יו"ר ועדת הבריאות: מידע על שימור פוריות חייב להיות ברור ושקוף לכל אישה

ועדת הבריאות קיימה (5.12.25) דיון נרחב בנושא העלאת המודעות לשימור פוריות ותנאי הזכאות להקפאת ביציות, על-רקע נתונים המצביעים על עלייה חדה במספר ההליכים בישראל - לצד פערים משמעותיים במידע, בשקיפות ובנגישות לציבור הנשים.

יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר מלך, קראה למשרד הבריאות ולקופות החולים לפעול באופן יזום להנגשת מידע מלא, ברור וזמין לכל אישה, בכל מגזר ובכל מקום בארץ. לדבריה, "זהו אחד הנושאים המשמעותיים ביותר עבור נשים צעירות בישראל. הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. כדי שאישה תקבל החלטות נכונות לגבי חייה, עליה להחזיק במידע המלא, המדויק והזמין ביותר".

לדבריה, קיים פער עמוק במודעות של נשים להליך הקפאת הביציות, לשאלת העיתוי, לסיכויי ההצלחה ולהשלכות ארוכות הטווח. "המידע הזה אינו יכול להישאר רק בחדרי הרופאים המומחים. נשים רבות אינן מכירות את תנאי הזכאות במסלולים הציבוריים ובביטוחים המשלימים. עלינו לוודא שהתבחינים ברורים ושקופים, ולבחון אם תנאי הסף הקיימים אכן תואמים את המציאות והצרכים של נשים בישראל".

הנתונים: עלייה חדה - אך תמונה חלקית

במהלך הדיון הוצגו נתונים שלפיהם בשנים 2019-2015 חלה עלייה של יותר מפי ארבעה במספר מחזורי הקפאת ביציות לצורך שימור פוריות - מ־172 מחזורים בשנת 2015 ל־737 מחזורים בשנת 2019. בסך הכל בוצעו בתקופה זו 2,079 מחזורים, כשליש מהם מסיבות רפואיות ויותר משני שלישים מסיבות שאינן רפואיות.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנת 2018 דווח על 537 מחזורי שאיבה, לעומת 793 בשנת 2019. באותה תקופה נעשה שימוש ב־83 מחזורים של ביציות מופשרות בשנת 2018, לעומת 131 בשנת 2019. עם זאת, הודגש כי הנתונים אינם מלאים, ואינם מאפשרים ללמוד על מספר הנשים, שיעורי ההריונות או הלידות בפועל.

הפרופסור גליה אורון מארגון איל"ה ציינה כי רק 13 יחידות להפריה חוץ־גופית מדווחות ישירות למסד הנתונים הלאומי, בעוד ש־11 יחידות נוספות אינן מחוברות לממשק, דבר הפוגע בדיוק ובשלמות המידע ומקשה על בקרה ציבורית ומקצועית.

עמדת משרד הבריאות: זהירות מהלחצה רפואית

מנגד, הפרופסור טליה גבע־אלדר, מנהלת מחלקת פריון והולדה במשרד הבריאות, הסתייגה מהדרישה שכל רופא נשים יעלה מיוזמתו את נושא שימור הפוריות בפני כל מטופלת. לדבריה, העלאת הנושא במקרים רבים מלחיצה, מרגיזה ואף מקוממת נשים, במיוחד כאשר הביקור נועד לסוגיה רפואית אחרת.

עוד ציינה כי רק כ־20% מהנשים שהקפיאו ביציות משתמשות בהן בפועל, וכי מדובר בהליך מורכב, כאוב, שאינו מתאים רפואית לכל אישה ואינו מבטיח תוצאה. עם זאת, לדבריה, משרד הבריאות פועל בשנים האחרונות להעלאת המודעות, לרבות באמצעות פעילות תקשורתית.

פערי מימון ונגישות

פלורה קוך־דוידוביץ, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הזכירה כי במסגרת סל הבריאות ניתן מימון ציבורי להקפאת ביציות רק בשני מקרים: חולות אונקולוגיות ונשים עם חשש לאל־וסת מוקדם. לעומת זאת, נשים בגילים 30-41 המבקשות להקפיא ביציות שלא מסיבות רפואיות נדרשות לשאת בעלות ההליך בעצמן. כיום פועלות בישראל 21 יחידות שאושרו לכך על-ידי משרד הבריאות.

מוריאל ירחי, ראש תחום פוריות במכון פוע"ה, הוסיפה כי נשים דתיות וחרדיות רבות אינן מגיעות כלל לרופאת נשים, אלא לרופא משפחה - והוא זה שצריך להנגיש להן את המידע על האפשרות והזכאות לשימור פוריות.

הרב משה שלזינגר, יו"ר ארגון "פרי חיים", תהה בדיון האם כלל התבחינים הקיימים נחוצים במקרים של עתודה שחלתית נמוכה, והזהיר מאיבוד זמן יקר שעלול לפגוע בסיכויי ההצלחה.

ביקורת חריפה על הנטל הכלכלי

מלכה בלוי־חנוכה, מנהלת השדולה למען האישה החרדית והדתית בכנסת, הציגה ביקורת חריפה על ההתנהלות הכלכלית סביב שימור ביציות. לדבריה, נשים רווקות מוצאות עצמן קורבן לניצול כלכלי, כאשר לאחר חמש שנות שימור הן נדרשות לשלם סכומים גבוהים נוספים תחת איום על עתידן הפוריותי - לעיתים ללא שקיפות מלאה מראש.

לטענתה, מוסדות רפואיים מנצלים פרצות בנוסח החוק כדי לגבות תשלומים כפולים ולהפוך את הביציות המוקפאות לכלי מיקוח. היא דרשה להאריך את תקופת השימור ללא עלות נוספת ולאסור בחוק השמדת ביציות בשל חוב כלכלי.