שופט בית משפט השלום בחיפה,
זאיד פלאח, הרשיע (יום ג', 2.3.21) את השוטרת לשעבר
מירה כרסנטי בעבירות מרמה, זיוף, הפרת אמונים, פגיעה בפרטיות ומס הכנסה. אחיה, ד"ר דני כרסנטי, הורשע בעבירות זיוף ומרמה. האישום העיקרי בו הורשעו השניים היה ניסיון להשתלט על עזבונה של קשישה ערירית.
מירה ניצלה את גישתה למערכת המחשוב המשטרתית, על-מנת לאתר פרטים של אדית איתן, ומצאה שאין לה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעשויים לתבוע את ירושתה. לאחר שאיתרה את הפרטים, היא הציגה צוואה מזויפת, בה "מודיעה" איתן על רצונה להוריש לה ולאחיה את כל רכושה, הכולל דירת מגורים, תכולתה, וכל הכספים המצויים בחשבונות הבנק שלה, בביטוחי מנהלים, קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה.
מירה הסבירה, כי איתן היא חברה טובה של אמה המנוחה, היא ודני טיפלו בה לאורך השנים ועל כן הייתה מעוניינת להוריש להם את רכושה. באמצעות מצג זה, שכנעה מירה את חברתה רונית רוזנצווייג ובתה אתי סויסה לאשר כאילו איתן חתמה בפניהן על הצוואה. במאי 2014 הגישה מירה את המסמך לרשם לענייני ירושה בחיפה וקיבלה צו קיום הצוואה, באמצעותו העבירו היא ואחיה את דירת המנוחה על שמם בטאבו, וכן פנו לבנק בו נוהל חשבונה של איתן וביקשו שהכספים המופקדים בחשבון יועברו לרשותם.
רוזנצווייג וסויסה, שהיו עדות מרכזיות בחקירת מח"ש בה הודו שחתמו על האישור בלא שהכירו כלל את איתן, חזרו בהן מעדויותיהן בבית המשפט וטענו שחוקרי מח"ש הפעילו עליהן לחצים פסולים. פלאח דחה טענה זו ואימץ את עדויותיהן במח"ש, תוך שהוא קובע שעדויותיהן בבית המשפט לא היו אמת. עוד דחה פלאח את כל הטענות שהטיחה ההגנה בחוקרי מח"ש, ואימץ את חוות הדעת של מז"פ ולפיה חתימתה של איתן על הצוואה היא מזויפת. לעומת זאת, האחים כרסנטי מסרו גרסאות שקריות, סותרות ומופרכות, "ולא בחלו בשימוש בכל אמצעי בכדי להביא לחילוצם מהתסבוכת הפלילית שנכנסו אליה". הם אומנם טענו שיביאו עדים שיפריכו את האישומים, אך לא עשו זאת.
באישום השני נטען, כי דני מסר פרטים כוזבים, המלצה כוזבת וקורות חיים כוזבים על-מנת לסייע למירה להתקבל לעבודה כמרצה במכללת תל חי, בה הועסק גם הוא. לאחר תחילת עבודתה במכללה, על סמך המסמכים הכוזבים, הצהירה מירה בכזב למס הכנסה, כי פרט להכנסתה מהמכללה, אין לה הכנסות אחרות, זאת על-אף שבאותה עת שירתה במשטרה. פלאח קובע: "שני הנאשמים היו מודעים לכך שללא המלצה וקורות חיים, הכוללים נתונים מרשימים שהם כוזבים, אין כל סיכוי כי [מירה] תתקבל לעבודה כמרצה, על כן שניהם עמלו קשות בכדי ליצור קורות חיים שיש בהם כדי לספק את החסר, ולשכנע בדבר כישורי הנאשמת לשמש כמרצה במכללה".
פלאח מסכם באישום זה: "אל מול ראיות התביעה המבוססות, עמדו גרסאות שני הנאשמים, שכללו פרכות, סתירות ונתונים כוזבים, שנסתרו חזיתית בראיות חד-משמעיות שהוצגו ע"י התביעה. בנוסף - הנאשם שמר על זכות השתיקה בחקירתו במשטרה, הנוגעת לאישום השני, וגרסאות הנאשמים סתרו זו את זו בחלק מהנתונים. המסקנה אליה הגעתי היא, שגרסת הנאשמים בלתי אמינה, ואני דוחה אותה, ומעדיף את ראיות התביעה על ראיותיהם וגרסאותיהם".
באישום השלישי נטען, כי מירה ניצלה את מעמדה כשוטרת בענף תביעות תעבורה כדי לשבש חקירת תאונה בה הייתה מעורבת בתה, דורית יחזקאל. יחזקאל פגעה ברכבו של יחיאל יאנקס כאשר מירה ישבה לצידה. היא איתרה את פרטיו של יאנקס, מצאה קרוב משפחה שלו, התקשרה אליו תוך ציון תפקידה וטענה ש-יאנקס פגע בה ועזב את המקום בלי להשאיר פרטים. פלאח אימץ במלואה את גרסת עדי התביעה וקבע: "הנאשמת עשתה עלי רושם גרוע, של אדם מניפולטיבי, שהאמת רחוקה ממנה עד מאוד, ואני דוחה את גרסאותיה הסותרות והבלתי הגיוניות, ואינני נותן כל אמון בדבריה".
הסניגורים העלו טענות קשות ואף בוטות נגד חוקרי מח"ש וביקשו לזכות את האחים כרסנטי בנימוק של הגנה מן הצדק. פלאח דוחה גם טענות אלו: "החקירה נוהלה באופן מקצועי, הגון ומהימן, ואני דוחה את הטיעון לפיו חוקרי מח"ש פעלו ממניעים פסולים כלשהם כנגד הנאשמים... אין כל פגם או פסול בכתב האישום, אלא להפך – מדובר בכתב אישום, שטעמים של צדק חייבו את הגשתו, וכעולה מהכרעת דין זו, מעשיהם של הנאשמים המתוארים בכתב האישום הוכחו מעבר לכל ספק סביר". את מח"ש ייצג עו"ד
רונן יצחק, ואת האחים כרסנטי - עוה"ד מיטל יצחקי-טולדנו ורפאל רויטגרונד.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
