"אזרחי ישראל, משבר הקורונה ממשיך להכות בעולם. בכל יום ישנם כמעט 200 אלף נדבקים חדשים מסביב לגלובוס. יש מדינות רבות שבהן מספר החולים ירד, ואז הוא שוב טיפס מעלה מסיבות שונות. הסופה הכבירה הזאת קודם כל גובה קורבנות בחיים, פוגעת בבריאות, פוגעת בכלכלה, פוגעת בשגרת החיים.

אצלנו היו מי שהקלו בכך ראש. הם אמרו שהנגיף יעלם מעצמו – ובכן, הוא לא נעלם. הם אמרו: 'יבוא הקיץ, והחום יחסל את הנגיף' – אבל גם ההנחה הזאת התבררה כחסרת בסיס המציאות. הקיץ פה וגם הנגיף פה. לצערי הוא עדיין פה בגדול.

בשבועות האחרונים נקטנו צעדים שונים לפתיחת הכלכלה. אני מייחס חשיבות עצומה לחידוש הפעילות הכלכלית במשק. עם זאת, הדגשתי פעם אחר פעם שפתיחת הכלכלה מותנית בהקפדה על הנחיות הבריאות: חבישת מסכה, שמירת מרחק, הקפדה על היגיינה.

אמרתי גם שסביר שבשגרת הקורונה נצטרך להתנהל, אני המשלתי את זה לנגינה על אקורדיון - בהתאם להערכת המצב אתה פותח את המגבלות, ובהתאם להתפתחויות אתה גם מהדק אותן מעת לעת. זו שגרת הקורונה, זו שגרת האקורדיון.

בישראל, כפי שקורה במרבית המדינות בעולם, אנחנו מחפשים כל הזמן את נקודת האיזון – מצד אחד להשיג כמה שפחות הדבקה, מצד שני למנוע כמה שיותר פגיעה בכלכלה. אני יודע שהייתה פגיעה, אני יודע שרבים נפגעו, אני יודע שרבים משוועים לעזרה ואני פועל עבורכם כל הזמן וביתר שאת. בימים האחרונים כדי לחזור להבטיח את הכלכלה ואת הפרנסה שלכם הארכנו את תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה, הוספנו כשני מיליארד שקל לעסקים, בדגש על עסקים קטנים. ומעבר לצעדי הבלימה והתמיכה המידיים שנקטנו מתחילת המשבר כמו הקצבאות, המענקים והלוואות מסוגים שונים לעסקים, מכל הסוגים.

מעבר לכך אני מתכוון להציג בימים הקרובים תוכנית סיוע כלכלית לחצי השנה הקרובה. אני קורא לה - 'ערכת קורונה כלכלית'. היא תספק רשת ביטחון, והרבה יותר ודאות, זו המילה הקריטית, הרבה יותר ודאות בתעסוקה ובהכנסה. לא נדאג לכם עד תאריך 'איקס', קרוב, אלא לתת מרווח של זמן שאתם יודעים שיש רשת הגנה, רשת ביטחון מינימלית לבעלי העסקים, לעצמאים, לשכירים, למבקשי העבודה – בתקופת ההתמודדות עם הקורונה.

אני גם מתכוון לעשות דבר נוסף, אני גם מתכוון לדאוג לכך שהאוצר יביא את הכסף אליכם במהירות ללא ביורוקרטיה, ללא עיכובים. גם על זה אני עובד הרבה בימים האחרונים. אני מאמין שיחד, בכוחות משותפים, אנחנו נוכל להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול המצוין שהיא הייתה בו, ויותר מכך – בסופו של דבר, כשנתגבר על הקורונה, נביא אותה לשיאים חדשים.

אני חוזר ומדגיש: זה בידיים שלנו, אזרחי ישראל. זה בידיים של כולנו. אם נקפיד על הכללים - אני קראתי להם 'ממ"י' - מסכה, מרחק, ידיים, אנחנו נתגבר בעזרת ה' על הנגיף. המפתח לכך הוא שילוב של אחריות אישית, וערבות הדדית. זה באשר לנושא הכלכלי.

עכשיו אני רוצה לדבר על הנושא הבריאותי: בתחילת השבוע היינו עם נתון של 450 נדבקים, והיום אנחנו עומדים על כמעט 1,000 נדבקים. בשיא הקודם ב-31 במרס –היו 738 נדבקים, והיום אנחנו כמעט ב-1,000. מיום ראשון ועד היום – כשעברו רק כמה ימים – מספר החולים הכללי עלה ביותר מ-100%, ומספר החולים הקשים עלה ב-50%. מי שאומר 'אבל אין חולים קשים', בהתחלה זה באמת היה ככה, אבל הם מדביקים את הקצב יחד עם הנדבקים. ייתכן שיש לזה כל מיני הסברים, הסברים של גילאים ומעבר ההדבקה מצעירים למבוגרים, אני לא נכנס כרגע לכל התיאוריות, אבל הנתונים האלה הם חדים, הם ברורים והם אינם משאירים בידינו שום ברירה.


אנחנו חייבים לחזור למדיניות של מגבלות כדי לשטח מחדש את העקומה. גם מדינות אחרות – מדינות גדולות בהרבה מאיתנו – מאמצות מגבלות. גם הן פותחות וסוגרות. בארה"ב – טקסס, פלורידה, קליפורניה; באוסטרליה, שעם ראש ממשלתה שוחחתי הבוקר – מדינת ויקטוריה, זו מדינה של 5 מיליון בני אדם, עשו שם סגרים. אנחנו משתדלים לא לעשות את זה, ואני רוצה לומר לכם אזרחי ישראל: הכי קל זה להשאיר את המצב כפי שהוא, הכל פתוח, כולם לכאורה מרוצים, אבל אם ננהג כך - נגיע מהר מאוד לאובדן שליטה, כי בקצב גידול אקספוננציאלי, גאומטרי, מה שנראה לכם סביר עכשיו, מחר הופך לאלפים ולעשרות אלפים של נדבקים, אסור להגיע לשם. אם לא ננהג ככה בעוד שבוע נגיע למספר שיא של חולים כולל עוד ועוד חולים קשים – ואני לא רוצה להגיע לאותו סגר הרמטי שהיינו בו.

מנהיגות פירושה לומר את הדברים כהווייתם, את האמת כפי שהיא. וזוהי האמת: אנחנו חייבים לשנות כיוון, ועכשיו. הנגיף לא מתחשב בנו. כשיש לו הזדמנות – הוא תוקף. ולכן אנחנו צריכים לנהוג כמו מפקד בשדה הקרב - כשהאויב משפר עמדות, אסור להישאר עם התוכנית הישנה. אסור לעצום עיניים. תוכנית הקרב חייבת להשתנות ולהתאים את עצמה לאויב.

כיוון שלהבנתנו פוטנציאל ההדבקה הגדול ביותר נובע מהתקהלויות חברתיות במקומות סגורים, החלטנו הערב בישיבת ממשלה מיוחדת שכינסתי על מגבלות התכנסות באירועים במרחבים הסגורים: באולמות, בברים, במועדונים - עד 50 איש. התקהלויות חברתיות אחרות במרחבים סגורים - עד 20 איש, זה כולל בבתים. אנחנו יודעים מה זה עושה כשאנשים מתקבצים, רוקדים, שרים - מדביקים זה את זה ואחר כך הצעירים מדביקים את המבוגרים והמבוגרים מדביקים את הקשישים. אנחנו צריכים אחריות אישית וערבות הדדית.

איננו משנים דבר כרגע ביחס למקומות העבודה, המסחר, הקניונים, המלונות, התיירות והתחבורה. הדברים שהם חשובים לכלכלת ישראל, משום שהמקומות הללו והמתקנים הללו עובדים לפי תו תקן מיוחד - בהתאם לכללי התו הסגול שכבר הנהגנו בהם. אבל אנחנו כן מדברים על אותם מקומות ועל אותם אירועים והתכנסויות, ושר הבריאות תכף יפרט את זה. אני יודע שזה לא פשוט, אני יודע שזה לא קל, אבל זה בידינו.

במקביל, בימים האחרונים יש גם כל מיני קרני תקווה - ישראל היא מדינת חדשנות, אני לא רוצה לתת הבטחות, אבל יש התפתחות מעניינת במאבק ובניסיון להגיע לחיסון וגם עבודה על תרופות מתקדמות. מדינת החדשנות מתגייסת למאבק בקורונה. אנחנו באתגר מתמשך - אבל העם שלנו והמדינה שלנו הוכיחו כל כך הרבה פעמים בעבר, שהם נכונים לכל אתגר. הקורונה, נכון לעכשיו, היא לא עניין של 'זבנג וגמרנו'. זהו קרב קשה שייקח עוד זמן. אבל אני מכיר את הכוחות האדירים שטמונים בנו. הרוח הישראלית עשויה ללא חת. היא חזקה, היא איתנה, וכפי שנקרא בתורה בשבת הקרובה: "הן עם כלביא יקום, וכארי יתנשא". יחד נעמוד באתגר, ויחד ננצח".