|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מתוך דברים שנשא יו"ר מכון ז'בוטינסקי בערב השקת הגיליון החדש של כתב-העת "עת-מול", שכל כולו מוקדש לזאב ז'בוטינסקי, לציון 140 שנה להולדתו
|
|
זאב ז'בוטינסקי [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
האירוע החגיגי של השקת הגיליון המיוחד של כתב-העת "עת-מול", המוקדש כולו לזיכרו ולמורשתו של זאב ז'בוטינסקי, שותפות של יד יצחק בן צבי ומכון ז'בוטינסקי, הזכיר לי אירוע מלפני 61 שנה.
אני משמש כיו"ר מכון ז'בוטינסקי, אבל גם מנהל את הארכיון המשפחתי "בית אבא" ברמת-גן. בארכיון זה, בין יתר התיקים והמעטפות, ישנו תיק קטן על הנשיא השני שלנו, יצחק בן צבי. בתיק שמורה הזמנה - לאמור: "נשיא המדינה והגברת בן צבי מבקשים את מר אבא אחימאיר להואיל ולבוא לפגישת התייחדות עם זכרו של זאב ז'בוטינסקי ז"ל, ביום כ"ט בתמוז תש"ך, 24 ביולי 1960".
לצד ההזמנה, שמורות בתיק כמה התרשמויות בכתב של אבי מהאירוע יוצא הדופן, ואני מצטט אותו: "אתמול התקיימה אזכרה לז'בוטינסקי בבית הנשיא - 20 שנה למותו. הוזמנו כמאתיים איש, מהם 60 מחוגי הרביזיוניסטים. גם אותי הזמינו. המזמין של הרביזיוניסטים היה ערי (ז'בוטינסקי). המוזמנים היו הלגיונרים מהמלחמה ההיא, אנשי ההגנה, עסקנים ודור ז'בוטינסקי. נאמו: בן צבי, בן-גוריון, אלטמן, מנחם ארבר, ערי, הגברת בן צבי. בן-גוריון דיבר על ההסכם שלו עם ז'בוטינסקי, 1934, אחר עלילת הדם. השתדל לציין את האוטופיות של ז'בוטינסקי. טוב מכולם דיבר דוקא ארבר. חיכו שתבוא הודעה על העברת עצמות ז'בוטינסקי. הודעה זו לא באה. בכל אופן כולם שבעי רצון: בכל זאת, הממשלה של מפא"י ערכה אזכרה ממלכתית לז'בוטינסקי"...
עד כאן אבי על האזכרה הממלכתית ההיא, שהתקיימה בצריף הנשיא השני בירושלים. ואני, שהייתי אז כבן 17, זוכר שלאבי היו היסוסים כבדים אם להיענות להזמנה, משום השתתפותם בה של מחרימיו. ובכל זאת, כך אמר לי, הוא הלך לאזכרה מתוך כיבוד הנשיא בן צבי וכדי לבטא אחדות בעם, וכמובן לזיכרו של האישיות הנערצת עליו ביותר, שלצידו גם פעל - זאב ז'בוטינסקי.
ואכן, אין ספק שאותו אירוע בבית הנשיא, שהיום הוא ביתו של מוסד יד יצחק בן צבי המפואר, היה נקודת תפנית ביחסים הפנימיים בין המחנות, מאז היישוב וגם תריסר שנים לאחר קום המדינה. עברו עוד ארבע שנים מאז האזכרה בצריף הנשיא, כאשר ראש הממשלה לוי אשכול עשה צעד נוסף בכיוון זה, כשהורה על העלאת עצמותיו של המנהיג הציוני-רביזיוניסטי לקבורה בהר הרצל בירושלים.
זה היה שלוש שנים לאחר הסתלקותו של הנשיא האהוב יצחק בן צבי, והכתרתו של זלמן שזר תחתיו כנשיא השלישי. כן, אותו שזר, אשר ב1940, בהיוודע דבר פטירתו הפתאומית בניו-יורק של ז'בוטינסקי, ביכה מעל דפי עיתון "דבר" שבעריכתו את האבידה במלים המרגשות: "נופץ הכינור ברוך המיתרים"...
גם הנשיא בן צבי וגם ראש הממשלה אשכול, כמו גם הנשיא השלישי זלמן שזר, שלושתם ממחנה תנועת הפועלים, ידעו להתעלות מעל לגלי היריבות הפוליטית החריפה ולתת ליריבם הפוליטי, ז'בוטינסקי, את הכבוד המגיע לו בזיכרון האומה. והיום אנחנו סוגרים מעגל. אנחנו - יד יצחק בן צבי ומכון ז'בוטינסקי. שיתוף פעולה מבורך בין מערכת כתב העת הנפלא, "עת-מול", שאני קורא אותו בקביעות ובשקיקה, לבין מכון ז'בוטינסקי, הניב גיליון נאה, שמוקדש כל כולו לראש בית"ר, מגן ירושלים, מצביא האצ"ל, איש ההדר, המנהיג וההוגה הציוני - זאב ז'בוטינסקי.
גם לפני עשרים שנה, במעמד הנשיא עזר ויצמן, נערכה בבית הנשיא אזכרה ממלכתית לז'בוטינסקי, במלאת 60 שנה לפטירתו, ובהשתתפות ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר וראשי הממשלה לעתיד, אריאל שרון ואהוד אולמרט, ואילו בימי הנשיאים משה קצב, שמעון פרס וראובן ריבלין, התקבלו נציגי מכון ז'בוטינסקי ומרכז מורשת בגין בבית הנשיא, כדי להגיש בכל פעם כרך נוסף מכרכיו האידיאולוגיים החדשים, ולקבל ברכתם. כיום תמונת ז'בוטינסקי תלויה בחדר האירוח של הנשיא ריבלין, הרואה עצמו כתלמידו של ז'בוטינסקי.
בירכתי על יוזמת הפקת הגיליון המיוחד מכל הלב, שהרי באמצעות כתב-העת "עת-מול", יכיר ציבור קוראיו ומנוייו מכל הזרמים והמחנות, באופן בלתי מוטה, באופן שקול, מעמיק ומרתק, פרקים מגוונים על אודות המנהיג הציוני-רביזיוניסטי, עם קריאת שורת מאמרים-מחקרים של כמה מטובי חוקרי האיש ופועלו, תקופתו, בני דורו - ולא בהכרח מן המחנה ההגמוני דאז.
הגיליון, העשוי בטוב טעם, בעיצוב מושקע, מצטרף אל שורת פרסומים ז'בוטינסקאים רבים שראו אור בשנה האחרונה בלבד, כמו עוד כרך מכתביו האידיאולוגיים של ז'בוטינסקי, הכרך ה15 והאחרון במפעל איגרותיו, הרומן הנהדר שלו "חמישתם" בתרגום מחודש. ואציין עוד שני ספרים, שיצאו ממש בימים אלה: "זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין" מאת ד"ר אפרים אבן, והקובץ "מנהיגים מדברים ז'בוטינסקי" בהוצאת שלטון בית"ר.
"עת-מול" החדש מוכיח, שלמרות שפע הפרסומים, עוד יש ויש מה לחדש ומה להוציא לאור ממשנתו של המנהיג הציוני הייחודי הזה, לחקור את מעיינות הגותו, לעורר את ההתעניינות בה, לקבל ממנה השראה. אין ספק, כי חוברת "עת-מול" החדשה מבליטה את דמותו הממלכתית של ז'בוטינסקי, כאחד מאבות הציונות ומורי דרכה, ממשיך דרכו של חוזה המדינה הרצל, ועל כך יש לברך ולהתברך.
|
| תאריך:
|
06/03/2021
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2021
|
|
יוסי אחימאיר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ב_שמואל
|
7/03/21 12:30
|
|
|
|
2
|
|
גלעד קדומים
|
9/03/21 15:24
|
|
מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי בן ה-35, נמצא על הכוונת של המשטר האמריקני החדש בגלל הפרתן של זכויות אדם ובעיקר בגלל פרשת חיסול העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז אאל סעוד כבר בן 85 ובריאותו רופפת. בנו מוחמד בן סלמאן יכול בהחלט להפוך למלך סעודיה בטווח הקרוב. מיהו יורש העצר של הממלכה הסעודית? מה רוצה ממנו הממשל האמריקני? ומה יחסו לישראל?
|
|
|
|
|
מי שבקי בהתנהלות ראשי מדינות בכל הנוגע לפרסום מסמכים, עיצוב מדיניות וביצוע פעולות - בעיקר מלחמתיות - יודע שמדובר בתהליך חשאי, ארוך ואינטנסיבי המתנהל בין הלשכות קודם לפרסום או לביצוע. מנהיגים (באמצעות מזכיריהם ויועציהם) מתכתבים ומתייעצים זה עם זה כדי לגבש מדיניות, לתכנן פעולות ולנסח יחדיו את המסמכים וההכרזות, גם אם מדובר בעניין הנוגע רק לאחד הצדדים. כאשר מנהיג מפרסם מסמך או יוצא בהכרזה פומבית על מדיניות, במרבית המקרים עניין זה מעוצב עד לפרטים, מתואם היטב ומנוסח בדקדקנות עם כל מנהיג אחר שהעניין נוגע לו, והסיבה ברורה: מנהיג אינו רוצה להביך מנהיגים אחרים, בעיקר אם הוא תלוי בהם וזקוק לתמיכתם.
|
|
|
|
|
התייצבות הליכוד על ממוצע של 27-28 מנדטים בסקרי 8-10 השבועות האחרונים, איננה עובדה שבהכרח תתממש גם ביום הבחירות, אבל היא מסמנת מגמה יציבה למדי ומכאן גם סבירות גבוהה שתתקיים אלא אם אירוע משמעותי ובלתי צפוי ישנה מגמה זו. אירוע מסוג זה, כפי שהוכח בעבר, קשור בדרך כלל בניסיונות לקדם את הדחת נתניהו באמצעים אנטי-דמוקרטיים, דוגמת המשפט ואבני הדרך העיקריות בו או אירוע מדיני-ביטחוני משמעותי. הערכתי היא שרוב בציבור, לרבות אלה שאינם רואים בו כיום את פאר המנהיגות הישראלית הרצויה, אינו מוכן להדחה בהליכים שאינם עוברים הוגנים ומתבצעים דרך קלפי הבחירות.
|
|
|
|
|
נפתלי בנט לא מצא את עצמו בתור לשון המאזניים - הוא כיוון לשם במחשבה סדורה מראש וניווט את דרכו למחוז חפצו. ניתן לשער כי לאחר שצנח בסקרים מעשרים ומשהו מנדטים לקצת יותר מעשר, הוא הבין כי ביכולתו לתפקד כממליך המלכים, ובכך להמשיך לשמר את הונו הפוליטי שהיה ברשותו טרם התרסקותו בסקרים. לאחר שגדעון סער שתה אותו לשוכרה, הוא לא ויתר על חלומו להפוך לראש הממשלה והחליט שניתן להגיע לכס הנכסף גם מעמדה נחותה. העובדה כי מפלגתו היא הרביעית בגודלה בסקרים לא מונעת ממנו לתפקד כמו ראש מפלגה המתיימרת לנצח בבחירות.
|
|
|
|
|
ידיעה קצרה, לטעמי מחרידה ומזעזעת, הופיעה במבזק חדשות. חייל קומנדו ישראלי שהיה בניווט בדד בלילה הותקף על-ידי ערבים אשר חטפו את נשקו וברחו. סיפור המעשה בפירוט הוא כדלקמן: החייל מיחידת הקומנדו היה בניווט לילי באזור שפרעם. שני ערבים במכונית שאלוהו אם הוא זקוק לטרמפ. בהמשך הבחין החייל ששני הערבים עזבו את רכבם והולכים בעקבותיו. כמסופר, התפתח עימות אלים בין החייל ובין הערבים, עימות שבסופו הצליחו הערבים לחטוף מידי החייל את נשקו ולהימלט מהמקום.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
