"אם יאשרו חיבור חשמל לדרוזים, בג"ץ יפסוק לחבר גם את טייבה"

ראש העדה הדרוזית השייח מואפק טריף שהגיע לדיון, אמר: "למעלה מ-10,000 בתי מגורים בעדה הדרוזית מחוברים לחשמל באופן פיראטי. גר שם הדור הצעיר שלא אשם במחדל, ביניהם לוחמים שנלחמים עתה בעזה ושוכבים במארבים בצפון. כולם מלח הארץ. מצוקת הבנייה בישובים הדרוזים נמשכת עשורים ללא פתרונות מעשיים. ממשלות ישראל כבר הודו במחדל. בשנת 2014 נקבע שיש לסיים את התכנון בישובים דרוזים והוקמה ועדת גורן, אבל עד היום אין התקדמות. היינו מעדיפים היתרי בנייה, אבל זה לא בהישג יד, ללא אשמתנו. צריך פתרון זמני במקביל לרשויות התכנון".

יוזם הצעת החוק, ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "אנחנו באים לתקן ולעזור לעדה הדרוזית והצ'רקסית. אנחנו לא מתביישים. סעיף 157 לחוק התכנון והבנייה קובע שמבנים לא חוקיים - לא יחוברו לחשמל. מאז נחקק לפני 30 שנה, היכולת להתקיים באופן כזה קשה עד בלתי אפשרית. הזכות לחשמל נגזרת מהזכות לחיים בכבוד. המדינה לא יכולה להתעלם מהמצוקה ומהעוול האמיתי, שלא יכול להימשך בזמן מלחמה. הגיעה העת למצוא פתרון. ההצעה מעודדת את הרשויות המקומיות להגיש תוכנית מפורטת".

ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) התנגד לכך שהחוק יחול רק על הדרוזים ואמר: "אנחנו רוצים שכל הבתים בישובים הדרוזים יתחברו לחשמל, אבל אני רוצה שוויון לכולם. אם הצעת החוק הזאת תעבור, ניאלץ לפנות לבג"ץ על שוויון וברור שנזכה, אבל בואו נלך בדרך המלך, שיקבלו גם בטייבה". היו"ר דוד ביטן: "יש נימוקים למה לעדה הדרוזית יש קדימות. אם תעתרו לבג"ץ, הוא יקבע אם יש שוויון ואם מגיע לעדה יתרון יחסי או לא, ואז אולי זה יפתור את הבעיה כבר קודם".

ח"כ ששון גואטה (הליכוד): "בגלל שיש חיבורים לא חוקיים, חברת החשמל לא ערוכה לאספקת חשמל נכונה ואז, בימים של חורף, יש עומס והפסקות חשמל ממושכות וכל הכפר סובל, לא רק מי שלא מחובר". ח"כ אלי דלל (הליכוד) אמר כי "אם נשאיר את המצב כפי שהוא זה יהיה גרוע הרבה יותר". ח"כ זאב אלקין (המחנה הממלכתי) אמר כי "הכרחי לקדם את החקיקה מהר ככל הניתן, גם בשל הצדק ובשל כך שמדובר בהוראת שעה".

נציג ארגון נכי צה"ל, איתי אלימלך: "ישנם למעלה מ-400 בתים של נכי צה"ל מהעדה הדרוזית – לא די שסיכנו עצמם בשדה הקרב, הם חוזרים לבית שלפעמים יש בו חשמל ולפעמים לא".

ראש מועצת סאג'ור, ג'בר חמוד: "יש אצלנו בתים עם היתר וטופס 4, אבל אין חיבור כי אין תשתיות לחשמל. אנחנו לא אחראים על תכנון. הממשלה לא עשתה כלום. אני אומר לכל אזרח דרוזי שיש לו קרקע פרטית, שהמדינה במשך 50 שנה לא הרחיבה את המתאר – שימשיך לבנות ויעשה חשמל סולארי ויתחבר באופן פיראטי". ביטן: "אנחנו לא מתכוונים לעודד בנייה בלתי חוקית. באנו לפתור בעיה אחת, ולא כדי לעודד בעיה אחרת".

ראשי מועצות דרוזיות טענו לאשמת ממשלות ישראל במצוקת הבנייה אצלם. היו"ר ביטן: "אתם צריכים לדאוג לתושבים שלכם ולא להאשים כל הזמן את הממשלה. גם לכם תהיה אחריות לעניין הזה".

ביטן הציע להכניס מספר תיקונים בנוסח הצעת החוק: "מדובר על הוראת שעה למשך שנתיים, אבל זה לא מספיק. צריך לתת הארכה לעוד שלוש שנים. אם ראש מועצה לא עושה פעולות נדרשות מבחינתנו, הישוב לא יקבל את הארכה. בנוסף, בתים שנבנו לאחרונה לא ייכנסו לחקיקה, אלא רק בתים ישנים, וגם לא בתים שיש לגביהם צו הריסה". בנוסף, הציע היו"ר לפצל את החוק לשניים: "אני רוצה לפצל את החוק באופן מהיר, כך שאישור החיבור לחשמל יהיה מיידי. החיבור הזמני יהיה בתנאי עד להוצאת היתר, שכידוע עולה כסף לאזרח. אני רוצה לפתור את בעיית החיבור באופן זמני וכל יתר הבעיות יופיעו בחלק השני שיכלול תקופת זמן של שנתיים, עם אפשרות להארכה של שלוש שנים נוספות, כפוף להתקדמות הליכים".

"באופן פורמלי, ועדה רשאית לפצל הצעת חוק, אבל הפיצול לא פותר את הקושי", הדגיש היועץ המשפטי לוועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון. נציגים נוספים שהספיקו לדבר בקצרה, הסתייגו מהפיצול: נציג הייעוץ המשפטי בחברת חשמל גרשון ברקוביץ: "כרגע החוק הוא בבחינת אות מתה ולא ניתן יהיה לבצע אותו. נסו לחבר בית אחד עם החוק הזה. לא תצליחו. אנחנו בעד אבל רוצים שיהיה ישים. שר האנרגיה מכיר את העמדה הזאת שלנו". סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים בני ארביב: אנחנו לא רואים אפשרות טכנית לפיצול הצעת החוק. לפי הנוסח המוצע, הצווים יכולים להינתן במשך שנתיים, אולם בחוק [כתוב] שלא מדובר על חיבור זמני". בישיבה הבאה, הבטיח היו"ר, תישמע בהרחבה עמדתם של כל נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים.

בתום הדיון ביקש ביטן להקים צוות מטעם ראשי המועצות הדרוזיות, שיביא לוועדה נתונים על מספר הבתים שאינם מחוברים, לפי ישובים ולמשך כמה זמן. וכן נתונים נוספים של מספר צווי הריסה מינהלי/שיפוטי שניתנו, כולל קנסות. בנוסף, אמר שיש להקים צוות בינמשרדי עם נציגות של הרשויות המקומיות, מעין מינהלת, שהממשלה תתקצב ותגיש תב"עות. כלומר, שהחוק יחייב תקצוב ולוחות זמנים על-מנת להבין כמה זמן לוקח לאשר כל דבר.