ברוב של תשעה תומכים מול ששה מתנגדים, אישרה ועדת החוקה של הכנסת את מתווה הפשרה שהציעו היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ושרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי), לגבי גובה האגרות בתובענות ייצוגיות.

לפי המתווה שאושר: האגרות יופחתו בשליש מההצעה המקורית, ויעמדו על 8,000 שקלים לתובענות ייצוגיות בבית משפט השלום (במקום 12 אלף שקלים בהצעה המקורית). סכום ראשון ישולם עם הגשת התובענה בסך 3,000 שקלים. וסכום שני בסך 5,000 שקלים.

לתובענות ייצוגיות בבית משפט מחוזי תשולם אגרה בסך 16 אלף שקלים (במקום 24 אלף שקלים בהצעה המקורית). סכום ראשון: 5,500 שקלים וסכום שני של 10,500 שקלים. אם התובע זכה בתביעתו יושב לו הסכום הראשון על-ידי הנתבע, והוא לא ישלם את הסכום השני אלא הנתבע.

בתובענות ייצוגיות נגד רשויות מקומיות - סכום האגרה יהיה זהה לאגרה החלה על עתירה לבג"ץ (כ-1,800 שקלים). לגבי תובענות ייצוגיות נגד המדינה - סכום האגרה יהיה זהה לסכום האגרה בבית משפט השלום, ושרת המשפטים תוכל להפחית סכום זה ולהעמיד אותו על סכום האגרה החל על עתירה לבג"ץ.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "המתווה כולל שינויים משמעותיים בתקנות. אני רואה מצד אחד את האדם הפשוט שרוצה לתבוע וארגונים חברתיים ומצד שני את הנזקים עליהם שמענו מהתעשיינים כתוצאה מתביעות סרק. שני הצדדים לא יהיו מאושרים עד הסוף וזה מוכיח שהפשרה נכונה".

לאחר ההצבעה אמרה חה״כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כי כחברת מועצה הגישה מספר תובענות ייצוגיות כנגד השלטון המקומי. "לכן אני מודעת לחשיבות התובענות והנגשתן לכלל הציבור. ההסתייגות שלי שהתקבלה ומחריגה את השלטון המקומי מאפשרת לציבור לשמור על זכויותיו ולכן מדובר על הישג משמעותי״.

חברי האופוזיציה תקפו את מתווה הפשרה ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), איים למשוך את המתווה ולהצביע על התקנות המקוריות באומרו כי "הסכומים יישארו כמו שהם ונאפשר לשרה להפחית אותם. אתם לא מתביישים? ראיתם את רשימת הפטורים?"

ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שהורחקה מהדיון: "זה מצחיק שהשרה מגיעה לפשרה עם עצמה. מישהו צריך להגן פה על הציבור שהשרה ואתה חוסמים את הדרך שלו להגיע לסעד משפטי. ההליך כולו לידתו בחטא. יו"ר הקואליציה ניסה להגיע לפשרות ולעזור אבל עדיין יש פה העדפה של החברות הגדולות על פני הרשויות המקומיות והמדינה כי אנחנו מותירים את האגרות הגבוהות על החברות. קראתי שהשרה אומרת שהנפגעים הם העסקים הקטנים והבינוניים בעוד ארגון לה"ב מתנגד לתיקון ואומר שזה שטויות. ההחרגה של הרשויות המקומיות משאירה את ההגנה החזקה ביותר על בעלי ההון".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "התנהלות הדיון לא ראויה ומבזה את הכנסת. הסתגרתם בחדר כקואליציה ואנחנו כחברי ועדה לא שותפנו בשום צד של הפשרה. לא השגתם שום פשרה עם הציבור או עם חברי האופוזיציה ויו"ר הקואליציה מאיים כאן שתחזור בך. הציבור לא יכול לקבל כזו סטירה מהממשלה שלו. יש לנו הצעה שסכומי האגרות יושוו לאגרות בג"ץ, להוסיף פטורים ושהכל יהיה בהוראת שעה".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "על מי יו"ר הקואליציה מאיים? על הציבור? התהליך של התכנסות בחדר לפשרה עצמית הוא מגונה וזה עקבי עם ההתנהלות המבזה שלכם. המדינה לא רוצה למצוא עצמה מחזירה סכומים על גביית יתר ולכן גם היא רוצה להגן על עצמה, כמו הסכום שגבו בהוצאה לפועל על צילום- 3 שקלים שלאחר התביעה הייצוגית ירד ל-30 אג'. ל-700 אלף איש שיש להם תיק בהוצל"פ הפער הזה בסכומים הוא להיות או לחדול. זו תביעה שתחילה כינו אותה סרק".

ח"כ מוסי רז (מרצ): "מה שקורה כאן זו שערורייה כמו שוק, מטילים קנסות כדי שלא יוכלו לפעול נגד העוולות הקשות ביותר והחברות המנצלות, ואז מתחילים אתנו באיומים כשהציבור מוחזק בן ערובה. יו"ר הקואליציה מאיים על אזרחי מדינת ישראל שיכפיל את הקנסות ולא יהיו פשרות. רק האיום הזה היה צריך לגרום לפיזור הוועדה. אנחנו רוצים לראות נוסח כתוב ונבחן אם זה נושא חדש ונביאו לוועדת הכנסת. בנוסף, קודם כל תביאו חוק ונקבע שהתקנות ייכנסו לתוקף דקה אחריו".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אתם לא התייעצתם אלא קבעתם מה שאתם רוצים ואתם כופים עלינו. סירבתם אפילו לשמוע אותנו, זו לא התייעצות אלא דיקטטורה. לא שמענו התייחסות לרעיון של הוראת שעה, לגבי הקרן למימון - בחינת האפשרות לא מספיקה אלא יש לקבוע שהקרן תוגדל קטגורית אחרת מה שאתם אומרים הוא עורבא פרח".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד אלעזר שטרן: "עיקר הדיון הוא על גובה ואופן התשלום. הדרך הנכונה להסתכל על התביעות הללו היא כתביעות אכיפה. לכן ראוי להתחיל עם סכומים פחות גבוהים ואם יהיה צורך בכך להעלותם בהמשך. בעצם הטלת סכום כלשהו יש אפקט מצנן ולכן יש לעשות זאת בצורה זהירה". הוא הציע שהתקנות יהיו בהוראת שעה לשנתיים-שלוש, כדי לאפשר מעקב והבהיר כי "חשוב לראות את מתווה הפשרה כדבר כולל ונכון יהיה לאשר אותו כך יחד עם הדברים הדורשים תיקוני חקיקה. אחרת המתווה יעוגן בצורה חלקית בלי ידיעה מה יקרה לחלקים אלו".

תמכו בתקנות: היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי, והח"כים שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), בני בגין, דודי אמסלם, דוד ביטן (הליכוד), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), טלי פלוסקוב (כולנו), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה).

התנגדו: הח"כים יעל כהן פארן, מרב מיכאלי (המחנה הציוני), מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת), יעל גרמן, אלעזר שטרן (יש עתיד) ומוסי רז (מרצ).

יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים, התעשיין ד"ר רון תומר, בירך על ההחלטה: "התביעות הייצוגיות הן כלי משפטי ואזרחי חשוב, אולם בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מסחררת בכמות התביעות הייצוגיות המוגשות, כאשר רבות מהן הנן תביעות סרק ותביעות קנטרניות וסחטניות, אשר כל מטרתן הנה לגרוף כספים על הגב של המגזר העסקי. מצב זה מהווה נטל כלכלי ונפשי קשה על אנשי העסקים בישראל, פוגע במגזר העסקי ומקשה עליו לצמוח וליצור מקומות עבודה חדשים במשק. כמו-כן תביעות אלו מובילות לעלייה ביוקר המחיה, שכן עלויות ההגנה המשפטיות של המגזר העסקי מתגלגלות לבסוף לצרכנים. על כן אנו מודים לשרת המשפטים כי בחרה במהלך הטלת האגרות, ככלי לצמצום מספר תביעת הסרק המוגשות לבית המשפט. מדובר בצעד נבון וחשוב, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית, אשר יאפשר לבית המשפט להתמקד בתביעות המוצדקות, מבלי להקשות ולהוות נטל על המגזר העסקי בישראל".