ההגדרה של "עניין אישי כשר" כהגנה בתביעת לשון הרע, היא חמקמקה ותלויה בין היתר בהשקפת עולמו של השופט. כך אומר (יום ב', 28.7.14) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עודד מאור, ביום עיון של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

לדברי מאור, ייתכן שתינתן הגנה למי שיפנה למשרד הבריאות ויטען שרופא מסוים לוקה בנפשו. הוא גם סבור, שיש להכיר בעניין כשר של חנות להגן עליה מפני גנבים וכך יש לאיש ביטחון זכות לבדוק בכליו של מי שנחשד בגניבה. לעומת זאת, קיימת בעייתיות בשאלה האם תהיה הגנה למעביד לשעבר שימסור מידע שלילי על עובדו למי שמעוניין להעסיקו.

בנוגע לפרסום לשון הרע באינטרנט סבור מאור, כי סכומי הפיצוי צריכים להיות גבוהים יותר מהרגיל, משום שהדברים משורשרים עוד ועוד, ולעומת זאת – האפשרות להתנצל מוגבלת. מאור גם צופה, כי אחרי מבצע "צוק איתן" יוצפו בתי המשפט בתביעות לשון הרע בשל כינויי גנאי שהופצו במהלכו, וכי חלק מהן יתקבלו.

השופטת אושרי פרוסט-פרנקל, גם היא מבית משפט השלום בתל אביב, אמרה, כי יש לשקול לפני הגשת תביעת לשון הרע, כי היא מוצאת את עצמה מטפלת בתביעות "שאני לא מוצאת את לשון הרע שבהן". מאור הסכים איתה: "אתה רואה הרבה תביעות שיש בהן זוטי דברים. מישהו בתור בסופר יגיד: גנבת לי את התור. נו, גם על זה אפשר לתבוע".

פרוסט-פרנקל ציינה, כי הגנת תום הלב אינה מותנית תמיד באמונתו של המפרסם באמיתות הפרסום, והוא נבחן לפי נסיבותיו. "המגמה בפסיקה היא שלמפרסם צריכה להיות אמונה במה שאמר או שפעל בכוונה טהורה", הגדירה פרוסט-פרנקל, וציינה שתום הלב יכול לעמוד גם כאשר הפרסום נעשה במטרה לפגוע אם הוא אמת.

עו"ד יורם מושקט הזכיר את פסק הדין של בית משפט השלום בקריות, בו נדחתה תביעתו של עורך דין נגד News1 והח"מ. לדבריו, באותו מקרה קבע בית המשפט, כי עומדת לנתבעים הגנת תום הלב בשל הבעת דעה על התנהגותו של עורך הדין. בנוגע לשאלה מהי ביקורת שתהנה מהגנת החוק אמר מושקט, כי יש צורך בהפעלת שכל ישר ולבחון את הפרופורציה שלה.

עו"ד שלומי וינברג אמר: "הכלי הקלאסי לחיסול בן אדם הפך להיות הגשת תלונה לרשויות – למשטרה, לרשות ניירות ערך וכדומה". הוא הדגיש, כי לא בכל מקרה יוכל המתלונן לטעון שהוא הגיש את התלונה בתום לב וכך ליהנות מהגנת חוק לשון הרע. לדעתו, אפשר לזכות בתביעות לשון הרע ולדחות את הגנת תום הלב, אפילו אם הוגש כתב אישום שהסתיים בזיכוי.