בלתי נתפש: 116 ילדים בלי אבא ואימא

ועדת העבודה והרווחה קיימה (31.10.23) דיון בנושא טיפול שירותי הרווחה בילדים שהתייתמו מהוריהם במלחמה. יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר: "מדינת ישראל לא התמודדה עם מצב כזה מיום הקמתה, לא במספרים וגם לא במהות. לא צריך להסביר את חשיבות הרגישות בכל הנוגע לטיפול באותם ילדים. כוועדה בכוונתנו ללוות את הגורמים האחראים על כך, לסייע ולעמוד לרשותם בכל צורך שיבוא לפתחם".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ אלי דלל קרא מכתב שקיבל בנושא ובו נכתב בין היתר כי נתוני משרד הרווחה לא הוצלבו כראוי עם נתוני יתר הגורמים המחזיקים במידע על-אודות ילדים שנותרו ללא הוריהם. עוד נכתב כי לא קיימת חלוקה מוסדרת בין הגופים הממשלתיים בנוגע לאחריות על הטיפול באותם קטינים וכי קיים ריבוי גורמים המטפלים בכל משפחה, מה שמעלה את הצורך בגורם המתאם בין כולם.

רקפת עצמון, הממונה על נושא היתומים במשרד הרווחה, סקרה בפני הוועדה את הנתונים העדכניים בהם מחזיק המשרד על אודות מספר הילדים שאיבדו את הוריהם במתקפה ב-7 באוקטובר. על-פי הנתונים, 20 ילדים מתחת לגיל 18 מ-12 משפחות שונות נותרו ללא שני הורים. הודגש כי מספר זה כולל גם ילדים שהוריהם מוגדרים כחטופים או נעדרים; 96 ילדים נוספים מ-47 משפחות התייתמו מהורה אחד. כמו-כן צוין כי 18 צעירים בני 25-18 איבדו את שני הוריהם במתקפה. עצמון ציינה כי הנתונים שהוצגו מתוכללים עם נתוני פיקוד העורף, משרד החינוך והביטוח הלאומי ואישרה כי נדרשות עדיין השלמות מול גורמים נוספים בהם משרד הבריאות "כדי לקבל תמונה מלאה". כמו-כן ציינה כי הנתונים דינאמיים ומתעדכנים כל הזמן אל מול הגורמים השונים.

בנוסף סקרה בפני הוועדה את אופן הטיפול ביתומים ואמרה: "התפיסה וההעדפה היא שמי שיטפל בילדים שאיבדו את שני הוריהם הם קודם כל בני משפחה וזה המצב כרגע. מתוך ה-12 המשפחות האלה הרוב כבר הגיעו להסכמה משפטית מי יטפל בילדים. לגבי מספר מצומצם של ילדים קיימת עדיין מחלקות. שירותי הרווחה מנסים לסייע להגיע להסכמה, אם לא יצליחו נצטרך להכריע במסגרת סמכותנו בחוק. אצל כל הילדים מתחת לגיל 18 כבר היה עובד סוציאלי. אנחנו בקשר איתם, בוחנים את הצרכים, בודקים איך אפשר להסדיר ולסייע וחלק כבר התחילו מערך טיפולי. כדי לא להציף את המשפחות שחלקן הגדול עברו בעצמן טראומה, הוחלט שיהיה לכל משפחה גורם מתכלל אחד שילווה אותה, יסייע ויקשר אותה לכל גורמי המקצוע".

יונתן בוגט, מכון סאמיט, המלווה משפחות אומנה בדרום: "אנחנו צריכים שהילדים יוכרו כמה שיותר מהר רשמית כילדי אומנה כדי שנוכל לתת להם את המענים הנדרשים להם. יש לנו את המעטפת והמשאבים לכך ואנחנו מחכים רק לאישור. גורם הזמן הוא קריטי לילדים שעוברים שוב טראומה, בייחוד אלה מהם שעדיין עוברים בין בית ולבית וזקוקים מאוד ליציבות". הממונה מטעם משרד הרווחה רקפת עצמון הדגישה בתגובה כי המשרד עושה מאמצים רבים להגיע להסדרה רשמית של האומנה בהקדם, אולם הדגישה את מורכבות הנושא: "אנחנו בטיפול ובקשר עם כל המשפחות, שחלקן עברו משבעה לשבעה, מלוות פצועים ועוד. חלקן ביקשו שנמתין עם ההסדרה ואנחנו מנסים להיענות ולעשות איזון בין הצרכים השונים. צריך להיות מהירים אבל גם זהירים מאוד, כדי לוודא שכל ילד יהיה בסופו של דבר במקום טוב ובטוח עבורו".

רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה: "אצלנו רשומים 119 יתומים משני הורים כתוצאה מפעולות איבה שקרו טרם המתקפה האחרונה ומעל 3,000 יתומים מהורה אחד. אנחנו פועלים למענם כל הזמן ומהיום הראשון למלחמה פתחנו חמ"ל עבור המשפחות. אנחנו מקבלים הרבה פניות ממשפחות ומנסים לסייע, בשיתוף עם הביטוח הלאומי שנרתם ושם את הנושא בראש מעייניו".

עו"ד ורד וינדמן, המועצה הלאומית לשלום הילד: "צריך לומר בקול ברור שמדינת ישראל מעולם לא התמודדה עם אירוע בסדר גודל כזה. חשוב שגם המענים שהמדינה תציע לילדים יהיו בסדר גודל אחר. הילדים מתמודדים גם עם חוויה שלהם כניצולי הטבח, המשפחות והמטפלים מתמודדים בעצמם עם טראומה ולכן כל הדברים האלה צריכים לקבל טיפול".