בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת הכלכלה החלה לדון ברפורמת רשיונות התקשורת ● מנכ"ל משרד התקשורת: שוק התקשורת מתקדם בקצב אדיר והחוק לא השתנה מאז 1982 ● שר התקשורת הנדל: האסדרה מתאימה לשנות ה-80 וצריך להתאימה - העלות תפחת והציבור ירוויח ● היו"ר ביטון אמר כי המטרה היא לאפשר ליזמים לפעול ביתר קלות, למקד בקרה ופיקוח בנושאים החשובים באמת וכך להקל גם על ציבור הצרכנים
ועדת הכלכלה החלה (יום ב', 2.8.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, המבקשת לבצע רפורמה באופן האסדרה של מתן שירותי תקשורת. היו"ר מיכאל ביטון אמר בפתח הדיון כי המטרה היא שמשרד התקשורת יתמקד בטיפול בעיקר ולא בטפל, ויאפשר ליזמים לפעול בצורה פשוטה יותר. לדבריו, המטרה היא למקד את הבקרה והפיקוח בנושאים החשובים באמת, ובכך להקל גם על העוסקים בתחום וגם על הציבור.
שר התקשורת, יועז הנדל, פתח בברכה על אישור התקציב בממשלה, ואמר: "אנחנו בעיצומה של מהפכת תשתיות התקשורת, שעוזרת להבין עד כמה הרפורמה הזו היא חיונית. חוק התקשורת מיושן וצריך להתעדכן. החקיקה עושה דה-אסדרה משמעותית בשוק התקשורת ומייצרת תהליך קל יותר ופשוט יותר. היום כדי למכור מערכת השקיה, איתורן, טלפון עם שיחות ועידה, אתה צריך רישיון. זה מתאים לשנות ה-80 וה-90 ולא למציאות הנוכחית. המהלך גם יסדיר אגרות וערבויות ויפחית אותן ממיליונים לאלפי שקלים בודדים והכל יגולגל בסוף לצרכן".
מנכ"ל משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, אמרה כי חוק התקשורת לא עבר שינוי משמעותי מאז 1982 בתחום הרישוי, ולא נשאלה השאלה איזה גוף צריך רישיון מהמדינה ואיזה לא. לדבריה, "הדבר הזה איננו מתאים למציאות הטכנולוגית שאנחנו חיים בה". היא הוסיפה כי במודל מאמץ מודל אירופי שעובד 20 שנה, כאשר 30% מהשירותים שבחוק התקשורת יקבלו פטור מרישוי, 60% מהשירותים יינתנו בהיתר והיתר יישארו ברישיון.
היו"ר ביטון ביקש לדעת האם גם ההיתרים יצטרכו אישור כתנאי להתחלת אספקת שירותים, ושאל איך זה שונה מרישיון. המנכ"ל אבישר בן-חורין השיבה: "משרד התקשורת ינהל מרשם, ומי שרוצה לספק שירות בהיתר ירשם בו. הרישום יהיה קל וסף הכניסה נמוך. אם אחרי 14 ימים לא תתקבל התייחסות של משרד התקשורת לבקשה אז המבקש ייכנס למרשם ויוכל לספק את השירות".
ח"כ איתן גינזבורג, שהזכיר כי הייתה לו הזכות לכהן תקופה מסוימת בה אושרה ההצעה בקריאה ראשונה כשר התקשורת, אמר כי מדובר בהצעת חוק לביטול הביורוקרטיה המיותרת במשרד התקשורת. הוא הוסיף כי משרדים לא ממהרים לוותר על כוח וסמכויות, ואמר כי הוא קורא לכל משרדי הממשלה לעשות צעד דומה. ח"כ מיכל שיר אמרה כי הפחתת האסדרה צריכה לקרות בכל הענפים. לדבריה, "במשך יותר מעשור האזרחים ממתינים שחוקים ישנים, שאבד עליהם הכלח, ישתנו". ח"כ יבגני סובה בירך גם הוא על קידום הצעת החוק ועל אישור התקציב בממשלה, ואמר כי צריך לטפל גם ברישיונות בתחום השידורים. סגן השר אביר קארה בירך גם הוא על ההצעה.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
מנגד, ח"כ שלמה קרעי מתח ביקורת על התקציב שאישרה הממשלה, ואמר כי דגל שחור מתנוסס מעליו. הוא הוסיף כי "התקציב יפגע בחלשים, במשתמשי התחבורה הציבורית ובכלים החד-פעמיים, ויעלה מיסים על מעונות יום, על שתייה ועל נטפליקס כדי לממן את ממשלת הג'ובים הזו". באשר להצעת החוק הוא ביקש לדעת האם גישה לאינטרנט ומתן שירותי טלפוניה הם תחומים שהפועלים בהם ידרשו לרישיון או לא.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, השיבה לקרעי ואמרה כי בהמשך יסביר המשרד מה הם שירותי הבזק שידרשו רישוי. לדבריה, אחד השירותים המשמעותיים ביותר הוא חיבור לאינטרנט - גישה לעולם - והשירות הזה יהיה טעון היתר. באשר לדברי סובה אמרה עו"ד נויפלד כי הצעת החוק לא עוסקת בתחום השידורים, אך גם זה נושא שהמשרד עובד עליו.
נציגת הרשות להגנת הצרכן, עו"ד אגם דניאל, אמרה כי הרשות לא מתנגדת אבל צריך להגביר אכיפה. לדבריה, היום 26% מההפרות של חוק הגנת הצרכן הן בתחום התקשורת, לכן חשוב להגביר את האכיפה.
יו"ר ועד עובדי פלאפון, יחיאל שמן, אמר כי הוא מזועזע מההצעה. לדבריו, עולות להיכנס חברות שישתלטו על הרשת ויהיו מונופולים. "ראינו מה קרה כשגולן טלקום נכנסה, הוא פירק את הרשת והשאיר אותנו בלי כלום. חזי בצלאל החזיר רישיונות ומכר את הלקוחות. זה לא צחוק. זה יכול להיות כל שחקן אחר. מקלים על הסדרות שיהפכו פה מונופולים רציניים מאוד. נכנסת חברת אלומה, שהמנכ"ל שלה הוא מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר בלי צינון, וההקלות יסללו לה את הדרך לרכוש תשתיות ולהיות בעלים של כל תשתית הסלולר במדינה. להקים לוקח שנתיים לפרק לוקח דקה".
לאחר הצגת הדברים החלה הוועדה בהקראת סעיפי הצעת החוק ודיון והצבעה עליהם. היו"ר סיכם את הישיבה ואמר כי הדיונים בסעיפי ההצעה יימשכו בשבועות הקרובים.
הקצבה הבסיסית ל-100% נכות תעלה ל-3,700 ש"ח, הדיסרידרג יעלה ל-5300 ש"ח ▪ הקצבאות יהיו צמודות לשכר הממוצע במשק החל מהשנה הבאה ▪ הביטוח הלאומי וארגוני הנכים: מברכים על היישום אך נדרשים צעדים נוספים (הדיון בוועדה [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
בעקבות פרשת שי אביטל והתלונות המצטברות נגדו מקיימת הוועדה בראשות ח"כ תומא סלימאן דיון מיוחד בנוגע ליחס המשטרה לנפגעות עבירות מין ▪ יו"ר הוועדה: "אתם האזרחיות והאזרחים, לא משנה מה אתם עושים, מגיע לכם לקבל יחס נאות" (גל גברעם בדיון בוועדה [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת אישרה סגירת ארבעה משרדים ממשלתיים שהומצאו לצרכים פוליטיים: המשרד לעניינים אסטרטגיים, המשרד לענייני מים, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי ומשרד הדיגיטל ([צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])
המשטרה מדווחת על זינוק בהיקף התיקים שנפתחו בעבירת החזקת נשק שהביאו ל-2,624 נחקרים ▪ ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: עונש מינימום של שנת מאסר ([צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
מליאת הכנסת אישרה הקמת חמש ועדות מיוחדות בכנסת ה-24. ההחלטה התקבלה בתמיכת 13 חברי כנסת מול שני מתנגדים.
חמש הוועדות המיוחדות שיקומו הן: הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשות ח"כ מיכל שיר (תקווה חדשה), הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אבתיסאם מראענה (העבודה), הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות בסמים ואלכוהול בראשות ח"כ רם שפע (העבודה), הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן) והוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח"כ מוסי רז (מרצ).
יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ ניר אורבך, ציין כי הוועדה המליצה להקים עוד שתי ועדות מיוחדות בראשות האופוזיציה בנושאים עליהם יוחלט בהמשך, אך בשלב זה לא הושגה הסכמה על הנושא בין הקואליציה לאופוזיציה.
גורם מדיני תוקף את ראש האופוזיציה על טענתו שלפיה ממשל ביידן עלול להדליף מידע מודיעיני שיועבר על-ידי ישראל מתוך רצון לסכל מהלכים צבאיים ישראלים ▪ "מעמיד פנים שאכפת לו מביטחון המדינה, אבל בפועל ממשיך לפגוע ביחסים בשם שיקולים פוליטיים צרים" (נתניהו במליאה. "המידע שיימסר - יודלף לתקשורת" [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
ראש הממשלה תקף את האופוזיציה: "אין ישראל ראשונה ושנייה, תפסיקו לפלג" ▪ "זהו התקציב הנועז והחברתי ביותר" ▪ נתניהו: "אם הייתה אולימפיאדה לכישלונות - הממשלה הייתה משיגה שלוש מדליות זהב" ▪ "הממשלה שותקת מול דהירת אירן להסכם הגרעין. אם אתם רוצים להתנגד לו, אתם חייבים ללוות את זה במסע ציבורי עוצמתי בדעת הקהל" ([צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])
גורם מדיני ישראלי תוקף את ראש האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, בעקבות דברים שאמר בדבר הסכנה שלפיה ממשל ביידן עלול להדליף מידע מודיעיני שישראל תעביר לו מתוך רצון לסכל תקיפה של יעדים אירניים.
ראש הממשלה נפתלי בנט שיבח (יום ב', 2.8.21) בדיון 40 חתימות במליאת הכנסת את אישור תקציב המדינה. בתגובה לקריאות חברי האופוזיציה, אמר בנט: ""אמנם לא ישנתי 36 שעות אבל ב-36 שעות האלה עשינו את מה שאתם לא עשיתם ב36 חודשים. אם זה היה תלוי בכם לא היינו עכשיו במהלך תקציב אלא במהלך הבחירות החמישיות. 3 שנים מסיבות לא ענייניות, ישראל התנהלה בלי תקציב. במבחן התוצאה כשלתם מלהעביר תקציב, ואנחנו הצלחנו".
ועדת החוקה סיימה (יום ב', 2.8.21) את הקראת סעיפי הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021, לקריאות שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב הודיע כי מחר יתקיימו הנמקת ההסתייגויות וההצבעות.
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ב', 2.8.21) לדיון מיוחד ברפורמה המתוכננת בענף החקלאות. את הדיון, שהיה סוער בחלקו, פתח היו"ר מיכאל ביטון ואמר כי "רפורמה לא עושים בגרזן קצבים אלא בסכין מנתחים, ולא עושים מהפכה חקלאית בניווט בדד אלא בעבודת צוות. החקלאים נכונים להתאים את עצמם למציאות, אבל צריך לבדוק לא רק אותם אלא את כל השרשרת".
עדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה (יום ב', 2.8.21) בתיקון ההסכם בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי שנחתם במקור בנובמבר 2020, והעניק ארבעה מענקים חודשיים למובטלים השבים לשוק העבודה בשכר נמוך משכרם טרם תקופת האבטלה. לאחר שתוקף ההסכם כבר הוארך בעבר כך שיכלול את מי ששב לעבודה עד סוף אפריל 2021, הוחלט כעת לכלול בו גם את מי ששב לעבודה עד סוף חודש יוני 2021, וכן לקבוע שמי ששב לעבודה ביולי 2021 יהיה זכאי לשלושה חודשי מענק, כאשר צבירת הזכאות לחודשי המענק תתאפשר לכלל השבים לעבודה עד אוקטובר 2021.
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו" מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
