החלטות ממשלה שהוסתרו יפורסמו לראשונה

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור דנה (יום ב', 28.3.16) בנושא "הסתרת הליך קבלת ההחלטות הממשלתי מהציבור: השקפת 'המעטפה' וחיזוק הפיקוח הציבורי".

יושב-ראש הוועדה סתיו שפיר אמרה בפתח הדיון כי "קשה שלא לחבר בין דיון זה לבין החלטת בג"ץ בעתירות נגד מתווה הגז, כיוון שרואים כיצד חוסר השקיפות של הממשלה מביאה למצב שבו הכנסת נותרת ללא כלים לפיקוח אפקטיבי על הממשלה, נאלצת לפנות לבית המשפט, ואז רשויות השלטון בעצם מתכתבות ביניהן באמצעות עורכי דין. חוסר האיזון בין הרשויות מוביל לעיוות הדמוקרטיה, שנוצר בגלל מונופול השליטה של הממשלה שמחפשת עוד דרכים להגדלת כוחה הגדול ממילא באמצעות עקיפת הכנסת, הרגולטורים ושומרי הסף. איש לא דורש מהממשלה לחשוף עניינים מסווגים, כאלה שחשיפתם עלולה לפגוע באינטרסים הביטחוניים או המדיניים שלנו, אלא את 99% מההחלטות שלהן אין נגיעה ביטחונית, ואין שום הצדקה שלא לחשוף אותן לציבור. הגיע הזמן שגם הממשלה תתרגל: כשנבחר ציבור מקבל החלטה הוא עושה זאת בשם הציבור, ועליו לדווח עליה לציבור במלוא השקיפות״.

בוועדה נכחו ארגונים אזרחיים הפועלים בתחומי הנגשת הממשל והשקיפות ואנשי תקשורת עצמאיים, אשר הסבירו על הקושי הנובע מחוסר השקיפות של אתר "המעטפה", באמצעותו מאשרים ראש הממשלה והשרים החלטות רבות. האתר מאפשר לצפות מבעוד מועד בסדר היום של ועדות השרים השונות, בחוות הדעת המקצועיות שהוצמדו להצעות החלטה ואף לקיים הצבעות, אולם הוא נגיש רק לשרים ולעוזריהם הבכירים ביותר, על-אף שאין בו מידע הקשור לביטחון המדינה. לדברי העיתונאי תומר אביטל: "הציבור נחשף להחלטות הממשלה רק לאחר קבלתן בדיעבד. באתר מופיעה פסקת הסבר קצרה ולא מספקת על כל החלטה שהתקבלה. לי כעיתונאי קשה לשפוט את ההצעות שמתקבלות כי כמעט ואין להן דברי הסבר. במקום שכל המידע הרלוונטי יעלה בצורה מעמיקה לאתר, הוא סגור לכלל הציבור. אם אני כעיתונאי רוצה גישה לאתר, אני נדרש להחזיר טובה לעוזר של השר שעוזר לי לקבל מידע מהאתר. הכל עובד בצורה מעוותת שמגחיכה את הממשלה. עליה לפרסם דברים כל עוד זה לא פוגע בביטחון המדינה".

לכך הוסיף ניר הירשמן, מהסדנא לידע ציבורי: "אין באתר מידע מסווג והעובדה ששומרים על הדברים בסוד שלא לצורך אינה ברורה. באתר, מופיעות החלטות שמוטב שהציבור ידע עליהן מראש, כאשר ניתן להציג הסתייגויות. כך, באפשרות הציבור לבדוק מה הפוליטיקאים עושים מעבר להצהרותיהם. בפועל, הציבור נחשף להחלטות כשבועיים לאחר שהתקבלו וגם אז לא לנוסח המלא שלהן. בכך שהממשלה לא מאפשרת לציבור גישה פתוחה, היא מייצרת מצב של סחר חליפין. למה שהחלטות הממשלה לא יסוקרו באופן שקוף? חוסר השקיפות ואי-פתיחת האתר מעניקים עודף כוח לממשלה וזו נקודה שחורה שעומדת לרעת הממשלה".

אריה זהר, ממלא-מקום מזכיר הממשלה, הגיב: "אנו עובדי ציבור ותפקידנו הוא לשרת את הממשלה ולאפשר לה פעילות תקינה גם בוועדות השרים שהיא מקימה. אנו בעד שקיפות ולא מסתירים דבר. יש במסגרות רבות במדינה תרבות של 'הרגע האחרון' – התקנון לעבודת הממשלה קובע שיש להגיש הצעות לסדר היום עד יום רביעי בשעה 12:00, אך השרים לא עומדים בדד-ליין ומגישים הצעות באיחור גדול. ברגע שאנו מקבלים את כל המידע הנוגע להצעות, הוא מועבר לשרים כי הם צריכים לקבל החלטה ביום ראשון הקרוב. היינו מאוד שמחים לפרסם היום הצעות להחלטה שיידונו בעוד חודש, אך השרים פועלים לפי התרבות המנהלית של הרגע האחרון.

"מזכירות הממשלה יודעת את סדר היום של הממשלה לפעמים ביום רביעי בחצות. אנחנו בעד שקיפות אבל אנחנו נלחמים בעובדה שיש היום את האמצעים הדיגיטליים בהם בלחיצת כפתור אפשר להעביר מידע מקצה אחד של העולם לקצה השני. כי זה לא נותן לשרים זמן לקבל את ההחלטה".

ליאור נתן, סגן המזכיר: "השאלה אם אנחנו רוצים שאנשים ידברו לפרוטוקול או שהדיון יהיה כן או אמיתי. אנשים אמרו לי באופן אישי שאם הם היו יודעים שהדברים שנאמרו יפורסמו לציבור באופן מלא הם היו מדברים אחרת". עם זאת הוסיף נתן בהמשך: "התקנון אומר שמי שמוסמך לדבר הזה הוא מזכיר הממשלה. כאשר ימונה, נעשה ישיבה איתו והדברים האלו יעלו".

על כך השיבה יו"ר הוועדה: "פה אנחנו חלוקים. אם נבחרי ציבור יידעו שהציבור בוחן את ההחלטות שלהם, הם יימנעו מלעשות משהו נגד ההבטחות שלהן לציבור, והסיכוי הסביר הוא שיקבלו החלטות יותר טובות למען הציבור״.

עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח השיבה לדבריו של זהר באומרה "אנו רודפים אחרי מידע שמתקבל בדקה ה-90. בוועדת שרים לחקיקה, עולות הצעות לאתר רק לאחר קריאה ראשונה ולא לפני כן. כך זה מתנהל במשך 10 שנים. הרעיון לקדם דיון מושכל הוא אינטרס גם של הממשלה ונקודת המוצא היא שעל-מנת שהדיון יהיה מושכל, צריך לפרסם את כל המידע. בנוסף, שר אחד בממשלה לא בקיא בתוכניות ובתכנים של שר אחר, הוא צריך לקבל הסברים וניתוחים מגופים שונים. לכן, כדי לקיים דיון מושכל, המינימום ההכרחי הוא שדברים יתפרסמו בטווח זמן ריאלי שיאפשר להעלות את הנתונים לאתר בזמן ולהנגיש אותם עבור הציבור".

יו"ר הוועדה, ח"כ שפיר, אמרה בסיכומה: "אין מדובר רק בחוסר שקיפות, אלא ממש במלחמה בשחיתות. לבעלי הכוח וההון במשק יש נגישות גבוהה יותר למקבלי ההחלטות בשלטון וכשאין שקיפות כוחם מתחזק. מי שמפסיד - זה הציבור הרחב שלו אין נגישות למקבלי החלטות ומבלי שיראה את סדרי היום בזמן, אין לו שום אפשרות לנסות ולהשפיע. יתר על כן, מידע מפורט יותר לגבי הצעות ההחלטה יביא גם ליעילות גבוהה יותר בהבנת ההצעה ע״י השרים ופקידות הממשלה, ולאפקטיביות רבה יותר בביצוע״.

עוד הוסיפה יו"ר הוועדה: "ראינו אינספור פעמים חוקים שהתקבלו על בסיס אינטרסים מנוגדים לזה של הציבור, בלי שמתפרסמים פרוטוקולים וללא ידיעת הציבור. אנו קיבלנו את כוחנו מהציבור, ואמורים להפעיל אותו למען הציבור. אנו משרתי ציבור 100% מהזמן שלנו. להסתיר מהציבור את אופן ההצבעה שלנו זה לא בא בחשבון. היום, תודות להתפתחות הטכנולוגית המדהימה לחשיפת מידע, הציבור כבר רץ קדימה ודורש לקבל את המידע הזה, ואילו השלטון מדדה מאחור. זה הבסיס לחוסר האמון הגדל בין האזרחים לשלטון״.

יו"ר הוועדה המליצה בסיום הדיון לפתוח את אתר "המעטפה" לציבור, מאחר שאין שום סייג ביטחוני. בנוסף, ביקשה להציג את המידע במשך 48 שעות בימי עבודה לפני ההצבעה על ההחלטה, על-מנת שהציבור יוכל לראות ולהגיב עליו.