הרשות לבקרת תקציבים בכדורגל אינה משיגה את יעדה

הרשות לבקרת תקציבים בהתאחדות לכדורגל אינה משיגה את היעד לשמו הוקמה: להבטיח את היציבות הפיננסית של הקבוצות וכדי למנוע שיקרסו ויותירו חובות. כך קובע (21.5.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

בשנת 1999 היה ההון המצרפי של 36 הקבוצות המקצועניות (ליגת העל והליגה הלאומית) שלילי, בסכום נוכחי של 237 מיליון שקל; בעונת 2022/23 הוא גדל ב-19% והגיע ל-281 מיליון שקל. 19 מתוך 28 קבוצות הן בעלות הון עצמי שלילי שמסתכם ב-326 מיליון שקל. "מגמה זו הפוכה מהמגמה המצופה לנוכח הקמת הרשות, שכן זו קמה על-רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל-מנת לשמור על יציבותן הפיננסית. בכך הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה", נאמר בדוח.

ההפסד של קבוצת ליגת העל בעונת 2019/20 היה בשיעור 22%, ואילו בעונת 2022/23 היה מעבר לרווחיות בשיעור של 4%. עם זאת, ההפסד המצרפי של שבע הקבוצות המפסידות הסתכם ב-49 מיליון שקל (שיעור ההפסד מהכנסותיהן מסתכם ב-16%). התפנית שחלה בין עונה 21/22 לעונה 22/23 והמעבר לרווח מצרפי נבעו, בין היתר, מהכנסות חד-פעמיות משמעותיות, בסך עשרות מיליוני שקלים, של שתי קבוצות (אחת מהן הכירה בהכנסה חריגה בגין מחיקת חוב של בעלי מניות).

שכר היסוד השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ובליגה הלאומית בעונה 2022/23 היה עד 100,000 שקל (עבור עשרה חודשי עבודה). בחישוב של 12 חודשי עבודה בשנה, הממוצע החודשי היה 37,000 שקל בליגת העל ו-10,300 שקל בליגה הלאומית. לשם השוואה, השכר הממוצע במשק לשנת 2022 היה 12,000 שקל. הרשות לא נדרשת לבצע בקרה יזומה על תשלומי השכר של הקבוצות לעובדיהן. זאת, אף שלדברי איגוד השחקנים יש לעיתים קבוצות בליגה הלאומית שמעכבות את תשלומי השכר במשך שבועות ואף חודשים.

הרשות מקבלת מן הקבוצות מידע פיננסי רב, ובכלל זה מידע על חוזי העסקה של כל השחקנים, והיא נדרשת לאשר כל אחד מן החוזים. המידע המצטבר ברשות על שכר השחקנים יכול לשמש לזיהוי תופעות שליליות של תשלום שכר החורג מהחוזה שהופקד וקיבל אישור של הרשות (חוזים כפולים). אולם, הרשות אינה פועלת באופן יזום לניתוח המידע הנמצא ברשותה על-מנת לאתר חוזים כפולים.

שלושה יושבי ראש ב-32 שנים

התקנון מחייב את הקבוצות להמציא לרשות בטוחות להבטחת ביצוע התקציב, ולכן הבטוחות נדרשות להיות זמינות למימוש מיידי. יו"ר הרשות קובע את גובה וסוג הבטוחות של כל קבוצה וקבוצה, ואישור התקציב מותנה בהפקדת הבטוחות. לפי התקנון רשאי יו"ר הרשות לקבל ערבויות מסוגים שונים, לרבות מצדדים שאינם הבעלים של הקבוצה. עם זאת, ההגדרה של "בטוחה" היא כללית ומאפשרת להמציא כבטוחה גם נכסים שאינם נזילים למימוש מיידי, שקשה לממשם, והשווי של נכסים כמו נדל"ן, חפצי אומנות ומטבעות דיגיטליים, עשוי להיות תנודתי. קיים סיכון שהרשות לא תוכל לממש את הבטוחות מיד ובשווי המקורי בהן הן הופקדו, כך שהן ימלאו את ייעודן.

ההתאחדות לא קצבה את תקופת המינוי של יו"ר הרשות, וזאת להבדיל מנושאי משרות בכירות אחרות בה. מאז הקמת הרשות בשנת 1992 עד שנת 2023 כיהנו בתפקיד שלושה יושבי ראש בלבד: הראשון (יאיר רבינוביץ) כיהן 18 שנה; השני (עופר אורליצקי) כיהן עשר שנים; השלישית (סיגלית סייג) מכהנת מזה חמש שנים.

בביקורת עלה, כי בכל 31 שנות פעילות הרשות, לא ביצע המבקר הפנימי של ההתאחדות ביקורת על הרשות. אף שבעונת 2021/22 הגיעה אחת מהקבוצות לחדלות פירעון, ואף שארבע קבוצות נוספות נקלעו לקשיים פיננסיים משמעותיים, ההתאחדות לא ביצעה הליך מסודר של הפקת לקחים ממקרים אלו ושל קביעת שיטות פעולה שיאפשרו להתריע מבעוד מועד על היתכנות למקרים כאלו ואף למנוע אותם.