נשיאים וראשי ממשלה מרחבי אירופה אורזים את מזוודותיהם לקראת סוף שבוע ארוך בבריסל, אך לא כדי ליהנות מתפנוקי העיר אלא כדי להתמודד עם פסגה קשה במיוחד של האיחוד האירופי. הנושא: כסף. הבעיה: בריטניה. הברקזיט הותיר בור עצום של 75 מיליארד אירו בתקציב האיחוד לשבע השנים הבאות (2027-2021) והמלחמה כעת היא בשאלה מי וכיצד ימלא אותו – מדווח גארדיאן.

המנהיגים צריכים להסכים על "מסגרת פיננסית רב-שנתית" לשנים אלו, כדי לממן קשת רחבה ביותר של נושאים – החל מסובסידיות לחקלאות, דרך תוכניות חלל וכלה בשינויי האקלים. ואחרי הסכמת המנהיגים, יש צורך באישורו של הפרלמנט האירופי, שהוא כיום בלתי צפוי יותר מאשר אי-פעם. בלא הסכם, האיחוד האירופי כולו מצוי בסכנת שיתוק בעוד תשעה חודשים בלבד.

דיוני התקציב בבריסל הם תמיד עסק מייגע, אך המצב הפעם שונה: כולם יצטרכו לשלם יותר – ואיש אינו רוצה לעשות זאת. זו הסיבה לכך שהפסגה מתחילה מחרתיים (יום ה', 20.2.20) ושוריינו לה ארבעה ימים, אך אין לה תאריך סיום מוגדר. בגדול, מדובר בשני מחנות. האחד כולל את המדינות המשלמות את סכומי הנטו הגדולים ביותר – הולנד, אוסטריה, שבדיה ודנמרק. הללו דורשות שתקציב האיחוד יהיה לכל היותר 1% מהתוצר שלו; הנציבות מציעה 1.1% שהם 1.25 טריליון אירו בשבע השנים הבאות.

מולן מתייצבות 15 מדינות: צ'כיה, הונגריה, פולין, סלובקיה, אסטוניה, קרואטיה, מלטה, סלובניה, בולגריה, קפריסין, ליטא, לטביה, רומניה, פורטוגל ויוון. ארבע הראשונות טוענות, כי אין די בקיצוץ המתוכנן של 90 מיליארד אירו בסובסידיות לחקלאות ובהקצאות האחרות. האחרות טוענות, כי הן נפגעות שלא בצדק וכי המדינות העשירות צריכות לשלם יותר. בגדול, אומר גארדיאן, זהו מאבק בין מזרח אירופה לבין מערבה.

ומה עם שתי המעצמות – צרפת וגרמניה? דאגתה העיקרית של ברלין היא שלא להיראות גרוע יותר מאשר פריז. ואילו ממשלת צרפת מודאגת בעיקר מהשאלה כמה מזומן יקבלו החקלאים שלה. המצב השביר של הוויכוחים הפנים-מדינתיים אינו מאפשר לחזות מה יתרחש, כאשר אפילו באירלנד שורר תוהו ובוהו בעקבות הבחירות שהפכו את שין-פיין – הזרוע המדינית של המחתרת האירית לשעבר – למפלגה השנייה בגודלה.

נשיא מועצת אירופה, צ'רלס מישל, פועל בימים האחרונים במרץ בניסיון להגיע להסכמה. הוא מציע שהתקציב יהיה 1.074% מתוצר האיחוד (1.094 טריליון אירו), בניסיון לפשר בין המחנות היריבים. "אנחנו לא מצפים שהמדינות החברות יהיו מאושרות; המפתח יהיה מידת חוסר שביעות הרצון שלהן", אמר לעיתון פקיד בכיר באיחוד. דיפלומט מקבוצת הארבע הגיב: "אין סיכוי. אין הרבה מה לומר, פרט לכך שאנחנו לא נשלם. וכמו שאומר השיר של האבנים המתגלגלות: הזמן לצידנו".