|
שרי גבאי נוריאל מרשות האוכלוסין וההגירה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
חוקרת ההגירה, הד"ר יהל קורלנדר, חושפת כי במחקר שערכה יחד עם הד"ר שחר שוהם בקרב 654 עובדות זרות מתאילנד, המועסקות בחקלאות בארץ, עולה שכולן - ללא יוצאת מהכלל - נחשפו לאלימות מינית. "אני קובעת שמדובר באחת מתוך אחת", אמרה קורלנדר בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים שהתקיים (19.10.21) בכנסת ועסק באלימות מינית כלפי עובדות ועובדים זרים. "לא כולן ברמות קשות של אונס, זה יכול לבוא לידי ביטוי לדוגמה בחשיפה לעירום לא-רצוי. לא מדובר בהכרח במעסיק שלהן. זה יכול לבוא מעובדים אחרים באותו משק, אורחים שמגיעים, בני משפחה של המעסיק. מדינת ישראל מפקירה את הנשים האלה. אין פרוטוקול ברור מה עושים כשאישה מתלוננת".
יו"ר הוועדה, ח"כ אבתיסאם מראענה, מחתה על מחסור בנתונים על תלונות על אלימות מינית והודיעה כי תקיים דיון מעקב על-מנת לוודא שמתקיים פילוח כזה, כדי לשפר ולהתאים את הטיפול לתרבותן ולשפתן של המתלוננות. מראענה אמרה את הדברים לאחר שנציגי המוסד לביטוח לאומי והמשטרה הבהירו כי אין במערכות שלהם איפיון מיוחד לתלונות עובדים זרים.
"יש לנו פילוח לפי אדם שאינו אזרח ישראלי, אבל זה יכול להיות גם תייר, לדוגמה", אמרה רפ"ק שרית פרץ, ראש חוליית סחר בבני אדם במשטרה. היא ציינה כי כ-4% מתוך 25,494 תלונות על עבירות מין שהוגשו במשטרה משנת 2017 עד היום, היו תלונות של אזרחים שאינם ישראלים ובכללם גם עובדים זרים.
הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה, שירי לב-רן: "אם עובדת נדרשת לעזוב את המטופל שלה בגין תלונה שהגישה, היא למעשה מפסידה גם את מקום המגורים שלה. עובדות לא יודעות לפעמים שיש להן בכלל זכות שלא ידברו אליהן כך, ושהוא יכולות לשים גבולות במקרים כאלה".
מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, עו"ד דינה דומיניץ: "אם יש מתלוננת שאשרת השהייה שלה עומדת לפוג, לא מאריכים לה את האשרה ואז היא מאבדת את הפרנסה שלה. אז למה שתעיד?".
ח"כ מראענה וח"כ שרון רופא-אופיר התרעמו על כך שאין בין רשות האוכלוסין לבין המוסד לביטוח לאומי מנגנון לשיתוף מידע לגבי תלונות עובדים זרים על הטרדות מיניות. "כמה אנשים נפגעו כי יד ימין לא יודעת מיד שמאל?", תהתה רופא-אופיר. "יש לבחון החמרה בעיצומים כלפי מעסיק, אם המוסד לביטוח לאומי דיווח על פגיעה במטפלות סיעודיות", הוסיפה היו"ר.