בשבוע שעבר דיבר ראש אמ"ן, האלוף
תמיר היימן, בכנס של המרכז למורשת המודיעין. דומני שהייתה זאת הופעתו הפומבית הראשונה. מתוך דבריו, הבליטה התקשורת באופן טבעי שתי נקודות בתחום הביטחון הלאומי:
האחת, ש"החמאס מאוד מורתע ממלחמה... ואינו רוצה בה". השנייה שלחיזבאללה אין כיום "יכולת מבצעית בכל הקשור לטילים מדויקים". אכן, דברי הרגעה ועידוד לעם ישראל. אני רוצה להתייחס במאמר זה לדבריו על הרתעת החמאס מפני מלחמה. לדעתי הכותרת הזאת אינה שלמה ואינה משקפת את מלוא המציאות. להערכתי הכותרת היותר נכונה היא זאת: החמאס יורה רקטות על ישראל, בעת הצורך, ומפעיל אלימות תמידית, למרות שלא היה רוצה שאלימות זאת תתפתח לכדי מלחמה כוללת. ואסביר את עצמי:
"בצוק איתן החמאס (ונספחיו) ירה 3,852 רקטות. בשנת 2015 הוא ירה 15 רקטות, ב-2016 גם 15 רקטות, וב-2017 הוא ירה 29 רקטות. כלומר, הוא נוקט במדיניות של כמעט אפס פעילות אבל מאז מרס 2018 הוא החל במדיניות חדשה לגמרי, כאשר ב-2018 הוא כבר יורה 1,119 רקטות, ועד יוני השנה הוא כבר הספיק לירות 784 רקטות. זה רק מרכיב אחד של המדיניות החדשה: המרכיב השני הוא לחצים אלימים מבוקרים המיועדים להחזיק את האוכלוסייה האזרחית שלנו בעוטף עזה במתח עולה ויורד ולהציק לה ולצה"ל ברשימה ארוכה של פעילויות במינון עולה ויורד: בלונים, רעש בלילה, צעדות, ירי.
החמאס לא קורא לזה "התשה", אבל זהו בדיוק סוג של מלחמת התשה. אנחנו ידענו לפני 50 שנה בדיוק "מלחמת התשה", בעיקר בחזית המצרית. אז ההתשה הייתה נגד חיילי צה"ל והרחק בגדות תעלת סואץ. אזרחי המדינה לא היו מעורבים. היום, האזרחים מעורבים עד צוואר, כל הדרום סובל, וגם גוש דו, ותל אביב, עלולים להיות יעד להתשה. אז, ב-1970-1969, הבעיה של מדינת ישראל לא הייתה להרתיע את מצרים ממלחמה, אלא איך מרתיעים מפני המשך ההתשה המצרית שגבתה קורבנות של חיילים, טייסים ומטוסים. מה שהביא לסיומה היה הסכם הפסקת אש שיזמו האמריקנים.
הנקודה החשובה ביותר לעניינינו בהקשר לחמאס היא שככל הנראה הוא באמת אינו רוצה במלחמה כוללת, ברם, זה אינו מונע ממנו לנהוג בחוצפה, לאיים כל הזמן ולהכריז בראש חוצות: אנחנו נמשיך באלימות. העובדה שהוא נוהג כך, העובדה שהוא לא נרתע מלשגר מאות רקטות על ישראל במסגרת מימוש איומיו- מעידה לדעתי שהוא מוכן להסתכן וללכת מול ישראל עד סף מלחמה. או כפי שקוראים לזה בלעז BRINKMENSHIP. במילים אחרות, החמאס יודע שהליכה כזאת עד לסף מלחמה, עלולה בסופו של דבר להביא למלחמה כוללת, והוא כנראה מוכן לקחת את הסיכון הזה.
למה? לדעתי, החמאס ער ומודע היטב לכל העכבות של ישראל, לכל המעצורים המונעים ממנה לצאת למלחמה כוללת מולו. בראש ובראשונה החשש מאבידות של החיילים בלחימה הקרקעית. הוא לא צריך בשביל זה הרבה מודיעין. הוא שומע את זה מעל כל גבעה בישראל; הוא קורא שסגן הרמטכ"ל לשעבר אומר בראיון שאכן ישראל "מפחדת". אכן, יש הבדל תהומי בין עולם הערכים וטבע המלחמה שהיו לפני 50 שנה בהתשה מול מצרים. אז, לא היה יום בלי פשיטה, גדולה כקטנה, בלי פעולה צבאית, נגד המצרים, אם איני טועה חטיבת הצנחנים לבדה ביצעה 18 פשיטות בחודש אחד .היום אנחנו רק "מכילים", אך "בפחד" לא מרתיעים! על חיזבאללה בפעם הבאה.
מדוע שלי יחימוביץ' אינה מתמודדת לראשות מפלגת העבודה? 
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
