שפירא: על עובדי חב' החשמל להחזיר מיליארדים

הנהלת חברת החשמל העניקה במשך שנים לעובדיה ולגמלאיה תוספות שכר בלתי חוקיות, בעלות כוללת של מיליארדי שקלים. כך קובע (יום ד', 17.10.12) מבקר המדינה, יוסי שפירא. מה שהיה עד כה בגדר טענות פוליטיות והאשמות עיתונאיות, מקבל כעת גושפנקא של מבקר המדינה.

המבקר קובע, כי הנהלת החברה שיפרה את תנאי ההעסקה ותנאי הפנסיה של עובדיה בלי לקבל את האישורים הנדרשים לכך מהדירקטוריון, מהממשלה, מרשות החברות ומהממונה על השכר. לפי אומדן משרד מבקר המדינה, העלות הכוללת של התשלום בגין הטבות אלה לגמלאי החברה ולעובדיה בשנים 2008-1996 והתוספת למחויבות האקטוארית מסתכמות ב-3.4 מיליארד שקל. התוספות לשכר ולפנסיה ניתנו שלא בהתאם לחוקי התקציב, חוק יסודות התקציב וחוק החברות הממשלתיות.

בפברואר 2011 אישר הממונה על השכר הסכם קיבוצי שנחתם בחודש הקודם בין החברה לבין ההסתדרות, ולפיו שכר הגמלאים יוצמד למדד. בשנים הקודמות המשיכה לחול במשכורתם הקובעת של גמלאים ושאיריהם, אף לאחר הפרישה, התקדמות בדרגות הקבועות בטבלאות השכר בדירוגים השונים. במועד חתימת ההסכם הגיעו רוב הגמלאים למשכורת קובעת המחושבת לפי דרגות השיא או קרוב לכך. הממונה על השכר גם אישר בדיעבד הטבת שכר מהותית בגין משכורת י"ד, אשר עוד בשנת 1981 החליטה הממשלה שלא לאשר. התוצאה: הגמלאים נהנו ממנגנון קידום בדרגות, שהעניק להם תוספת לפנסיה בשיעור גדול יותר מעליית המדד, ואחרי כן יקבלו הצמדה מלאה לפנסיה.

הבדלים של מיליארדי שקלים

בפברואר 2005 הקימה החברה קופת גמל מרכזית לקיצבה (כפ"י). החברה וכפ"י משתמשות בתקנים חשבונאיים שונים כדי לאמוד את המחויבות האקטוארית של החברה, ולכן נוצרו הבדלים גדולים מאוד ביניהם. בספטמבר 2011 דיווחה החברה על הפרש של כ-6.3 מיליארד שקל בין מחויבותה האקטוארית לפי ספריה (16.4 מיליארד שקל) ובין התחייבותה האקטוארית לפי ספרי כפ"י (22.7 מיליארד שקל). עוד דיווחה החברה שחובה לקופה לאותו מועד מסתכם ב-1.8 מיליארד שקל. על הרגולטורים, רשות ניירות ערך והשרים לקבוע כיצד לטפל בחילוקי דעות אלו - אומר המבקר.

החברה פתחה חשבון נאמנות וצברה בו כספים שישמשו למילוי "המחויבות האקטוארית" שלה בדבר הטבות שאינן רכיבים קצבתיים. מנכ"ל החברה דאז, יעקב רזון, הורה בשנת 2006, בלי אישור הדירקטוריון, להפקיד בחשבון הנאמנות 20 מיליון שקל בחודש. בעקבות החלטה זו הופקדו 720 מיליון שקל נוספים בחשבון. בשנת 2010 הסתכמו ההפרשות שנצברו ב-2 מיליארד שקל. כספים אלה הופרשו מקופת החברה, בין היתר למימון שי לחגים, חשמל חינם, גילום מס עליהם ומענק פרישה לעובדים.

הנהלות החברה אישרו, שלא לפי הסכם עם הממשלה (בשנים 1981-1976) ושלא כדין (משנת 1982 ואילך) הפרשות עודפות וחריגות מקופת החברה לפנסיה של העובדים ולחשבון הנאמנות שלהם, המסתכמות במיליארדי שקלים. דירקטוריון החברה לא הבטיח שיתקיים פיקוח הולם על החברה ולא פעל כנדרש למניעת העברות כספים שלא כדין על-ידי הנהלת החברה ולא דרש את השבתם. שומרי הסף בחברה לא פעלו למניעת העברות הכספים והם אף נהנים - או עשויים ליהנות - מפירות מחדליהם לעניין הכספים הללו.

תעריף החשמל נקבע על-פי העלויות המוכרות לחברת החשמל, שנקבעות מפעם לפעם על-פי חוק החשמל. בשנת 2003 התחילה רשות החשמל לבדוק את מרכיבי הפנסיה שיש להביא לידי ביטוי בתעריף החשמל. במועד סיום הביקורת, בינואר 2012, טרם קבעה הרשות את היקף מרכיב הוצאות הפנסיה שיוכר במסגרת התעריף. הדבר גורם לאי-ודאות ולמחלוקות קשות בין החברה ובין רשות החשמל.

לחברה יש ממשק עם שבעה גופי פיקוח, וכל אחד מהם עצמאי לעניין קבלת ההחלטות בתחום שהוא מופקד עליו. שום גוף פיקוח אינו חייב להביא לידיעת שאר גופי הפיקוח שבכוונתו לקבל החלטה שמשפיעה גם על התחומים שעליהם הם מופקדים. לפיכך נוצרו חוסר תיאום וחוסר שיתוף פעולה בין גופי הפיקוח בתחומים חשובים.

החלו לטפל בחלק מהליקויים

שפירא מסכם: "ממצאי דוח זה מלמדים על ליקויים חמורים, במשך שנים רבות, בתפקודם של דירקטוריון חברת החשמל, של שומרי הסף שלה ושל הנהלתה בנושא הסדרי הפנסיה בחברה, וכן על ליקויים בתפקודם של משרדי הממשלה והגופים האחראים לנושא - לרבות הממונה על השכר שבמשרד האוצר, רשות החברות ורשות החשמל. אומנם לאחר שהוגשה טיוטת הדוח ממרץ 2010 החלו הגופים המבוקרים בדוח לטפל בחלק מהליקויים שפורטו בדוח; אולם לא די בכך, ועליהם לנקוט את כל הצעדים הדרושים כדי לוודא שיתוקנו מלוא הליקויים בחברה ולמנוע את הישנותם בחברות ממשלתיות ובתאגידים סטטוטוריים אחרים".

שפירא קובע, כי הממונה על השכר, הממונה על שוק ההון ורשות החברות הממשלתיות נדרשים להמשיך בבדיקה יסודית, מקיפה ומפורטת של תנאי השכר, תנאי הפנסיה ומחויבויותיה האקטואריות של חברת החשמל, לאתר תוספות והטבות שכר ופנסיה שהוענקו לעובדיה שלא כדין, להפסיק את תשלומן לאלתר ולפעול להשבתן לקופת החברה. הוא מעיר, כי אם הממונה על השכר סבור שאין לו די סמכויות לעשות זאת, בשל האפשרות שהעובדים ישבתו - עליו ליזום שינוי חקיקה.

ההנהלה יצרה עובדות בשטח

על צוות הרגולטורים בשיתוף רשות ניירות ערך ורשות החשמל לבחון את הגישות השונות לחישוב ולהצגה של היקף המחויבות האקטוארית, כדי לשמור על האיזון בין שמירה על זכויות העובדים המגיעות להם כדין ובין האיתנות הפיננסית של החברה. כמו-כן, על רשות החשמל לסיים את תהליך קביעת הרכיבים והשיטה להכרה בהוצאות הפנסיה של החברה שיתבטאו בתעריף החשמל ולפרסם זאת בהקדם.

שפירא מסיים: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את אופן תפקודה הבלתי-תקין של הנהלת החברה, שפעלה במשך שנים רבות ליצירת עובדות בשטח בתחום הטבות שכר ופנסיה לא מאושרות בסך מיליארדי שקלים, ואת חוסר הפיקוח של הדירקטוריון ושל שומרי הסף האחרים בחברה על אופן תפקודה האמור. על הממונה על השכר ורשות החברות לפעול בנחישות ובאופן אפקטיבי כדי למנוע חריגות בתשלומי השכר ובהפרשות לפנסיה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חומרת ממצאי הדוח, על שר האוצר ושר האנרגיה והמים, שהם הממונים על חברת החשמל, וכן על היועץ המשפטי לממשלה, לפעול בשיתוף צוות הרגולטורים ולנקוט ללא דיחוי את הצעדים הנדרשים לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה".