פינוי ישובים בחרום הוצג בכנסת

ועדת המשנה למוכנות העורף לחרום של ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ד', 13.7.16) בתוכניות פינוי אוכלוסייה - תוכנית "מרחק בטוח" לביצוע הפינוי, בהובלת צה"ל, ותוכנית קליטתם לאחר הפינוי, בהובלת משרד הפנים.

סא"ל בר כהן, ראש זירת עורף באגף המבצעים של צה"ל: "מרחק בטוח היא תוכנית ולא פקודה, שכן הפעלתה במלואה, או באופן חלקי, נתונה לשיקול דעתו, בזמן אמת, של הדרג המדיני. התוכנית כוללת את העקרונות והאמצעים לפינוי אפשרי של כל היישובים במרחק של עד 4 ק"מ מגבול הצפון ומגבול רצועת עזה, וגם בו-זמנית אם יהיה צורך. לתוכנית יידרשו 12 שעות להתחלה מרגע מתן פקודה, והיא תסתיים תוך 120 שעות מקסימום, לתרחיש הקיצוני ביותר. כמובן שפינוי חרום של ישוב ספציפי, בעת אירוע חריג, עדיין מצוי בסמכות הצבא. בהמשך גם נתבקשנו להוסיף לתוכנית היערכות לפינוי אפשרי של קריית שמונה ושדרות, וזה עדיין מצוי בהליכי תכנון, שיושלמו עד סוף השנה. התוכנית היא אומנם צה"לית אבל מסונכרנת ומאושרת מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים".

אלי רגב, מנהל משרד החרום במשרד הפנים: "תוכנית הפינוי והקליטה נבנית כלקח מצוק איתן. היא מקיפה 16 רשויות מקומיות, הכוללות 64 ישובים בצפון ו-29 ישובים בדרום - לא כולל קריית שמונה ושדרות. התוכנית לוקחת הערכה גבוהה של 70% מהאוכלוסייה שנידרש לפנות ולקלוט, שמספרית זה 54 אלף איש, ושדרות וקריית שמונה זה עוד כ-38 אלף. התוכנית כמובן כוללת את התיאום מול כל ראשי הרשויות הקולטות גם כן, ואנו בעיצומו של תהליך זה".

לשאלת התקציב לכיסוי עלויות התוכנית השיב רגב כי התקציב אינו מצוי במשרד הפנים, אך היות שהתוכנית נולדה בשל החלטת ממשלה ועלויותיה סוכמו בתיאום עם האוצר, הוא יודע שהאוצר ייתן לתוכנית גיבוי פיננסי.

יו"ר הוועדה עמיר פרץ שאל האם יש החלטה מדינית על פינוי שדרות וקריית שמונה, והשיב לו ראש רשות החרום הלאומית (רח"ל), בצלאל טרייבר, כי יש החלטה מדינית להכין תוכנית אפשרית הכוללת גם אותן, אך בכל מקרה ההחלטה על אילו ישובים יפונו, אם בכלל, תתקבל רק בהתאם להערכת המצב בעת חרום.

עו"ד מוריה חביב, יועמ"ש רח"ל: "החלטת ממשלה 'מלון אורחים' מציינת מפורשות שאוכלוסייה תפונה כמוצא אחרון, ולכן אין החלטה על פינוי, אלא זה ייבחן לפי המציאות בשטח".

ח"כ פרץ: "על המערכת להיות מוכנה למצב הקיצון. אם לא תופעל התוכנית, אז לא, אבל אם בחר הדרג המדיני להיערך לכך, אסור שיהיה מצב שתופעל התוכנית ופתאום יישמעו תירוצים שלא נערכו לביצוע במצב הקיצוני ביותר".

ח"כ איל בן-ראובן (המחנה הציוני): "פינוי ישובים הוא אכן מוצא אחרון, אך ודאי יש להיערך ולבצע הרבה צעדים מקדימים. לאחרונה, כששאלתי על מיגון ישובים, התחלתי לקבל תשובות שממילא יהיה פינוי. הדבר חייב להיות ברור - אנחנו רוצים קודם כל מיגון ליישובים, ואח"כ מוכנות לפינוי".

בהמשך סקרו בפני הוועדה את חלקם בתוכנית וההיערכות אותה הם מבצעים גם משרד הרווחה, המשטרה, ומשרד הבריאות. בחלק הבריאותי פנה אל הוועדה מנכ"ל איחוד הצלה, משה טייטלבוים, אשר ציין כי בארגונו מעל 3,000 מתנדבים שרובם רופאים וחובשים, ורובם גם פטורים מגיוס, כך שידוע שיעמדו לרשות הארגון בשעת חרום. טייטלבוים אף ציין כי בכל סניף יש רכז שיודע להפעיל את המתנדבים בעת פקודה - אך עד שתוסדר הכרתו של הארגון ע"י משרד הביטחון, בעצם רח"ל אינה יכולה לשתף עימם פעולה ולכלול את המתנדבים בתוכניות.

חברי הוועדה התרעמו על אי-ההכרה בארגון עד כה, בשל יכולתו להיות כוח סיוע ועזר רב, ואמרו שיפעלו לבדוק את הדבר.

אבי נעים, ראש מועצת בית אריה ויו"ר ועדת הביטחון של השלטון המקומי אמר לוועדה כי הוא כופר בתפישה של היערכות לפינוי של עד ארבעה קילומטרים בלבד מהגבול, כאשר שטח כה נרחב מהמדינה מצוי היום תחת איום טילים. "התוכנית חייבת להיות הרבה יותר גמישה ורחבה. בנוסף, היא צריכה לתת גם מענה לשאלה אם יש לתושבים כלל לאן לחזור. אם יהיו אתרי הרס, נצטרך לתת מענה ארוך לתושבים, הרבה אחרי סיום הלחימה, ויש להיערך לכך מבחינת אמצעים ותקציבים.

ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אמר כי ועדת החוץ והביטחון עובדת על-פי לוחות זמנים, וביקש לדעת מתי תוצג לוועדה תוכנית מלאה אשר ניתן יהיה לבחון, ותכלול את כלל הגורמים והסוגיות. טרייבר השיב לו כי הוא מקווה שהתוכנית המלאה תתורגל בחודש ספטמבר, ולאחר מכן יוכל לבוא ולהציגה יחד עם לקחי התרגיל בוועדה.

יו"ר ועדת המשנה סיכם בכך את הדיון על תוכניות הפינוי ואמר כי באוקטובר הוועדה מבקשת כי תוצג לה התוכנית, ובהמשך הוועדה מבקשת גם לסייר באחד היישובים בכדי לבחון את הדברים בפועל, על-מנת ללמוד אם באמת קיימים פערים, ברמת השטח.