דוד גודובסקי, שהיה ראש אגף הארגון במפלגת ישראל ביתנו, ירצה שש שנות מאסר על עבירות שוחד והלבנת הון. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דחתה (יום א', 19.4.20) את בקשתו של גודובסקי לדיון נוסף, לאחר שבית המשפט העליון דחה בדצמבר שעבר את ערעורו על הרשעתו והפחית שנה מעונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב (ראו קישור משמאל).

גודובסקי היה בשנים 2014-2001 יד ימינה של סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, כאשר שימשה כמזכ"ל המפלגה וחילקה בשנים 2014-2006 כספים קואליציוניים במיליוני שקלים. המדינה טוענת, כי כספים אלו חולקו תמורת שוחד שקיבלה קירשנבאום; כמעט כל מעניקי השוחד הודו, בעוד משפטה של קירשנבאום עודנו מתנהל. השופטים ניל הנדל ונעם סולברג דחו את בקשתו של גודובסקי לחזור בו מהודאתו בארבעה אישומים של קבלת שוחד, שלושה אישומים של הלבנת הון ושני אישומים של בקשת שוחד.

גודובסקי הודה באישומים נגדו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה על העונש. הוא הודה בקבלת שוחד תמורת העברת מופעים ל-נלי דינובצקי ובן זוגה איגור ריז בשנים 2010-2006; ובקבלת שוחד ובבקשת שוחד תמורת העברת תקציב לעמותת איילים. השוחד ניתן הן במזומן והן במהלכים אחרים שנעשו לבקשתה של קירשנבאום באמצעותו של גודובסקי.

בערעור המקורי ביקש גודובסקי להתיר לו לחזור בו מהודאתו בטענה שהמדינה הפרה את ההסכם. לאחר שהוגש הערעור הודיעה הפרקליטות לגודובסקי על קיומם של שישה קלסרי חומר חקירה שלא הועברו אליו לפני הודאתו. הערעור התמקד ברובו בשאלה האם בשל מחדל זה יש לאפשר לגודובסקי לחזור בו מהודאתו.

הנדל וסולברג קבעו בדעת הרוב, כי חומרי החקירה ה"נעדרים" אינם נוגעים לתשתית הראייתית שהתגבשה נגד גודובסקי ועל בסיסה הוא הודה. השופט יוסף אלרון סבר בדעת מיעוט, כי יש להחזיר את התיק למחוזי כדי שיכריע האם היה בחומר זה כדי להשפיע על הודאתו של גודובסקי. הנדל וסולברג החליטו להפחית שנה מעונשו, בעוד אלרון סבר - לאחר שנדחתה עמדתו בנוגע להודאה - שיש להפחית שנתיים.

בבקשתו לדיון נוסף טען גודובסקי, כי בית המשפט העליון קבע בעניינו הלכה חדשה בנוגע לסעיף 155 לחוק סדר הדין הפלילי, הנוגע להרשעתו של נאשם אחד מתוך שורה של נאשמים. לטענתו, העליון קבע שסעיף זה - המגביל את האפשרות לגזור עונש במקרה כזה - אינו חל על נאשם המודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. לדעת גודובסקי, המתנה עד לסיום משפטה של קירשנבאום הייתה מובילה לכך שעונשו יהיה קל בהרבה.

בדחותה את הבקשה אומרת חיות, כי פסק הדין בעניין גודובסקי מיישם את ההלכה הקיימת, ולפיה כאשר נאשם אחד מודה בכתב אישום מתוקן ונפרד - שוב אין המדובר בנאשמים באותו כתב אישום, ולכן ניתן לגזור את דינו בנפרד. שופטי הערעור לא ביקשו לקבוע הלכה חדשה, אלא רק נחלקו בשאלה האם מקרהו של גודובסקי דומה להלכה הקיימת ומה ההשלכות שלה. את גודובסקי ייצגו עוה"ד אורי קורב ואסף בנמלך, ואת המדינה - עוה"ד מאור אבן-חן ויעל שחף.