הרצוג יכול להציב תנאים [צילום: פלאש 90]
נתניהו רוצה לקבל הכל בלא לשלם דבר |
הדבר הבולט ביותר בבקשת החנינה הוא מה שאין בה: שום תמורה שהיא מצידו של נתניהו ● הענקת חנינה כעת היא תסבוכת משפטית, בעוד שהפתרון הנכון הוא התליית ההליכים בתמורה לפרישה של נתניהו |
מאת:
איתמר לוין
|
|
News1
| תגובות
משפט נתניהו
|
1. האם יצחק הרצוג יכול להעניק חנינה לבנימין נתניהו? התשובה הפורמלית: כן. התשובה המעשית: קשה. מדובר בתסבוכת חסרת תקדים של חוק יסוד, פסיקת בית המשפט העליון ומדיניותו של הרצוג עצמו כפי שהוא מוצגת באתר נשיא המדינה.
נקודת המוצא היא חוק יסוד הנשיא, לפיו "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם". לשון החוק ברורה: אפשר להעניק חנינה רק לעבריינים - דהיינו למי שכבר הורשע. כך גם נאמר באתר הנשיא: "על-פי המדיניות הנהוגה, נשיא המדינה ידון בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים".
אלא שבנקודה זו נכנסת לתמונה פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת קו 300 בנוגע לחנינה שהעניק הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, לכמה מבכירי השב"כ. בג"ץ אשרר ברוב דעות את החלטתו, משיקולים חריגים של ביטחון המדינה. זאת, למרות שהייתה זו הפעם הראשונה (והיחידה עד כה) בתולדות המדינה בה ניתנה חנינה לא לאחר הרשעה, אלא עוד לפני שנפתחה חקירה.
בעקבות פסיקה זו, אומר כיום בית הנשיא: "בית המשפט קבע [בפרשת קו 300] כי בסמכות הנשיא להעניק חנינה - אף בטרם הרשעה. עם זאת הדגיש ביהמ"ש העליון כי מדובר באמצעי 'נדיר וקיצוני' שבו יש לעשות שימוש רק בנסיבות שבהן צפוי נזק כבד לעניין, שאין לו כל פתרון סביר אחר".
כדאי לשים לב למאמר שכתבה היועצת המשפטית דאז של הנשיא, אודית קורינדלי-סירקיס, והמופיע גם הוא באתר הנשיא. לדבריה, חנינה נוסח קו 300 היא כזו "הניתנת בשל אינטרס ציבורי חשוב... יש להדגיש, כי נשיא המדינה איננו בגדר ערכאת ערעור נוספת על מערכת המשפט, והוא מפעיל את סמכות החנינה בעילות השונות שנמנו לעיל, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן". האם קיימת הצדקה כזאת במקרה של נתניהו? זו אחת השאלות המרכזיות שיעמדו בפני הרצוג, וברור שאם יעניק חנינה - גם בפני בג"ץ.
2. הרצוג אינו לבד בסיפור הזה. כפי שציין בית הנשיא, בקשתו של נתניהו תעבור למחלקת החנינות במשרד המשפטים ולאחר מכן ליועצת המשפטית הנוכחית של בית הנשיא, מיכל צוק-שפיר. מחלקת החנינות היא גוף מקצועי, ואסור לאיש להפעיל עליו לחצים - ודאי לא לחצים פוליטיים. מותר להניח שגם צוק-שפיר יודעת לשמור על עצמאותה ומקצועיותה.
מבחינה רשמית ההחלטה היא של הרצוג לבדו והתערבות של בג"ץ בה היא צעד חריג ביותר. אך אם חוות הדעת המשפטיות (או אחת מהן) תהיה נגד חנינה, המצב יסתבך. מדובר בסמכות מינהלית של נשיא המדינה, אותה הוא חייב להפעיל בהתאם לכללים המקובלים של שיקול דעת וסבירות. הרצוג עצמו הוא משפטן מהשורה הראשונה, אך גם דמות פוליטית; אם יעניק חנינה בניגוד לחוות דעתם של גורמי המקצוע, יגדל הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטה.
נקודת המוצא היא חוק יסוד הנשיא, לפיו "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם". לשון החוק ברורה: אפשר להעניק חנינה רק לעבריינים - דהיינו למי שכבר הורשע. כך גם נאמר באתר הנשיא: "על-פי המדיניות הנהוגה, נשיא המדינה ידון בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים".
אלא שבנקודה זו נכנסת לתמונה פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת קו 300 בנוגע לחנינה שהעניק הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, לכמה מבכירי השב"כ. בג"ץ אשרר ברוב דעות את החלטתו, משיקולים חריגים של ביטחון המדינה. זאת, למרות שהייתה זו הפעם הראשונה (והיחידה עד כה) בתולדות המדינה בה ניתנה חנינה לא לאחר הרשעה, אלא עוד לפני שנפתחה חקירה.
בעקבות פסיקה זו, אומר כיום בית הנשיא: "בית המשפט קבע [בפרשת קו 300] כי בסמכות הנשיא להעניק חנינה - אף בטרם הרשעה. עם זאת הדגיש ביהמ"ש העליון כי מדובר באמצעי 'נדיר וקיצוני' שבו יש לעשות שימוש רק בנסיבות שבהן צפוי נזק כבד לעניין, שאין לו כל פתרון סביר אחר".
כדאי לשים לב למאמר שכתבה היועצת המשפטית דאז של הנשיא, אודית קורינדלי-סירקיס, והמופיע גם הוא באתר הנשיא. לדבריה, חנינה נוסח קו 300 היא כזו "הניתנת בשל אינטרס ציבורי חשוב... יש להדגיש, כי נשיא המדינה איננו בגדר ערכאת ערעור נוספת על מערכת המשפט, והוא מפעיל את סמכות החנינה בעילות השונות שנמנו לעיל, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן". האם קיימת הצדקה כזאת במקרה של נתניהו? זו אחת השאלות המרכזיות שיעמדו בפני הרצוג, וברור שאם יעניק חנינה - גם בפני בג"ץ.
2. הרצוג אינו לבד בסיפור הזה. כפי שציין בית הנשיא, בקשתו של נתניהו תעבור למחלקת החנינות במשרד המשפטים ולאחר מכן ליועצת המשפטית הנוכחית של בית הנשיא, מיכל צוק-שפיר. מחלקת החנינות היא גוף מקצועי, ואסור לאיש להפעיל עליו לחצים - ודאי לא לחצים פוליטיים. מותר להניח שגם צוק-שפיר יודעת לשמור על עצמאותה ומקצועיותה.
מבחינה רשמית ההחלטה היא של הרצוג לבדו והתערבות של בג"ץ בה היא צעד חריג ביותר. אך אם חוות הדעת המשפטיות (או אחת מהן) תהיה נגד חנינה, המצב יסתבך. מדובר בסמכות מינהלית של נשיא המדינה, אותה הוא חייב להפעיל בהתאם לכללים המקובלים של שיקול דעת וסבירות. הרצוג עצמו הוא משפטן מהשורה הראשונה, אך גם דמות פוליטית; אם יעניק חנינה בניגוד לחוות דעתם של גורמי המקצוע, יגדל הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטה.
|
|
בקשת חנינה / מכתב | |
|
פרקליטיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקשים מהנשיא יצחק הרצוג להעניק לו חנינה
|
עמית חדד, נועה מילשטיין, ישראל וולנרמן
|
||
|
|
+הרצוג: לא הצבתי תנאים לחנינה לנתניהו כי טרם התחלתי לדון בנושא
21:35 30/11/25 | איתמר לוין
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לא הציב תנאים למתן חנינה לבנימין נתניהו, משום שהתיק הועבר למתן חוות דעת והוא טרם התחיל לדון בנושא - מבהירה לשכתו (30.11.25). עוד נמסר, כי "הנשיא לא יושפע מלחצים מכל כיוון. לאחר קבלת כל חוות הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה באחריות ובכובד ראש".
+לשכת הרצוג: "הנשיא לא יושפע מלחצים - ההליך טרם החל"
20:23 30/11/25 | עידן יוסף
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
בית הנשיא פרסם הבהרה בעקבות פרסומים שונים המופצים בשמו של נשיא המדינה. בהודעה נמסר כי כל מידע שלא יצא מדוברות בית הנשיא אינו רלוונטי, וכי הנשיא יצחק הרצוג לא הציב תנאים ולא החל לדון בנושא, מאחר שהתיק מצוי בשלב מתן חוות דעת בלבד.
עוד צוין כי הנשיא "לא יושפע מלחצים מכל כיוון", וכי לאחר קבלת כלל חוות הדעת יבחן את הסוגיה "באחריות ובכובד ראש".
עוד צוין כי הנשיא "לא יושפע מלחצים מכל כיוון", וכי לאחר קבלת כלל חוות הדעת יבחן את הסוגיה "באחריות ובכובד ראש".
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+רון-טל: נתניהו אמר לי שהפסקת המשפט פוגעת בו אישית אך נחוצה לישראל
18:11 30/11/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
רון-טל. אינטרס לאומי [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
אלוף (מיל') יפתח רון-טל מספר כי נתניהו ביקש את עמדתו על חנינה ▪ טוען שנתניהו רואה בהפסקת המשפט פגיעה באינטרס האישי שלו ▪ רון-טל מבהיר שהפסקה אפשרית רק ללא הודאה ובמתכונת שתשאיר את נתניהו בזירה הפוליטית ▪ בליכוד מעריכים שהנשיא יחתום על חנינה
רון-טל. אינטרס לאומי [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
+לצד בדיקת החנינה: הנשיא פועל לאפשר סיום משפט נתניהו בהידברות
17:26 30/11/25 | עידן יוסף
[צילום: איתמר לוין]
במקביל לבדיקת בקשת החנינה, הנשיא יצחק הרצוג בוחן ערוצים נוספים שיוכלו להביא לסיום משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחת האפשרויות הנבחנות היא קידום הידברות בין התביעה לבין באי כוחו של נתניהו, במטרה לבחון האם ניתן להתכנס להסדר טיעון שייתן מענה משפטי וסופי לתיק.
המהלך נמצא בשלב ראשוני ומותנה בהסכמת הצדדים, אך בבית הנשיא רואים חשיבות בבחינת כל מנגנון שיכול לסיים את ההליך הפלילי בדרך מוסכמת, תוך שמירה על כללי הדין ועל עצמאות מערכת המשפט (כאן חדשות).
המהלך נמצא בשלב ראשוני ומותנה בהסכמת הצדדים, אך בבית הנשיא רואים חשיבות בבחינת כל מנגנון שיכול לסיים את ההליך הפלילי בדרך מוסכמת, תוך שמירה על כללי הדין ועל עצמאות מערכת המשפט (כאן חדשות).
[צילום: איתמר לוין]
+גונן בן יצחק ליועמ"ש בית הנשיא: הרצוג מנוע מלטפל בחנינת נתניהו
17:24 30/11/25 | עידן יוסף
[צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
עו"ד גונן בן יצחק, המזוהה עם ארגוני המחאה, פנה ליועצת המשפטית של בית הנשיא בדרישה לקבוע כי הנשיא יצחק הרצוג מנוע מלטפל בבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במכתבו טען כי מתקיים "ניגוד עניינים מובנה" לצד "מעורבות מוקדמת, לחץ חיצוני פסול ופגיעה חמורה באמון הציבור ובמראית פני הצדק".
בן יצחק דרש לעצור כל עיסוק בבקשה עד לבחינת הטענות, והדגיש כי כל החלטה של הנשיא במצב עניינים שכזה עלולה להתפרש כבלתי נקייה מהשפעות חיצוניות (גלי צה"ל).
בן יצחק דרש לעצור כל עיסוק בבקשה עד לבחינת הטענות, והדגיש כי כל החלטה של הנשיא במצב עניינים שכזה עלולה להתפרש כבלתי נקייה מהשפעות חיצוניות (גלי צה"ל).
[צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+חנינה חריגה לנתניהו תפגע במעמדה הכלכלי של ישראל
15:09 30/11/25 | ד"ר לירן אוחיון | לרשימה המלאה
הכלי לקיצור הליכים הוא הסדר טיעון [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
מעבר לכך שחנינה תלויה תמיד בהודאה וחרטה, אם נתניהו יקבל אותה - יהיה זה איתות ברור לשווקים ולחברות הדירוג בדבר פגיעה נוספת ביסודות המשפטיים של המדינה
הכלי לקיצור הליכים הוא הסדר טיעון [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+נתניהו מבקש מהרצוג חנינה לאיחוי הקרע בעם והקדשת זמנו לענייני המדינה
13:11 30/11/25 | איתמר לוין, מירב ארד | לרשימה המלאה
"מתוך תחושת אחריות לאומית" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
הבקשה אינה כוללת הודאה בעבירות או התחייבות כלשהי מצידו של נתניהו ▪ טוען שפסיקת בג"ץ מאז 1951 ועד 2019 מלמדת שאפשר לתת חנינה עוד לפני הרשעה ▪ אומר שהבקשה מהווה ויתור על זכותו לנהל את משפטו עד לסיומו
"מתוך תחושת אחריות לאומית" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| מושגים | |
|
| |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| נתניהו רוצה לקבל הכל בלא לשלם דבר |
| תגובות [ 2 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||



