ועדת הכלכלה החליטה “לנעול” את אחת המחלוקות הוותיקות בשוק התרבות: מי נושא בעלות כשמוזיקה מושמעת ברקע בבית קפה, באולם אירועים, בסרטונים ברשת או בשירותי צפייה לפי דרישה. אחרי מסלול ארוך של דיונים, הוועדה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס’ 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, יוזמת ח"כ
יוסף טייב, כשהיו"ר ח"כ
דוד ביטן מצהיר (4.2.26): “התחלנו מהצעה של שני עמודים והגענו ל-25”.
הכיוון ברור: הגדלת כוחם של האמנים המבצעים מול פלטפורמות ההזרמה וההפצה הדיגיטלית, לצד ניסיון להפחית חיכוך עם עסקים ועם גופים ציבוריים באמצעות גבייה משותפת, החרגות לעסקים זעירים והגבלות על פיצוי ללא הוכחת נזק. במקביל, הוועדה שילבה לראשונה בחקיקה “רשת ביטחון” חברתית: קרן לתמיכה באמנים במצוקה, שתתוקצב באופן מדורג עד 7 מיליון שקל בשנה.
מה הוועדה אישרה: שלוש זכויות, שלושה “שדות קרב”
כדי להבין את התיקון צריך לפרק את השימושים למגרשים שונים. מסמך הלשכה המשפטית של הכנסת, שנועד לסייע לחברי ועדת הכלכלה בהתמצאות בהצעת החוק, מציג מיפוי של הזכויות המרכזיות והמשתמשים הטיפוסיים: ביצוע פומבי בבתי עסק ואולמות, שידור ברדיו ובטלוויזיה, והעמדה לרשות הציבור באינטרנט ובצפייה לפי דרישה
- העמדה לרשות הציבור ברשת - כאן עובר הקו המשמעותי ביותר: למבצעים נקבעת זכות בלעדית בהעמדה לרשות הציבור באינטרנט ובשירותי הזרמה וצפייה לפי דרישה. המשמעות המעשית היא “כוח עצירה”: המבצע יכול לאסור שימוש, או להתירו לפי תנאים שייקבעו, לרוב בהסכמים מול מפיקים ופלטפורמות. המסמך מציין שהזכות הזו לא קיימת במפורש בחוק הקיים, וההצעה מעגנת אותה כזכות בלעדית.
|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
- ביצוע פומבי בבתי עסק - זהו המוקד הציבורי-כלכלי: השמעה או הקרנה במקום שהציבור יכול לבוא בשעריו. במסמך ההסבר מודגש שגם השמעת תחנת רדיו או מוזיקה משירות הזרמה נחשבת ביצוע פומבי לפי הדין הקיים, ובמקרה כזה מתקיים “שימוש כפול”: תחנת הרדיו מפעילה את זכות השידור ובית העסק מפעיל את זכות הביצוע הפומבי.
- הוועדה אימצה תפיסה שלפיה לא נכון “פטור גורף” לכל העסקים, אבל כן החרגה לעסק זעיר במתכונת “עוסק פטור”, בדגש על מחזור עד 120 אלף שקלים בשנה.
|
|
|
- שידור - שידורי רדיו, טלוויזיה, כבלים ולווין נותרו זירה נפרדת, עם מנגנוני תמלוגים שממשיכים להתנהל במערכות הניהול הקיימות
החידוש “שלא רואים בכותרות”: תמלוגים שלא מוותרים עליהם מהר מדי
בתוך התיקון מסתתרת נקודה שמבקשת לשנות את יחסי הכוח בין מבצע צעיר לבין מי שמולו: זכות לתמלוג ראוי לגבי ביצוע הכלול בתקליט (למשל שיר או נעימה) לא תהיה ניתנת להעברה או לוויתור במשך שבע השנים הראשונות, ורק לאחר מכן תוכל לעבור. לגבי ביצוע הכלול ביצירה קולנועית (סרט או סדרה), העברה או ויתור יתאפשרו, אך כפוף לתמורה הולמת למבצע. זהו מנגנון שנועד לצמצם “מכירת חיסול” של זכויות בתחילת דרך, כשהיכולת להתמקח כמעט לא קיימת.
|
|
|
הקרן לאמנים במצוקה: הפשרה שהכריעה את הקו
אחת מנקודות ההכרעה בדיונים הייתה התנגדות משרד התרבות לביצוע חלק מתקציבו לטובת קרן ייעודית. בסופו של דבר הושגה פשרה עם השר מיקי זוהר: ב-2026 יוקצו 2.5 מיליון שקלים, ב-2027 יוקצו 5 מיליון שקלים, ומ-2028 ואילך יוקצו 7 מיליון שקלים בכל שנה. לאחר ההסכמה הודיעה נציגת המשרד כי ההסתייגויות מוסרות.
הקרן נולדה משילוב בין שיקול חברתי לבין שיקול פוליטי-מעשי: בלי “תוספת רכה” שמדברת על מצוקה ולא רק על תמלוגים, היה קשה להחזיק את הקואליציה בין הצדדים לאורך הישיבות.
|
|
|
הסדרי האיזון לעסקים: גבייה משותפת ותקרת פיצוי
בעלי עסקים טענו לאורך הדרך שהם נדרשים להתמודד עם ריבוי גובים ומכתבים, ולעיתים עם איום בפיצוי סטטוטורי גם כשמחלוקת אמיתית היא על גובה התעריף. כאן נכנסו שני מנגנונים שמטרתם לצמצם חיכוך:
- תמריץ לגבייה משותפת - אקו"ם ביקשה לשמר עיקרון שלפיו חלוקת כספי הגבייה המשותפת בין התאגידים תיקבע לפי היקף השימוש בפועל והמהות של הזכות, כדי למנוע חלוקה שרירותית. אקו"ם טענה שניתן לבצע מדידות סטטיסטיות באמצעים טכנולוגיים ולעדכן מעת לעת כדי לדייק את החלוקה.
- מן הצד השני, על השולחן הונחו הצעות ניסוח שמזהירות מפני פגיעה בזכות הקניין של בעלי הזכויות אם מבטלים לחלוטין פיצוי ללא הוכחת נזק, עד כדי יצירת תמריץ ל“הפרה יעילה” בגלל הקושי להוכיח נזק בביצוע פומבי. במסמך שהוגש לוועדה נטען כי צריך לייצר תמריץ להצטרפות לגבייה משותפת בלי לאיין את יכולת האכיפה, למשל באמצעות הפחתה או שיקול דעת שיפוטי ולא ביטול מוחלט.
|
|
|
- תקרת פיצוי ללא הוכחת נזק - בדיוני הוועדה חזרה שוב ושוב הטענה שהפיצוי הסטטוטורי הפך לכלי לחץ, והוועדה ביקשה “לסגור את הברז” במידה. הפשרה שהתקבלה, על-פי מה שהוצג בדיון, מגבילה את הפיצוי ללא הוכחת נזק עד 25 אלף שקלים.
גם בתוך הדיונים החוץ-פרלמנטריים הוצגה בקשה נקודתית: לקבוע שלא ייפסק פיצוי ללא הוכחת נזק במקרים שבהם מתנהלת תביעה על סבירות גובה התעריפים, בטענה שאחרת עסקים קטנים ובינוניים ייפגעו פגיעה חמורה ולא מוצדקת
המחלוקת הגדולה שנגררה פנימה: חינוך, רשויות מקומיות ואקו"ם
כמו לא מעט חקיקות בתחום התרבות, הוויכוח “ברשת ובפאב” גלש מהר מאוד למוסדות חינוך. הדיון בוועדה הציף עימות בין אקו"ם לבין מרכז השלטון המקומי סביב תיקונים לסעיף 29 לחוק זכות יוצרים והשלכותיהם על פעילות במערכת החינוך.
|
|
|
|
|
 [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
במכתב עמדה חריף טענה אקו"ם שהחלה למפרע של תיקון שמרחיב פטור עלולה לשלול מבעלי זכויות את זכות התביעה על הפרות שבוצעו לפני כניסת התיקון לתוקף, ושמדובר בפגיעה בזכות קניין ובעקרונות ודאות והסתמכות.
מנגד, נייר עמדה שהוגש מטעם מרכז השלטון המקומי דוחה “מכל וכל” את טענות אקו"ם, וטוען שהתיקון הוא בעיקרו “מבהיר” ונועד להתמודד עם פרשנות מצמצמת של הפטור הקיים. המסמך מוסיף כי המחוקק מוסמך לקבוע תחולה למפרע, ומדגיש שהסעיף הנדון אינו יוצר חבות חדשה בדיעבד אלא מייצר ודאות לגבי פעילות שהמחוקק רואה בה רצויה.
היו"ר ביטן הודיע בדיון כי שוחח עם שר החינוך יואב קיש וכי בכוונתו לקדם הסדר מול אקו"ם בנושא התשלומים במערכת החינוך.
|
|
|
מי מנהל את הכסף: חובה מול בחירה
מעבר לדיון העקרוני, ההסדר קובע גם “כללי תנועה” לגבי ניהול הזכויות:
- בזכויות מסוימות המבצע מחויב לנהל באמצעות ארגון תמלוגים יציג, שמנהל גם עבור מי שאינם חברים בו. במסמך ההסבר מצוין בהקשר זה מעמדו הסטטוטורי של אשל"ם כארגון יציג, וניהול חובה באמצעותו.
- בזכויות אחרות ניתנת למבצע בחירה: ניהול עצמי, ניהול באמצעות אחר, או באמצעות תאגידים וולונטריים. במסמך מצוינים אשכולות ועיל"ם כגופים שפועלים בשוק ללא מעמד סטטוטורי, כשהניהול באמצעותם וולונטרי.
לשיטת התומכים, זהו שילוב שמגן על “האמן הקטן” באמצעות גבייה מרכזית במקומות שבהם אין לו סיכוי אמיתי לגבות לבד, אך משאיר מרחב חוזי בעסקות גדולות יותר. המתנגדים מזהירים מפני ריכוז כוח אצל גובה אחד, ומפני תמריצים שמייצרים תלות.
ועדת הכלכלה ניסתה לעשות מה שבדרך כלל קשה לעשות בחקיקה תרבותית: לחזק זכויות בלי להפוך כל בית קפה ליעד תביעה, ולהגן על עסקים קטנים בלי להפוך יצירה ל“חינמית”. הזכות הבלעדית ברשת מעניקה לאמנים מנוף חדש מול פלטפורמות ההזרמה והצפייה לפי דרישה, בעוד שבחזית הביצוע הפומבי הוועדה דחפה להסדרה שקטה יותר באמצעות גבייה משותפת, החרגות נקודתיות והגבלת כלי האכיפה האגרסיביים. המאבק על מערכת החינוך והתחולה למפרע מלמד שהסיפור רחוק מסיום, והוא צפוי להמשיך גם אחרי שהחוק יעבור סופית, דרך הסדרים בין משרדים, רשויות וגופי ניהול זכויות.
|
|
; פייסבוק 
יותר סדר, פחות "טרמפיסטים" על התקציב [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
רפורמת התחרות בבנקים יוצאת מחוק ההסדרים לדיון ייעודי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
תפוס כינוי יחודי
לא מתחקרים ליקויים בצה"ל 
