|
הנשיא ריבלין [צילום: מארק נוימן /GPO/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
חייבים לזכור שלא כל שינוי במערכת המשפטית הוא התקפה על 'שלטון החוק׳, וכאשר השנוי נעשה באופן חוקי ומתוך דיון מוסדר בכנסת, הרי הוא הופך להיות ה׳חוק׳ אליו כולנו כפופים. | |
|
|
|
|
ללא ספק, היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד הציבור החזק והמשמעותי ביותר בישראל. סמכויותיו של היועץ באות לידי ביטוי במאות דברי חקיקה, וכל עוד לא שונה תפקידו - הוא חולש על ארבע פונקציות עיקריות - ייעוץ משפטי לכל רשויות השלטון, יעוץ לחקיקה, ייצוג משפטי של כלל מוסדות המדינה, ואכיפת החוק הפלילי כראש התביעה הכללית. בחלוקה גסה יותר, ניתן לומר כי בכובעו האחד, היועץ המשפטי הוא תפקיד בלתי תלוי של התובע הכללי, התובע הציבורי.
בכובעו השני, הוא מייעץ ומייצג את הממשלה, ועל הממשלה להישמע לקביעותיו המשפטיות בסוגיות אלו ואחרות. כוחו של היועץ, לא מוענק לו על-ידי הציבור, והיועץ המשפטי איננו משמיע את קול הציבור. כוחו של היועץ נובע מנאמנותו לחוק וקולו - הוא קולו של החוק, קולה של החוקתיות. עם זאת, פעמים רבות כאשר מחליט היועץ המשפטי שלא להתערב בהחלטות הממשלה, בנימוק שהן אינן סותרות את החוק, תוך שהוא קובע שיש מקום לבחינה ציבורית של הסוגיה. הרי שחובת ההכרעה חוזרת לממשלה, ולכנסת כנציגת הציבור, ששמורה לה בכל עת הזכות להתערב, בהחלטות הממשלה.
המסורת המשפטית שהתקבעה בישראל, קובעת כי היועץ המשפטי הוא פרשנו המוסמך של החוק, שומר החוק, שותף בעיצובו ומופקד על ביצועו באופן ישיר. ללא יכולת של אחרים, חזק כוחם- ומשמעותי ככל שיהיה, להתערב בשקול דעתו. העצמאות הזו, הוענקה ליועץ ובצדק. עצמאות התביעה, עצמאות החוק, עצמאות פרשנות החוק, הן מאושיות המבנה הדמוקרטי, והן המעניקות לדמוקרטיה את האיזונים הדרושים לה כדי להתקיים ולפרוח. מוראו של החוק, חייב להיות מוטל באופן שווה על כל איש ואישה, על עשיר ועני, על שליח ציבור ועל האזרח מן השורה. גם כאשר יש תפיסות שונות ואף ביקורת, עד היום, המערכת עמדה ללא פחד, ללא מורא, וברב המקרים ללא משוא פנים בפני התערבות בשיקוליה. כמובן שגם היועץ המשפטי, פעולותיו ומהלכיו אינם חסינים מפני ביקורת משפטית וציבורית. כל עוד מדובר בביקורת עניינית, הדבר ראוי, מקובל ומבורך, אך עלינו להיזהר מפני ביקורת, הכפשה, שאינן ממין העניין.
כפי שרמזתי בפתח דברי, שאלת פיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי, היא כרגע נושא לדיון ציבורי, זהו דיון ציבורי לגיטימי ואף חשוב, ואני מניח שליועצים המשפטיים, הנכנס והיוצא, יש עמדות מנומקות שטעמם עימם ויש להקשיב להם בקשב רב. חייבים לזכור שלא כל שינוי במערכת המשפטית הוא התקפה על 'שלטון החוק׳, וכאשר השנוי נעשה באופן חוקי ומתוך דיון מוסדר בכנסת, הרי הוא הופך להיות ה׳חוק׳ אליו כולנו כפופים.
אני מבקש לברך את היועץ היוצא, ואת היועץ הנכנס המצטרפים היום לרשימה מפוארת של אנשי משפט המעצבים את דמותה של מדינת ישראל כמדינת חוק וצדק, ולומר להם כלשון התפילה בימים נוראים- היה עם פיפיות שלוחי עמך, בית ישראל - "הורם - מה שיאמרו, הבינם- מה שידברו... שלא יכשלו בלשונם ולא ינקשו בשנונם.״
אני רוצה לאחל לך, אדוני היועץ הנכנס, שתמשיך בדרכך, להיות נאמן ומחויב לחוק, ללא מורא וללא משוא פנים. ולך היועץ היוצא, שתמשיך ותתרום למדינת ישראל, מרוחב דעתך, מניסיונך ומהתבונה השיפוטית בה נחנת. היו ברוכים.