בדואיות מוגבלות סובלות הכי הרבה

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דנה (יום ב', 11.7.16) במצבן של נשים עם מוגבלויות, ואימהות לילדים עם צרכים מיוחדים, באוכלוסייה הבדואית בנגב, לאור פרסומו של מחקר מקיף בנושא שערכה עמותת "מע"ן - הפורום למען נשים ערביות בנגב".

ליהד אדם, מחברת המחקר, סקרה אותו בפני הוועדה: "כמו הנשים הבדואיות, גם אלו בעלות המוגבלות והאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים סובלות מקשיים מוסדיים ופנים-חברתיים, הגוברים בשל מוגבלותן. שכיחות המוגבלות בקרב הבדואים היא הגבוהה ביותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה היהודית, 22.4%, 20.6% ו-16% בהתאמה. בתוך האוכלוסייה הבדואית עם המוגבלות, ייצוג הנשים גבוה בהרבה מייצוג הגברים - 68%".

"הנושא השני, לאחר השוואת המדדים, הוא סקירת השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הבדואית בנגב, ובפרט לנשים. עלה כי קיימות בעיות של נגישות לשירותים, היעדר מודעות לזכויות, אכזבה משירותי הרווחה, ליקויים בהנגשה, תת-אבחון ודעות קדומות בחברה".

"הנושא השלישי שעלה במחקר עוסק בקשיים המרכזיים שעומדים בפני נשים עם מוגבלות בחברה הבדואית. אנשים עם מוגבלות ונשים בפרט, זוכים ליחס משפיל ומדכא מצד החברה והמשפחה, אשר רואה אותם כאנשים שאינם יכולים להתבטא ולהשתלב בקהילה".

לאחר מכן שמעה הוועדה עדויות של מספר נשים ובהן גם זאת של עאידה אבוטאה, אם ל-4 ילדים עם מוגבלויות. מבין ארבעת ילדיה, השלושה מעל גיל 20 מעולם לא יצאו מהבית ללמוד, ואילו הבת הקטנה, בת ה-15, הוכנסה למסגרת לימודית רק לאחר שהיא נאלצה לפנות לרשויות הרווחה. "מעולם לא קיבלתי עזרה אלא טיפלתי בהם לבדי. אני מרגישה שאני הכל עבורם, ולכן אני לא יכולה לעשות כלום, אלא רק להיות לידם כל הזמן ולטפל בהם".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "מחקר של משרד הכלכלה מצא כי תת-השירותים למשפחות של בעלי מוגבלויות מביא להפסד שנתי של 7 מיליארד ₪ למשק, אם בני המשפחה היו מסוגלים לעבוד באופן מלא. ודאי הרבה נשים היו יכולות לצאת למעגל העבודה. הדבר הצודק הוא להכריח את משרד הרווחה לשנות מדיניות ולהשקיע הכי הרבה במקומות הקשים ביותר".

תמותת תינוקות גבוה פי 3 מהממוצע בארץ

משרדי הממשלה השונים סקרו את השירותים הניתנים לאוכלוסיית בעלי המוגבלויות בנגב ואת הפערים הקיימים. אחד הדוברים היה ד"ר מיכאל גדלביץ', רופא מחוז דרום של משרד הבריאות: "תמותת תינוקות עד גיל שנה באוכלוסייה הבדואית בנגב היא פי 3 מהממוצע בארץ ואנו נאבקים במכה הזאת באופן יום יומי. זו גם הסיבה לפריסה של תחנת טיפת חלב במגזר הבדואי, שאין לה אח ורע בשום מגזר אחר בישראל. נושא בריאות הנפש הוא בעיה קשה מאוד ולא סתם הייתה שם רפורמה. בריאות הנפש בקהילה זה אתגר אדיר שהתשובה לו כרגע בהתהוות יחד עם קופות החולים".

יושב-ראש הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, אמרה בסיום הדיון: "סבלן של נשים, שיש להם מוגבלות מסוימת, בחברה פטריארכלית מאוד, אשר יש בה מחסור חמור בתשתיות, הוא עצום. גם אימהות שמטפלות בילדים עם מוגבלויות נמצאות בחזית, ועוברות לבד את כל הסבל הרגשי, הנפשי וגם המעמסה הפיזית. הגיע הזמן שהמדינה תיקח על עצמה אחריות בנושא הזה והגיע הזמן שהנשים הללו יתנערו מכל הסטריאוטיפים, יתארגנו, וידרשו את המגיע להן".