1.1 מיליון תיקים בארכיון צה"ל לא נפתחו לציבור

ליקויים מנוגדים בתחומי מידע מסווג המצוי בארכיונים וברשותם של בכירים לשעבר. מצד אחד, תיקים המותרים בפרסום אינם מתפרסמים במועד אם בכלל; מצד שני, מי שאינם מורשים לכך נחשפים לחומר רגיש כאשר הם מסייעים בכתיבת ספרים. כך מגלה (21.5.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שלוש שנים לאחר דוח קודם של משרדו בנושאים אלו.

בביקורת הקודמת נמצא, כי ארכיונים מסוימים שמצויים בהם חומרים מסווגים אינם נכללים ביחידות משרד ראש הממשלה ואינם מצוינים מפורשות בחוק החל על ארכיונים, וכי בקרב הגופים המבוקרים קיימות דעות שונות לגבי השאלה אם החוק חל עליהם. בביקורת המעקב נמצא, כי הליקוי לא תוקן. למשרות העובדים בארכיונים אלו לא נקבע סיווג ביטחוני, דבר שעלול לחשוף חומרים מסווגים לגורמים שאינם מורשים לכך. שלא בהתאם להמלצת הדוח הקודם, לא עשו ארכיון המדינה, משרד רה"מ, השב"כ ומשרד המשפטים עבודה מערכתית לקראת הכרעה האם החוק חל על ארכיונים אלה.

בביקורת הקודמת נמצא, כי תיקים רבים ובהם חומרים מסווגים המצויים בארכיון המדינה וארכיון צה"ל ותקופת ההגבלה על חשיפתם הסתיימה, לא נחשפו. הדבר בלט בייחוד בארכיון צה"ל. בביקורת המעקב נמצא, כי הליקוי לא תוקן. מספר התיקים שלא נחשפו בארכיון המדינה נכון לסוף שנת 2022 היה 79,353. שיעור החשיפה (שיעור התיקים שנפתחו בפועל לאחר תום תקופת הסגירה) ירד בשנים 2022-2020 מ-29% ל-16%, כלומר: חולפות שבע שנים עד שהתיקים כולם נחשפים. שיעור החשיפה של החומרים שנאגרו בארכיון צה"ל מכלל החומרים היה פחות מ-0.1% בשנת 2022, ובשנים 2022-2020 היה בממוצע 0.11%, דבר שפוגע בזכות הציבור לעיין בחומר זה. בספטמבר 2023 מספר התיקים בארכיון צה"ל המצויים בעיכוב חשיפה היה 1.1 מיליון.

בביקורת הקודמת נמצא, כי באלפי המקרים שבהם הוטל חיסיון על חומרים ארכיוניים בתום תקופת ההגבלה, הדבר נעשה ללא אישורה של ועדת שרים כנדרש בחוק הארכיונים. התוצאה היא, שארכיון המדינה מטיל חיסיון על חלקי תיקים שתקופת ההגבלה שלהם הסתיימה, בלי לבקש את אישורה של הוועדה. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן, ולמרות שארכיון המדינה הכין טיוטת חוק ארכיונים חדש - הנושא לא קודם. התוצאה היא שתיקים אינם מפורסמים, אף שלא נקבע כחוק שחשיפתם עלולה לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

בביקורת הקודמת נאמר כי חומרים ארכיוניים, ובהם חומרים מסווגים, נמצאים בארכיונים ציבוריים ופרטיים, והומלץ שהשב"כ יוביל עבודת מטה בנושא ויקבע דרך פעולה לטיפול בבעיה זו. בביקורת המעקב נמצא, כי הליקוי תוקן במידה מועטה. למעט צוות מלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) הפועל בארכיונים ציבוריים בהסמכת גנזת המדינה, אין התקדמות בנושא הטיפול בחומרים ארכיוניים מסווגים המצויים בארכיונים ציבוריים, וחומרים מסווגים עדיין מצויים בארכיונים ציבוריים ופרטיים.

בביקורת הקודמת נמצא, כי במהלך הפקת ספרים במעורבות סופרי צללים (מי שמסייעים לבכירים-לשעבר בכתיבת ספריהם), נחשפים למידע מסווג גורמים השותפים להפקה שאינם מורשים מבחינה ביטחונית להיחשף אליו. בביקורת המעקב נמצא, כי הליקוי לא תוקן.

בספטמבר 2020 פרסם צוות שמינה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את המלצותיו בתחום המשפטי, בתחום המינהלי (כולל יצירה והטמעה של תהליך הכשרה לנבחרי ציבור שתפקידם מחייב היחשפות למידע מסווג, ובחינת נוהלי השיח של הגופים השונים עם התקשורת) ובתחום עובדים שפרשו (כולל יצירת הנחיות בנוגע להיבטי שמירה על ביטחון מידע ומידע מסווג לאחר הפרישה וקידום חקיקה שתקבע הגבלות לאחר הפרישה). אולם, משרד המשפטים לא הוביל גיבוש מתווה ליישום ההמלצות. עקב כך, גורמים שאינם מורשים עדיין נחשפים לחומר מסווג.