שוב ושוב נשאלים תומכי הליכוד ונתניהו, הכיצד לטעמם התגייסה מערכת שלמה לתפירת תיקי השוחד לנתניהו. אני מאמין שיש לי הסבר אפשרי לתופעה המוזרה הזו.
שלוש מילים לועזיות מתארות לטעמי את התהליכים שהובילו להגשת כתבי אישום הכוללים האשמות שוחד נגד בנימין נתניהו: כריזמה, היבריס וקונספציה. משני צדי המתרס (פרקליטות מחד ונתניהו מאידך) עמדו שני אנשים מאוד כריזמטיים (שי ניצן מחד-גיסא, בנימין נתניהו מאידך), אשר לטעמי חטא הגאווה טבוע עמוק בדמם (היבריס), ושתי תכונות אלה הביאה את שניהם לקונספציות שגויה, ובאמצע עמד יועץ משפטי לממשלה אפור ביותר ללא כל ניסיון בפלילים, אשר תפקד כבורר ותו לא, נתן לזה קצת ולזה קצת.
תפירת תיק לא מתחילה מכלום, לתפירת תיק במדינה דמוקרטית בד"כ יש בסיס, בואו נראה מה היו התהליכים האפשריים שהובילו לתפירת תיקי השוחד במקרה שלנו:
1) היכולת של נתניהו להתל במהלך השנים במערכת אכיפת החוק. בכל פעם שהייתה התנגשות הוא לא התפטר, לא התכופף, לא ויתר על תפקידים אלא צחק להם בפנים. לפחות כך הם הרגישו, מה שמגדיל להם מאוד את התיאבון להראות לו סוף-סוף מאיפה משתין הדג. ההרגשה שהוא שם אותם לצחוק שוב ושוב חוצה את כל המערכת, ומכינה את הקרקע למקרה הבא.
2) מאותה סיבה ביטחונו של נתניהו גובר עם השנים, הגבולות שלו מתרחבים, הרגשה של "אני ואפסי עוד" בונה עצמה אט אט בנפשו.
3) נתניהו עושה שטויות, ומקבל מתנות במאות אלפי שקלים. דומה הדבר לאדם ההולך בשמש הקופחת עם גוש חמאה על הראש כאשר מאות שוטרים, אלפי פרקליטים, עובדים פגועים וחצי מדינה מתנגדת פוליטית צופים בו.
4) קבלת מתנות בכלל ומתנות בכאלה היקפים בפרט מעידה לטעמי על ליקוי קיצוני בשיקול הדעת, גם אם הן ניתנות מחברים. רק בן אדם הסובר שיש לו שריון ברזל או אדם שאינו מודע למתנות הזורמות לביתו ייתן ידו לכאלה מתנות, ועל נתניהו אין שריון ברזל, ויש להניח שהוא היה מודע בזמן אמת לפחות לחלק מהמתנות.
5. אינני זוכר איזה תיק נחקר קודם, אך בעניינו של נתניהו כל זיק של תיק, העלה לדעתי מדורה גדולה בפרקליטות ובמשטרה. הם זוכרים לו "חסד נעורים". הפרקליטות והמשטרה חמות עליו ומוכנות לאכול אותו בלי מלח. רק הביאו להם חומר, והם יזיזו הכל הצידה. שי ניצן ורוני אלשיך מאוד מתאימים, הם מסוג האנשים שעל פיהם יישק דבר, כל מה שצריך זה לשכנע אותם וכל המערכות מסתדרות מאחור ומטות משאבי ענק לכיוון נתניהו - כריזמה, היבריס, קונספציה.
6) והחקירות הראשונות מניבות כמובן עדויות על פעולות לא תקינות של נתניהו, ספק פליליות ספק לא, אשר ברור לכולם שאין בהם די על-מנת לעבור שני ספים:
-
א. סף הציבור להגשת כתב אישום.
ב. סף בית המשפט להרשעה אשר תבטיח את הרחקתו של אויב שלטון החוק לטעמם מהגה השלטון.
7) וכאן, כאשר הפרקליטות והמשטרה מתודלקות היטב מתחילה התפירה הסופית. לוקחים עכבר, שמים לו על הגב הר של שוחד, תוסיפו לכך יועץ משפטי לממשלה אפור אשר בתחילת הקדנציה הביע חשש לסחיטה על-ידי פרקליט המדינה, היועמ"ש לממשלה מעביר חלק מהנושאים לבית המשפט, העדים מעידים, השמיעה של הציבור והעיתונאים סלקטיבית, כל אחד שומע את העדויות הנוחות לו, ועתה עם הדיון הציבורי על עסקת הטיעון, חוזרת הפרשה לממדיה האמתיים בתחילת הדרך, חשדות לניגוד עניינים בפרשת המתנות וחשדות לניגוד עניינים בקבלת החלטות רגולטוריות כבדות משקל בעניין בזק, ניגוד עניינים אשר עלול להגיע עד כדי מרמה והפרת אמונים פליליים.
הניסיון של מערכת אכיפת החוק להפוך עיתונות טובה למתת שוחד הוא ניסיון בל יסולח. הפוליטיקאים, כל הפוליטיקאים הם גם צרכני תקשורת, וגם ספקי תקשורת כי בלי תקשורת הם לא נבחרים. הפוליטיקאים גם מחליטים בנושאים הקשורים לתקשורת.
כולם מבצעים עסקות "שוחד" יום יומיות. הניסיון להדביק לכאלה עסקות תווית של שוחד הוא התנקשות פשוטו כמשמעו בחופש העיתונות ובדמוקרטיה. ניסיון כזה גם מאפשר למערכת אכיפת החוק לדוג לעצמה את הפוליטיקאים שאותם חפץ מנדהו לתפור. פעם הנתפר יהיה מימין, פעם יהיה משמאל, וכמובן יימצאו שם "פלילים" כי העסקות האלה הן יומיומיות וחוצות את כל המערכת הפוליטית והציבורית, כולל כמובן המערכת המשפטית, כי גם מערכת המשפט ובכיריה שואפים לתקשורת טובה, ופועלים לקבלת עיתונות טובה, ובמקביל ידיהם מערבבות בהחלטות, לעיתים כבדות משקל, הנוגעות לתקשורת.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
