כיצד יתמודד המנכ"ל החדש של סבא"א עם סוגיית הגרעין האירני

יעדי סבא"א, עם כינונה ב-1957, היו יישומי האנרגיה הגרעינית למטרות שלום, בטיחותם של מתקנים וחומרים גרעיניים, ומניעת קידום תוכניות פיתוח נשק גרעיני על-ידי מדינות סוררות – משימה שהפכה למשימתה העיקרית והקשה של סבא"א בעשורים האחרונים. עיקר הקושי במשימה זו נעוץ במציאת שביל הזהב לניטור פעילויותיהן הגרעיניות של מדינות אלה ללא יצירת אנטגוניזם עמן, וזאת תוך התחשבות בעמדת המעצמות למצב. דוגמה בולטת לכך ניתן לראות באנטגוניזם החריף בין סבא"א בגיבוי ארה"ב לבין המשטר בפיונגיאנג שהביא לפרישת קוריאה הצפונית מהארגון ב-1994 כתגובה לעיצומים שהוטלו עליה, ולגירושם הסופי של פקחי סבא"א מתחומה ב-2009. דוגמה בולטת נוספת הייתה עוינות משטר צדאם חוסיין כלפי סבא"א על-רקע מאמצי הארגון בשנות התשעים לחשוף את תוכניתה של עירק לפיתוח נשק גרעיני.

מנכ"ל סבא"א, הממלא תפקיד מרכזי בתפעול הארגון ומימוש מדיניותו, נבחר ברוב של שני שלישים בחבר הנאמנים המונה 35 נציגים מ-171 המדינות החברות בארגון. הואיל ולרובן המכריע של חברות סבא"א אין עניין ישיר ו/או ידע בתחום הטכנולוגיה הגרעינית, ניתן להניח כי לשיקולים פוליטיים ולמדינת מוצאו של המנכ"ל קיימת השפעה בלתי מבוטלת על בחירתו. כך למשל כיהן הדיפלומט המצרי מוחמד בראדעי כמנכ"ל סבא"א הרביעי (2009-1997) ואחריו כיהן בתפקיד הדיפלומט היפני יוקיא אמאנו שפרש מתפקידו ביולי האחרון מסיבות בריאות וזמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו.

לאחר פרישת אמאנו כיהן קורנל פרוטא הרומני כמנכ"ל סבא"א בפועל עד שהוחלף (ב-3 בדצמבר 2019) במנכ"ל הקבוע – רפאל מריאנו גרוסי מארגנטינה – דיפלומט בעל כ-35 שנות ניסיון בתחום פירוז ואי-הפצת הנשק הבלתי-קונבנציונלי שכיהן מאז 2013 כשגריר ארצו באוסטריה, תפקיד בו זכה לטענת מספר דיפלומטים בווינה בזכות התמיכה שקיבל מארה"ב. לדברי גרוסי, הרגע המשמעותי ביותר בקריירה שלו התרחש ב-1985, עת הזמין נשיא ארגנטינה את עמיתו הברזילאי לבקר במתקן העשרת האורניום של ארגנטינה כצעד בונה אמון במתיחות רבת השנים בין שתי המדינות שכללה מרוץ להשגת חימוש גרעיני. לדברי גרוסי, "ברגע זה למדתי כי באמצעות דיפלומטיה, מסירות לשלום, ורצון לבצע את הדבר הנכון, ביכולתנו לשפר את הדברים עבור כולם".

מאמצי אירן לפתח נשק גרעיני באמצעות הקמת מפעל העשרת האורניום בנתאנז ותוכניתה להקמת כור מים כבדים להפקת פלוטוניום נחשפו בפני סבא"א כבר ב-2002. אולם מנכ"ל סבא"א דאז, בראדעי, נטה להקל ראש בכך. כך לדוגמה, בדוחות הרבעוניים של סבא"א שפורסמו מטעמו בשנים 2006-2003 הוא התייחס להתחמקותה של אירן מהצהרה על פרויקט העשרת האורניום ותוכנית כור המים הכבדים כ"מחדלים" בלבד. זאת למרות שבעצם הקמתם הפרה אירן את מחויבותה במסגרת האמנה לאי-הפצת הנשק הגרעיני (NPT). אולם מנגד עשה אולי היינונן, סגנו הניצי של בראדעי וראש מחלקת הפיקוח של סבא"א, ככל יכולתו לחשוף את היבטיה הצבאיים של תוכנית הגרעין האירנית ולהציגם בדוחות סבא"א ללא כחל וסרק. בדומה לכך הייתה התנהלותו של אמאנו מול אירן בשנים הראשונות לכהונתו תקיפה למדי, אך מ-2013 ועד פרישתו הוא גילה יחס סלחני כלפי ההפרות האירניות תוך שיתוף פעולה עם חתירת המעצמות הגדולות להסכם גרעיני עם טהרן, כפי שהתבטא בדוחות סבא"א מאותן שנים.

פרוטא וגרוסי נכנסו לתפקידם בתקופה קריטית לסבא"א מבחינת סוגיית הגרעין האירני, עקב נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין עם אירן והעיצומים שהטילה על טהרן, אי-שיתוף פעולה מצד האיחוד האירופי עם אירן לעקיפת העיצומים האמריקנים, וההפרות האירניות של ההסכם בסוגיית העשרת האורניום.

בביקור בטהרן מיד לאחר כניסתו לתפקידו דרש פרוטא מהממשל האירני שיתוף פעולה מלא עם סבא"א, כולל בתחומי "אימות וניטור הסכם הגרעין". אך עד מהרה (בנובמבר 2018) צצו שתי סוגיות שהאפילו על היחסים הטובים שהחלו לכאורה להירקם בין סבא"א לבין טהרן: אי-שיתוף פעולה אירני בבדיקת החומר הרדיואקטיבי שאותר במחסן בטהרן והכולל לדברי דוח סבא"א חלקיקי אורניום טבעי (בלתי מועשר) ממקור אנתרופוגני (מעשה ידי אדם); והתנהלותם הבוטה של השלטונות כלפי פקחית סבא"א ובכלל זה מניעת כניסתה למפעל ההעשרה בנתאנז, ביטול ייפוי הכוח שלה כפקחית, ועיכוב יציאתה מאירן. לטענת האירנים, הפקחית גרמה להפעלת האזעקה בשערי נתאנז והועלה חשש שנשאה "חומר חשוד" – טענה שנדחתה מכל וכל על-ידי דובר סבא"א.

בראיון לתקשורת ביומו הראשון כמנכ"ל סבא"א טען גרוסי כי הסוכנות עומדת "בדין ודברים" עם אירן בסוגיית איתור עקבות האורניום בטהרן אם כי "העניין טרם נסגר", ואף התייחס להתנהגותם הפוגענית של הרשויות כלפי פקחית סבא"א: "אני עומד לצד פקחי, יש להם עבודה חשובה ביותר לבצע. אין לאיים עליהם... בשום פנים ואופן... וזה המסר שהבהרנו לעמיתינו האירנים". בתגובה לאזהרת דובר הפרלמנט האירני עלי לריג'אני כי טהרן "תיאלץ לשקול מחדש ברצינות חלק מהתחייבויותיה" כלפי סבא"א אם "השותפות האירופיות להסכם תגרומנה להנעת מנגנון סכסוך שיוביל לעיצומים", אמר גרוסי כי למרות שסבא"א לוקחת הצהרות מעין אלה לתשומת לבה "אין משמעות הדבר שיש בכך להשפיע ישירות על מה שאנו עושים".

התבטאויות אלה מעידות כי למרות שגרוסי רחוק משוויון נפש בכל הקשור לסוגיה האירנית, הוא נזהר מלשבור את הכלים מול טהרן. כשנשאל עד מתי בכוונתו להמתין לקבלת הסבר מניח את הדעת בדבר האורניום שנמצא בטהרן, השיב: "אפשר כי הצבת לוחות זמנים לא תהיה הרעיון המוצלח ביותר... דבר זה יביא לכך שנהיה [עם אירן] בקשר אנטגוניסטי ביותר". ככל הידוע, טרם התייחס גרוסי עד כה לבעיה העיקרית העומדת בפני סבא"א – הפרותיה של טהרן בשנה האחרונה את הסכם הגרעין בתחום העשרת האורניום – ונראה כי לעת עתה הוא משתדל להלך בין הטיפות.