"בעקבות המלחמות" - 70 שנות יצירה של לביאה מנוס

האם האינטרנט כבר לא שייך לנו?

שעתיים.

בשקט בשקט, עוד לפני פתיחת מערכת הבחירות הרועשת, פרצה מלחמה אחרת בזירה, יצרית ואכזרית לא פחות - בין ערוצי הטלוויזיה המובילים - 14 ו-12.

לקחי מלחמת יום הכיפורים לא הופקו והם חזרו על עצמם במלחמת לבנון הראשונה, בשתי האינתיפאדות, במלחמת ההתשה נגד החיזבאללה וארגוני טרור פלשתינים בדרום-לבנון, במלחמת לבנון השנייה, במבצעים רחבי ההֶקֵף נגד החמאס ברצועת עזה: "עופרת יצוקה" (2008-2009), "עמוד ענן" (2012), "צוק איתן" (2014) ו"שומר חומות" (2021), והמחדל הנורא הזה המשיך והגיע עד ואל תוך המלחמה המתנהלת בעצם כתיבת שורות אלה, חמישים ושתיים שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים. מחדלים שחזרו על עצמם שוב ושוב לא נלמדו, חרף המחיר היקר ששילמנו בכל פעם. הפקת לקחים היא תהליך של זיהוי ליקויים, ניתוחם, הסקת מסקנות ויישׂומן (ראו להלן ניתוח מפורט יותר). צה"ל לא הפיק את לקחי מלחמת יום הכיפורים בגלל אופיו האנטי-אינטלקטואלי, שהוא תוצאה של מערכת ארגונית היררכית-קיצונית המבקשת לשרוד באותה מתכונת מאובנת. במערכת היררכית קיצונית אין מתקיימת תקשורת אינטליגנטית בתנאֵי שִׁוְיון, ואת מקומה תופסת תקשורת מיתולוגית. ההסבר הוא פשוט ביותר, והוא הבסיס של תורת השרידות שפיתחתי לפני עשרות שנים: תהליך הפקת לקחים מאיים על שרידותם של ראשי כל מערכת חברתית. במערכת היררכית קיצונית יש בידי הקברניטים עוצמה מספיקה לבטל איומים על שרידותם במשרותיהם. מחיר שרידות הקברניטים הוא אנטי-אינטלקטואליזם והסתאבות, שעבור החברה שכפופה לאותם מנהיגים מהווים איום חזק אף יותר מהאיום על שרידות מנהיגי החברה.

נתניהו עושה בית ספר לכל אלה שחושבים שהוא סיים את דרכו הפוליטית. למרות העובדות שמציגות אותו כמי שאחראי לכאוס החברתי, לשבעה באוקטובר ובכלל הובלה של מדינת ישראל למשטר סמכותני.