדברים לאירן, תוך שילוב בין אזהרות על התחמשות מחדש לבין הבלטה של יכולות התקיפה האמריקניות. טראמפ: “אני מקווה שהם לא מנסים להתעצם, שהם לא מנסים להתחמש ודברים אחרים. אנחנו יודעים בדיוק לאן פניהם מועדות ומה הם עושים, אבל אני מקווה שהם לא עושים זאת כי אנחנו לא רוצים לבזבז את הדלק של בי־2, מדובר בהמון שעות טיסה ואני לא רוצה לבזבז המון דלק”. בהמשך הוסיף איום מפורש על אפשרות של פעולה נוספת: “אני לא רוצה להגיד את זה, אבל ייתכן שהם לא בסדר אירן--- אם נגלה שאכן כך, הם מודעים להשלכות, וההשלכות תהיינה מאוד עוצמתיות, אולי אפילו יותר מהפעם הקודמת. אירן הייתה צריכה לחתום על הסכם בפעם הקודמת--- הם לא האמינו לי, ועכשיו הם כן מאמינים”.

כאשר נשאל אם יש הוכחות לכך שאירן “מתנהגת לא יפה”, השיב: “זה מה שאנחנו שומעים, אבל בדרך כלל אין עשן בלי אש”. הוא הוסיף בהקשר הגרעיני כי לפי המידע ששמע, אירן עדיין לא “גרעינית”, אך “קרובה לכך”, וציין כי האתרים שהושמדו לא יאפשרו חזרה לאותה נקודה, אך ייתכן שקיימים אתרים חלופיים: “האתרים הושמדו, אבל הם בוחנים אחרים--- הם לא יחזרו לאיפה שהיו, אבל יש עוד מקומות שהם יכולים ללכת אליהם. אם הם יעשו זאת זו תהיה טעות גדולה”. המסר המדיני־ביטחוני היה חד: וושינגטון רואה בחידוש התקדמות אירנית טעות מסוכנת, ומכינה מראש תשתית ציבורית להצדקת תגובה קשה אם תזהה התקדמות כזו.

שבח לנתניהו: “גם השונאים מכבדים... ישראל לא הייתה קיימת היום”

בחלק אחר של ההצהרות הציג טראמפ שבח יוצא דופן לנתניהו, תוך שימוש במונחים חריגים בעוצמתם ביחס לשיח המקובל בין נשיא אמריקני לראש ממשלה ישראלי. טראמפ: “היחסים שלו עם העם בישראל הם יחסי אהבה־שנאה, אבל אפילו אלה ששונאים אותו יש להם הרבה כבוד כלפיו--- אני חושב שישראל לא הייתה קיימת היום”. טראמפ חזר על הקו הזה גם בהמשך, והציג את נתניהו כמי שמחזיק הנהגה “בזמן מלחמה” באופן שאינו מובן מאליו, תוך הצבתו כגורם מכריע ביכולת של ישראל לשרוד את התקופה הנוכחית ולהמשיך לתפקד ככוח אזורי משמעותי.

סוריה, חיזבאללה והרחבת הסכמי אברהם

בהתייחסות לסוריה אמר טראמפ כי קיימת הבנה עם ההנהגה החדשה וכי יפעל לקדם יחסים יציבים באזור. טראמפ: “יש לנו הבנה לגבי סוריה, יש שם נשיא חדש, אני מכבד אותו--- אני בטוח שהוא וישראל יסתדרו ואני אנסה לגרום לכך שהם אכן יסתדרו”. בנושא חיזבאללה אמר כי ממשלת לבנון בעמדת חיסרון מול הארגון, אך נמנע מהתחייבות אופרטיבית. במקביל התייחס להרחבת הסכמי אברהם והעריך כי ההסכמים יורחבו בזמן קרוב, ואף אמר כי סעודיה “בשלב מסוים” תחתום על הסכם עם ישראל, תוך שבח של הנהגתה והצגת המהלך כהמשך ישיר לדרך שהוא עצמו סלל.