הטיפול בכבישים אינו מדביק מספר ההרוגים

תקציב הרחבת הכבישים עולה – אך במקביל גם מספר ההרוגים בתאונות דרכים, נתון מתסכל זה, הוא אחד מהמסקנות הדיון (יום ב', 20.2.17) בעניין בוועדה לביקורת המדינה. לדברי יושב-ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, "תמונת המצב מדאיגה ביותר: בשנת 2016 נהרגו 377 אנשים בתאונות דרכים, 6% יותר לעומת 2015, שבה נרשם גידול של כ-11% מול 2014 ושל כ-15% לעומת שנת 2013. העלות השנתית הכוללת של נזקי תאונות הדרכים למשק הישראלי, כולל תאונות ללא נפגעים, הוערכה בשנת 2012 בכ-15 מיליארד ₪". אלהרר הוסיפה כי בכ-20% מהכבישים הבין-עירוניים התרחשו 80% מתאונות הדרכים עם נפגעים – ואילו תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נשחק ב-59% משנת 2008 ועד היום.

מנכ"ל משרד התחבורה, קרן טרנר-אייל, השיבה כי 18 מוקדי סיכון רבים מטופלים בשנה זו בהיקף של 240 מיליוני שקלים, שהם 142% מהתקציב המקורי שהוקדש למטרה זו, זאת בנוסף לשש השנים האחרונות, בהם הוקדשו 230 מיליוני שקלים בכל שנה לטיפול במוקדים כאלו. כך, נעלמו תאונות קטלניות נעלמו לחלוטין או הופחתו בצורה משמעותית, "אך תשתית רחבה ונוחה - לא תוכל למנוע טעויות-אנוש או היסח-דעת בנהיגה ע"י פלאפונים". היא פירטה את שורת "הכבישים האדומים" שיורחבו וישודרגו ע"י תאורה והפרדה בחמש השנים הקרובות, וכי בשנים האחרונות נבדקו כ-5,000 כלי רכב כבדים מדי שנה, והורדו מהכביש כ-14% מהם שנחשפו כלא-תקינים, ובשנים הקרובות יורחבו מספר הבדיקות. היא הדגישה כי טכוגרף דיגיטלי נמצא בהליכי חקיקה ותקינה, והם עתידים להסתיים בחודשים הקרובים, וכלי רכב כבדים יחויבו בקרוב ברישוי – פעמיים בשנה.

אבנר פלור, סמנכ"ל המשרד, הוסיף כי המשרד יפעל לסגירת חברות הובלות והסעות שיתברר כי אחוז גבוה מכלי הרכב שלהם פגום, וכי מתוך כ-50,000 משאיות ואוטובוסים משנות הייצור 2012 ואילך, הותקנו אמצעי בטיחות בכ-30,000 מהם.

לדברי ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) הטכוגרף, המוצב בעיקר באוטובוסים ומשאיות, ומאפשר רישום של היסטוריית הפעילויות האחרונות של הרכב ושל הנהג (מהירות נסיעה, שעות נסיעה, שעות מנוחה ופרטי הנהג) וצפייה בנתונים המתועדים​​​​​​ - חסר בכלי רכב רבים כאלו. מאיר כהן, הלין על המחסור בחינוך לבטיחות בדרכים בבתי הספר, והגדיר חלק מכבישי הנגב כ"מערב הפרוע של ישראל" בגלל "מסלולי המירוצים ותרבות הנהיגה של הבדואים", וחוסר האכיפה של המשטרה בישובים אלו. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) האשים אותו מנגד ב"הכללה כנגד האוכלוסייה המוחלשת ביותר", אוסמאה סעדי הדגיש את הצורך באפשרות קבלת רישיון הנהיגה וברכב דרך סניפי הדואר, וטיפול בתשתיות במגזר הערבי, ואילו לפי איתן ברושי (המחנה הציוני) המשרד אינו מגדיר מה מטרת-היעד בכל הפעילות.

תנ"צ בועז גולדברג, ראש אגף התנועה במשטרה, ציין כי הוגדלו מספר ניידות התנועה, השוטרים והבוחנים, ותוקם יחידה מיוחדת לפיקוח על משאיות ואוטובוסים.