רב-פקד ערן מלכה, נגדו הוגש כתב אישום בפרשת רונאל פישר, מחזיק מידע בעייתי נגד תת-ניצב אפרים ברכה, נגד ניצב (בדימ.) ברונו שטיין ונגד קצין משטרה נוסף בדרגת ניצב. כך נודע ל-News1.

על-פי החשד, מידע מוכמן הנוגע לחקירות רגישות בהן היה מעורב תנ"צ אפרים ברכה, אם במסגרת תפקידו כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, ואם מתוקף מעמדו במשטרה, הגיע לבא-כוחו של ברכה, רונאל פישר, ונעשה בו שימוש לסחיטת חשודים ו/או למילוטם. אחד האישים שנסחטו על-בסיס המידע הסודי שהודלף: יושב-ראש נת"ע לשעבר, אלכס ויז'ניצר.

ל-News1 נודע, כי המידע שבידי רפ"ק מלכה נוגע לשתי פרשות לפחות: פרשת ישראל ביתנו, ופרשת מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן. בידי מלכה מידע רב נוסף, שאותו הוא ימסור בתנאי שיזכה להקלה משמעותית בעונשו. המידע כולל פרטים בדבר טובות הנאה שקיבל ברונו שטיין.

מלכה מבקש למסור לידי חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים את המידע המפליל לכאורה, תמורת ההסדר טיעון שיקל בעונשו. נודע, כי בכוונת מלכה להגיע עם הפרקליטות לכתב אישום מתוקן, שבו הוא יודה בעבירות שביצע תמורת עונש מוסכם, וכי במסגרת זו הוא יסכים למסור מידע בעייתי ומפליל לכאורה נגד ברכה, ברונו שטיין וקצין נוסף.

עוד נודע, כי פרקליט המדינה, שי ניצן, נמנע עד עתה ממתן 'אור ירוק' לקידום מו"מ עם ערן מלכה. גורמים בכירים בפרקליטות ובמחלקה לחקירות שוטרים טוענים, כי שי ניצן חושש מפתיחת 'תיבת פנדורה', ועל-כן הוא בולם קבלת המידע מפליל נגד הקצינים הנ"ל ו/או גורמים אחרים בפרקליטות.

חיפוי מתמשך על אפרים ברכה

כפי שחשפנו ב-News1, ברכה הדליף מידע מוכמן על שורה של פרשות. אחת מהן נוגעת לבכיר לשעבר ברשות המיסים, דוד ואנונו. חודש לפני שנעצר מסר ברכה, בפגישה שבה נכחו כמה גורמים ובהם הרב יאשיהו פינטו והעיתונאי אסף לוי, כי מתנהלת חקירה סמויה נגד ואנונו, וכי הוא ייעצר בחלוף חודש. וכך אירע.

העיתונאי אסף לוי הסכים למסור עדות בנושא, נגד ברכה, אך היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה, שי ניצן - שמתאמצים לחפות על ברכה - נמנעו מנקיטת יוזמה לזימונו של אסף לוי לעדות ו/או לדרוש מברכה להיבדק בפוליגרף. בכך תורמים השניים לשיבוש מהלכי חקירה ומשפט.

ל-News1 נודע, כי מידע רב בנושא החשדות נגד ברכה מצוי בידיעתה של ע', עדת המדינה בפרשת פישר-מלכה-רות דוד. אולם למרות ההכרח להגיע לחקר האמת, נמנעים במחלקה לחקירות שוטרים מהצגת שאלות לע'. מדיניות זו - של הימנעות מבירור האמת בנוגע לברכה, תוך שיבוש חמור של הליכי חקירה ומשפט, הסתמנה גם בעת חקירתו של ניצב (בדימ.) מנשה ארביב, שהודח בעקבות חקירתו. ארביב לא נשאל ולו שאלה אחת על המידע הבעייתי והמפליל לכאורה שיש בידו על אפרים ברכה.