משרדי התחבורה והאוצר, חברת נמלי ישראל, רשות הספנות והנמלים והנהלות חברות נמלי חיפה ואשדוד טרם השלימו את היערכות הנמלים הקיימים לתחרות הצפויה מצד הנמלים הפרטיים ההולכים ומוקמים לצד אלו הקיימים. הנמלים החדשים יאפשרו עגינת אוניות גדולות, יופעלו בטכנולוגיות מתקדמות, יעסיקו כוח אדם מצומצם יחסית, ויגרמו להסטת לקוחות רבים מהנמלים הקיימים.

כאשר יחלו לפעול נמלים אלו בשנה הבאה, תשתיות נמל חיפה לא יהיו מותאמות לקליטת אוניות מכולה גדולות, וקיים ספק בדבר מוכנותה של תשתית נמל אשדוד. נוכח אי-השלמת ההתייעלות בכוח האדם, חוסנן הפיננסי של חברות הנמל הקיימות עלול להיפגע, ובהתאם - תיתכן פגיעה בתחרות אפקטיבית בין הנמלים ובהשגת החיסכון בעלויות והשיפור ביעילות.

כך מזהיר (23.3.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הוא גם מגלה, כי משרד האוצר צופה ששני הנמלים הקיימים ירשמו בשנת 2023 הפסד תפעולי של 143 מיליון שקל. הסיבה לפיגור בהכנות לתחרות היא עיכוב בהשלמת התוכניות האסטרטגיות והתפעוליות של הנמלים, לצד צניחה של קרוב ל-90% בהשקעות בהן מצד חברת נמלי ישראל בעשור הקודם.

נמל חיפה טרם התחיל להכין את תשתיותיו לקליטת אוניות גדולות, והדבר אף עשוי להידחות עד 2033 - בעוד נמל המפרץ שלצידו יקלוט אותן כאמור כבר מהשנה הבאה. ואילו בנמל אשדוד קיים ספק אם התשתיות יהיו מוכנות ב-2021. בשני הנמלים טרם הושגה הסכמה על פרישת עובדים, מה שעלול להוביל להעדר פרישה בהיקף הנחוץ כדי להבטיח את איתנותם הפיננסית ואת יכולתם להתייעל-כנדרש.

אנגלמן מצביע על שני ליקויים מהותיים המשותפים לשני הנמלים: לא הושלמה העברת מחלקות הים שלהם לחברת נמלי ישראל, ולאחר 14 שנות טיפול - עדיין לא נחתמו הסכמי מקרקעין בינם לבין נמלי ישראל. מהלכים אלו חיוניים לתחרות שוויונית בין הנמלים ולהיערכותם לתחרות מול הנמלים הפרטיים.