כולם מסביב כבר אינם ישנים

הַבֻּבּוֹת שֶל בִּתִּי מִזְּמַן לֹא שָׁרוּ וְלא בָּכוּ

חַיָּלֵי הָעֵץ שֶׁל בְּנִי מִזְּמַן לֹא צָעֲדוּ וְלֹא יָרוּ.

רַק עֵינַי עָדַיִן מְשׁוֹטטוֹת

תָּרוֹת אַחַר שִׁירִים וּדְמָעוֹת שֶׁל בֻּבּוֹת

תָּרוֹת אַחַר מִצְעָדִים וְנַפָּצִים שֶל חַיָּלִים.

הֲמוּלַת בֻּבּוֹת וְחַיָּלֵי עֵץ

הֵקִיצָה לְפֶתַע הַיּוֹם מִשְּׁנָתָהּ

נִבְלְעָה בַּהֲמוּלַת חַיִּים יוֹרָה

בַּהֲמוּלַת חַיִּים שֶׁלּא פָּסְחָה

עַל בֻּבּוֹת וְעַל חַיָּלֵי הָעֵץ.