בשנים 2017-2015 אישר מינהל הרכש במשרד האוצר 4,092 בקשות לפטור מחובת מכרז למשרדי הממשלה. 3,480 בקשות (85%) אושרו בהארכת התקשרות בסכום של 22.3 מיליארד שקל, מתוך התקשרויות בסכום כולל של 38.5 מיליארד שקל - מגלה (יום ב', 22.10.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

מינהל הרכש, האחראי על התקשרויות בסך 5-2 מיליארד שקל בשנה, לא גיבש חזון ויעדים רב-שנתיים שינחו אותו ביישום מדיניות הרכש הממשלתית וביצירת מערכת רכש יעילה שתמנע בזבוז כספי ציבור. למינהל אין מתודולוגיה סדורה ונהלים מפורטים ומתוארכים לגבי כל השלבים בהכנתם של המכרזים. המינהל טרם גיבש תבניות לכתיבת מכרז וחוזה התקשרות עם ספקים, שבהן יכולים המשרדים הממשלתיים להיעזר על-מנת לחסוך בזמן ובמשאבים ולייעל את עבודתם. בשנים 2017-2014 היו פרקי הזמן משלב פרסום המכרז המרכזי ועד כניסתו לתוקף ארוכים מאוד, ולעיתים נעו בין שנה וחצי לשנתיים; ב-15 מכרזים מתוך ה-30 שנבדקו ארכו פרקי זמן אלו יותר משנה.


משך הזמן שנדרש על-מנת לאייש משרות תקן במינהל הרכש הוא ארוך מאוד ולעיתים מגיע לכדי שנים אחדות, בין היתר נוכח התמשכות ההליכים מול נציבות שירות המדינה בעניין זה. בסוף מאי 2017 סיימה את תפקידה מנהלת מינהל הרכש, ועד מועד סיום הביקורת - פברואר 2018 - טרם מונה לה מחליף קבוע. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-איושו של התפקיד במשך זמן כה רב, מדגיש שפירא.

לרוב מתמנה לתפקיד מנהל מינהל הרכש חשב כחלק מסבב חשבים, למספר מצומצם של שנים, שאין בידו הידע הנחוץ ובלי שהתמחה בתחומי הרכש והלוגיסטיקה. נוסף על כך, קצב תחלופת מנהלי הרכש בעשור האחרון הוא גבוה, ומשנת 2005 עומדת תקופת האיוש הארוכה ביותר של תפקיד זה על ארבע שנים. שאר המנהלים התמנו לתקופות של שלושה חודשים, עשרה חודשים, שנה וחצי, שנתיים וארבעה חודשים, ושלוש שנים ושלושה חודשים.


מינהל הרכש אינו בוחן אם הרכש הממשלתי עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה ומדיניותה בתחומים רוחביים (כגון עידוד העסקים הקטנים) או תומך בהן, ואף אין בידיו נתונים כלשהם המאפשרים בחינה זו. אין במינהל נוהל המסדיר את הפעולות שיש לבצע בתהליכי ניהול ההתקשרות, הפיקוח, הבקרה והפקות הלקחים של מכרזים מרכזיים.

מינהל הרכש עוסק בעיקר ב"כיבוי שריפות", כלומר: במתן פתרונות לסוגיות ולתלונות שעולות מהשטח בנוגע להתקשרויות פעילות. הוא אינו מקבל משוב קבוע מהמשרדים ומהספקים, ואינו מבצע תהליכי פיקוח ובקרה שוטפים על ביצוע ההתקשרות בפועל כדי להבטיח את קבלת המוצר או השירות כנדרש במכרז, וכדי לוודא שהמשרדים רוכשים אך ורק מהספקים שזכו במכרזים המרכזיים.

אין למינהל הרכש מנגנון קבוע ומובנה לאיתור עקיפות של מכרזים מרכזיים על-ידי משרדי הממשלה, והוא מסתמך בעיקר על חשבי המשרדים או על ספקים שיתריעו במקרים אלו. נוסף על כך, מינהל הרכש אינו פועל-כנגד משרדים ויחידות סמך ש"עקפו" את ההתקשרויות שנקבעו במכרזים מרכזיים ללא קבלת פטור; הוא מסתפק בשליחת מכתבים לאותם משרדים.