כרוניקה של סיפור ידוע מראש

לכאורה עוד אירוע רגיל. בסיסי צה"ל בדרום יודעים כבר שלהציב חיילים בלילה בעמדת שמירה, זה לא לשמירה מפני מחבלים ולא מפני בלונים מתפוצצים. הדבר שהכי מפחיד אותם זה שודדים. שודדים רעולי פנים על טרקטורונים שנכנסים וגונבים מכל הבא ליד. נשקים, תחמושת, ציוד אמל"ח וסתם מנות קרב. בקיצור מה לא. חיילי מילואים מגיעים למילואים בצאלים עם רכב פרטי, וזה סימן שאלה גדול אם הם ימצאו את הרכב במקום בסוף השבוע. בסיסי התחמושת באזור ירוחם מצפה רמון ומחנה נתן הם יעד מבוקש בקרב הפורעים הבדוויים, ולאחרונה בסיס נבטים שבדרום עלה לכותרות כי גנב רכב (שנגנב מדימונה אגב) החליט לעשות טיול בבסיס מבלי לעדכן בכך את הש.ג. אני מבקר מדי פעם, בנסיבות כאלו ואחרות בבסיסי חיל-האוויר ומתרשם מההגנה הכל כך ממוקדת על מי כל שנכנס בשער הראשי. כך גם לגבי בסיסי התחמושת. לא פעם אני נאלץ לעמוד מעל לחצי שעה עד שיימצא המפתח כדי לפתוח את שער הבסיס. מסתבר שאני ושכמותי שלא מגיעים כדי לגנוב, אנו היחידים שעומדים בשער. הגנבים מעדיפים להיכנס דרך הגדר. שם קל יותר לעבור, לא דורשים תעודה מזהה, ונוהל פתיחה באש לא ממש מדבר אליהם או עליהם. איזה חייל רוצה לעמוד לדין על ירי לא מוצדק?

במרשתת מצטט מי שמצטט, שישנה הנחייה לא כתובה שניתנת לאנשי הסגל הבכירים בבסיס נבטים שלא לנסוע בכביש ערד באר שבע בשעות מסוימות. חוששים לומר זאת בלשון חופשית, אבל נהלי הבטיחות מיועדים ומכוונים למול האוכלוסייה הבדווית שבמקום. נדמה שבחודש האחרון עלינו מדרגה וכנופיית פורעים שבנוסף לשוד ולעבירות המוכרות, ביצעו מעשה סדום בילדה קטנה שישנה בביתה, ופתאום התקשורת קופצת. מידי כמה שנים כשנחה עלי רוח האזרחות הטובה, אני שולח מכתב ארוך ומפורט שלצערי לא משתנה הרבה בתוכן, אל שרי הביטחון פנים ועוד בעלי תפקידים. אני משתדל לעשות זאת לקראת בחירות, ומבקש לשמוע מה יש למועמדים או לבעלי תפקידים לומר לנו בתחום השמירה על הנגב. אני חייב לציין לשבח את כל בעלי התפקידים האלו להם כתבתי, כשהאחרון שבהם הוא נפתלי בנט. כולם נוקטים בקו דומה ולא משנה מאיזה מפלגה הם מגיעים. שתיקה. דממה. אין תגובה. יש שיכנו זאת "שתיקת הכבשים" רק שכבשים כידוע הם יעד גניבה רציני. מה שכן קרה פתאום, זה שגם נפתלי בנט וגם שאר ראשי מפלגת ימינה התחילו לדבר על משילות בנגב ועל החזרת הביטחון לתושבי הנגב. זה נכנס למצע שלהם, ומי יודע אולי אפילו יעשו משהו עם זה. גם עשירית ממה שהובטח, זה הרבה יותר ממה שיש כרגע. בהנחה שהם לא ישכחו את מה שהבטיחו לפני הבחירות. זה קטע כזה אצל פוליטיקאים.

האמת, מה אנחנו בדיוק מתפלאים? כשהמדינה העלימה עין מהנהיגה הפרועה שכולנו חווים בכביש דימונה-ירוחם-באר שבע-ערד. כשהשר לביטחון פנים דאז צחי הנגבי הגיע לביקור ו"הופתע" לשמוע על הנתונים, אז איש לא שאל ואיש לא התעניין. עברו חמש עשרה שנה מאז. כשקבלנים בדרום התחילו לחוות תופעות פרוטקשן ושאר סחיטות, אז הפנו אותם להתלונן בתחנת המשטרה. הקבלנים ידעו שעדיף להם לשלם וזהו. כשהתופעה התרחבה גם לכאלו שבונים בבניה עצמית, שוב שלחו אותם להתלונן בתחנה, ושוב ידעו שעדיף לשתוק ולשלם. כשבסיסי צה"ל חוו פריצות שוב ושוב איש לא התפלא. כשתופעות של הברחות נשק סמים ונשים היו חלק מסידור עבודה נוח בקרב המגזר הפרוע, השתיקו אותנו באמירות של "רק גזענים חושבים ככה".

כשתופעות של רכבים משתוללים בתוך העיר עם מוזיקה רועשת, כשהמרכז המסחרי הפך להיות מקום נוח להציק לבנות יהודיות, כשהאתוס הידוע על בדויים עובדי אדמה ורוכבי גמלים שיודעים להכניס אורחים ולהכין קפה טוב, היה הדבר היחידי שהיינו מוכנים לראות, אז על מה בדיוק אנחנו מתפלאים. אקדח שמופיע במערכה הראשונה סופו לירות במערכה האחרונה. ועכשיו השאלה מי מחזיק את האקדח ומי בדיוק הולך לאסוף אותו?