הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל סיכמה השבוע את הקצאות הקרן במסגרת תקציב שנת 2025 ופתחה את דיוניה לקראת תקציב 2026. בפתח הדיון הבהיר יו"ר הוועדה ח"כ
ניסים ואטורי כי הוועדה אינה רוצה שכספים שלא נוצלו על-ידי המשרדים יוחזרו לאוצר. לדבריו: "מי שבא בבקשות לשנת 2026 - קודם אנו רוצים לראות שאתם מצליחים לבצע ולממש את מה שהחלטנו עליו ביחס לשנת 2025. מה שהוקצה לאנרגיה מתחדשת, למשל, מומש בצורה יפה".
ואטורי חידד את הדרישה גם בהמשך: "אני דורש ומבקש שהמשרדים יממשו את הכספים. אני מבקש שכספים שלא מומשו יחזרו אלינו, או בעצם ימשיכו לשנה נוספת להמשך מימוש באותם הנושאים. אני החלטתי, והחברים פה הסכימו, שבתקציב 26 נשקיע בנושא של הלומי קרב ובריאות הנפש. אני רוצה לשים השנה 40 מיליון שקל לטובת הנושא הזה".
במוקד הדיון עמדה שאלת היכולת של משרדי הממשלה לגלגל עודפים משנה לשנה, ומה בדיוק מותר לעשות בכסף שלא נוצל. רפרנט מאקרו באגף התקציבים, גולן בדיחי, הציג את העמדה המשפטית-תקציבית: "כמו נושאים אחרים שמתוקצבים בתקציב, הכסף יכול להתגלגל משנה לשנה ונשאר לטובת אותה מטרה שלשמה הוקצה הכסף. בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב והוראות חוק הקרן ניתן להתיר את השימוש בעודף שלא נוצל בשנה מסוימת - בשנה שאחריה. לא ניתן להעביר זאת מסעיף לסעיף".
דבריו עוררו התנגדות מצד ח"כ
יסמין פרידמן (יש עתיד), שהצביעה על בעיית תמריצים: "זה בעייתי אם אי-אפשר להעביר מסעיף לסעיף. אם משרד לא השתמש בתקציב שלו - אז למה צריך להשאיר לו אותו?".
הדיון בוועדה התקיים ברקע עלייה בהיקף ההעברות מהקרן לתקציב המדינה מאז הקמתה: לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הועברו מהקרן לתקציב המדינה 40 מיליון ש"ח בשנת 2023, 70 מיליון ש"ח בשנת 2024 ו־189 מיליון ש"ח בשנת 2025, סך מצטבר של 299 מיליון ש"ח בשלוש שנים.
לקראת תקציב 2026, המסמך מצביע על כך שההקצאה נגזרת בשנות הפעילות הראשונות משיעור של 3.5% משווי נכסי הקרן בסוף שנת הכספים הקודמת שאושרה בדוח הכספי, ובחישוב שהוצג מדובר בהקצאה של כ־72.78 מיליון דולר, שהם כ־235.6 מיליון ש"ח לפי שער שנלקח בחשבון בהצעת התקציב, לצד הערה כי שער החליפין בפועל ביום אישור התקציב עשוי לשנות את הסכום בשקלים.
בריאות הנפש
משרד הבריאות הציג לוועדה את מימוש ההקצאה שניתנה לו. מנהלת המערך האמבולטורי בבריאות הנפש במשרד הבריאות, רויטל אורדן, אמרה כי הוקצו למשרד כ־21 מיליון ש"ח, בעיקר להסבה של מחלקות סגורות למחלקות "ברוח סוטריה". לדבריה, בעקבות דרישת הוועדה שמשרד הבריאות יקצה גם תקציב משלו, "הושקעו כ־59 מיליון ש"ח, שחלקו זה תקציב הוועדה וחלקו תקציב המשרד לפרויקטים הללו ברוח סוטריה".
במבט רחב יותר, בחומרי התקציב שהוגשו לכנסת נקבע כי אחד מיעדי ההקצאה לשנת 2025 הוא שדרוג תשתיות אשפוז בבריאות הנפש, תוך הדגשה שמדובר בתחום שבו משך אשפוז ממוצע גבוה משמעותית מאשפוז כללי, ולכן תשתית הולמת היא מרכיב מרכזי באיכות הטיפול.
|
|
כספים קואליציוניים והוויכוח סביב המקור
הדיון גלש גם לשאלת הזיקה בין ההקצאות לבין תקציבים פוליטיים. ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) שאל: "פורסם בדה-מרקר בדצמבר 2025 כי ההצעה כבר גובשה על-ידי שר האוצר וכוללת העברה של כספים קואליציוניים בהמשך ישיר לתקציב המדינה. האם ההצעה כוללת הקצאה לגופים שמקבלים כספים קואליציוניים?". עו"ד שקד כסלו מהלשכה המשפטית במשרד האוצר השיבה: "אנו לא מכירים שהמקור של כספי ההקצאה הוא בהסכם פוליטי כזה או אחר".
מנגד, ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) טען כי הצגת הכספים הקואליציוניים כפסול היא שגויה: "כספים קואליציוניים זה לא דבר רע", והוסיף שבפריפריה הם משמשים "שסתום" כשבסיס התקציב אינו מספיק.
אנרגיה, קירוי מגרשים וחדשנות
סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה, שרון חצור, מסרה כי בשנת 2025 הקרן הקצתה למשרד 20 מיליון ש"ח. לדבריה, 8 מיליון ש"ח הופנו למיזמים חדשניים ולעוני באנרגיה ברשויות המקומיות, ונבחרו 28 מיזמים. עוד אמרה כי לקירוי מגרשי ספורט הוקצו 12 מיליון ש"ח, תוך מימון משולב עם משרדי האנרגיה, הספורט והגנת הסביבה: "סה"כ 30 מיליון שקל למימון של קירוי 77 מגרשי ספורט ברחבי הארץ".
גם בחומרי התקציב לשנת 2025 מופיע קירוי מגרשי ספורט במערכת החינוך כאחד ממוקדי ההקצאה, לצד נימוקים חינוכיים וחברתיים בדבר תרומת מתקני ספורט לערכים, לאורח חיים בריא ולגיבוש קהילתי.
הנגב והגליל, חסמים בנגב ומרכזי חדשנות
סמנכ"ל תקציבים ואסטרטגיה במשרד הנגב והגליל, איתן טי, אמר כי המימוש "בצורה מעולה" וכי מדובר ב־20 מיליון ש"ח לקידום חדשנות בנגב ובגליל, כולל שיתוף עם רשות החדשנות והקמת מרכזי חדשנות בטבריה ובנהריה. הוא ציין כי הכוונה הייתה ל"מרכזים גדולים כדי לייצר משרות בהיקף גבוה".
אלא שח"כ יסמין פרידמן הציגה תמונה ביקורתית יותר: מתוך 20 מיליון ש"ח שיועדו לעידוד תעסוקה, לדבריה רק 7.6 מיליון הגיעו לנגב, והיא טענה שתנאי סף של תוכנית מפורטת היו חסם לרשויות בנגב.
בהקשר זה, במסמכי התקציב לשנים 2024-2023 נכתב כי הממשלה נמנעה בשנים הללו מהקצאות למחקר ופיתוח, להשקעה באנרגיה מתחדשת ולעידוד תעסוקה בנגב, אף שהנושאים נבחנו, והעדיפה להתמקד אז בתחומי חינוך ובריאות. ב־2025 התמונה השתנתה, ובחוברת התקציב הוצגו גם יעדים הנוגעים לקו העימות ולחיזוק יישובים שנפגעו, לרבות הקמת מבני ציבור רב־תכליתיים לעידוד התיישבות צעירה.
|
|
|
|
מכינות קדם־צבאיות
נציג משרד ההתיישבות, עומר צור, אמר בדיון כי שתי מכינות התקשו במימוש וביקש לבחון אפשרות לבצע את התקציב בתוך שנת 2026 כדי לאפשר להן להשלים פעילות, וציין שמדובר בענייני בינוי, שדורשים זמן, ושמבחן התמיכה פורסם רק בקיץ.
בחומר רקע שהוגש לוועדה מטעם אגף המכינות הקדם־צבאיות נמסר כי בשנת 2025 פורסם מבחן תמיכה ייעודי למכינות הפועלות בגבולות הצפון ובאזור עוטף תקומה, שנועד לאפשר שיפוץ ובינוי מתקנים שנפגעו ולהיערך לפעילות של שלוחות חדשות בשנת הלימודים תשפ"ו. תקציב המבחן עמד על 9.5 מיליון ש"ח, ופורט מצב ביצוע של חמש מכינות ושלוחות: ארבע בצפון ואחת בדרום, חלקן עם עבודות שבוצעו ודוחות ביצוע בהכנה או בבדיקת המשרד.
מנהל תחום בכיר תיאום וארגון במנהל הפיתוח במשרד החינוך, יוסף אסף לוי, פירט כי בשנת 2025 בסוגיית קירוי מגרשי הספורט, כספי הוועדה מוצו בצורה מלאה. לדבריו, נקלטו 105 בקשות לתקצוב, מתוכן זכו 10 רשויות ב־10 בקשות. הוא הוסיף כי ההקצאה נערכה בתום שנת 2025 ולכן טרם בוצעו תשלומים ממסגרת ההקצאה.
עוד ציין לוי כי לעניין בינוי מבנים עבור הרשויות המקומיות לתנועות נוער יצא בשנת 2025 "קול קורא", במסגרתו אושרו 29 בקשות בסך 55 מיליון ש"ח, וכי ביחס למבני חינוך בלתי פורמלי כגון מועדוני ומרכזי נוער הוגשו 5 בקשות והוקצו 16.1 מיליון ש"ח, שלדבריו מהווים מיצוי מלא של ההקצאה.
לובי 99: לא רק כמה מחלקים, גם כמה נגבה
מנהל מחקר בלובי 99, אריאל סוויצקי, ביקש להזכיר לוועדה כי השאלה מתחילה עוד קודם לשלב ההקצאות: "חלק מהמדינה מהרווחים בכלל משאבי הטבע עומד על בין 30 ל־33 אחוז. זה רחוק ממה שהובטח, ויש לנו ניתוח מעמיק על למה הציבור לא מקבל את חלקו הראוי ברווחים. זה בגלל שלל הכרות של רשויות הגבייה שמכירות בהוצאות מאוד נרחבות לתאגידים, שלא אמורים להכיר בהן".
בהקשר זה, מסמך מרכז המחקר והמידע מצביע גם על רכיבי ההכנסה השונים ממשאבי טבע ועל נתוני תמלוגים מהגז הטבעי לאורך השנים, וכן על כך שבשנים 2024-2012 שולמו למדינה תמלוגים מגז טבעי בסך מצטבר של כ־13.9 מיליארד ש"ח.
בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה ואטורי כי יתקיים דיון המשך שבו יושם דגש על השאלה כיצד רואה הוועדה את ההקצאות לשנת 2026.
|
|
; פייסבוק 
תפוס כינוי יחודי
ואנו משיבים להם בתשובתנו המתבקשת, מתי הייתה ליהודים...
![קורל. מפרגן לה [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20ab137a37ed704ad9b057bc54bf923109.jpg)
