|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
וואלאס רואה בספרות הרבה יותר מאשר בידור; הוא רואה בה, ובמיוחד בקובץ זה, כוח רוחני שביכולתו להעביר ביקורת ואף להרעיד עולמות
|
|
דיוויד פוסטר וואלאס [צילום: יוטיוב]
|
|
|
|
|
|
|
|
| חשוב לציין כי הקריאה בספר זה היא מאתגרת, והקורא הממוצע לאו-דווקא ימצא עניין בכל מאמריו והגיגיו של וואלאס. | |
|
|
|
|
וואלאס ידוע בכתיבתו חסרת הגבולות, המלאה בהומור והמביאה לנו את אישיותו החדה. הספר הזה מכיל את מאמריו ורשימותיו על כתיבה וספרות, על הקשר ביניהם, ועל חקר סוגיות כאירוניה, אותנטיות, הומור, מוסר, תהילה והכיף שבכתיבה. הספר מחולק לפרקים שבתוכם נמצאים כל רעיונותיו המהפכניים של וואלאס, וכתיבתו המיוחדת.
"מזל טוב, מזל רע, מי יודע (עמ' 10)"? במאמר הראשון, שנקרא "טבעו של הכיף" וואלאס מראה לנו את יחסי האהבה-שנאה עם ספר או טקסט שאנו כותבים. הוא מתאר באירוניה את היחס המורכב של כותב לעבודת הכתיבה, את הרגשת המיאוס, שמלווה גם בהתרוממות רוח כשהספר או הטקסט יוצאים לאוויר העולם, ואץ תחושת המשטר המלווה בהדוניזם עצמי וכניסה אגרסיבית של הכותב לתוך עצמו. הכיף ביצירת הכתיבה הוא לא להיות חלק מהעולם לכמה רגעים ושעות.
וואלאס רואה בספרות הרבה יותר מאשר בידור; הוא רואה בה, ובמיוחד בקובץ זה, כוח רוחני שביכולתו להעביר ביקורת ואף להרעיד עולמות. הדקדקנות של וואלאס באה לידי ביטוי בטקסטים אותם העביר בקורסים שונים במוסדות להשכלה גבוהה, והוא מבליט כל העת את אישיותו האוונגרדית ואת דעתו.
ב"תוכנית קורס אנגלית 170R - יצירות סיפורת נידחות/אקלקטיות נבחרות, אביב 2003 (עמ' 135-148)", אנו מקבלים את הסילבוס המלא של הקורס, תוך הצגת יצירות שנכתבו בין שנות ה-30 לשנות ה-70, שבדרך כלל לא קוראים עליהן או מדברים עליהן. אלמותיות קצת. הוא נותן לסטודנטים לגלות יצירות שלאו-דווקא נחשבות לטובות ומשפיעות. והמטרה - לעודד שיחה וביקורת. הוא נותן לא מעט קריאת חובה, חלקה קשה להשגה בקורס זה, ודרישותיו מלאות ודקדקניות. הוא מדגיש שאינו נותן ציונים מנופחים בקורס, והלו"ז נדרש להיות צפוף ואינטנסיבי, וכל סטודנט הבוחר בקורס זה, נדרש לעמוד בו. מצורף בסילבוס זה גם "דף מידע על הסטודנט" שוואלאס יצר על-מנת להכיר את הסטודנטים שלו. מכאן משתמע, שחשוב לו שהם יכירו יצירות שונות, יפתחו את הראש לחומרים ספרותיים אליהם הם לא רגילים, וזה מה שמייחד אותו כאישיות.
רעשים מיותרים
חשוב לציין כי הקריאה בספר זה היא מאתגרת, והקורא הממוצע לאו-דווקא ימצא עניין בכל מאמריו והגיגיו של וואלאס. וואלאס למעשה הבין, כי אי-אפשר לעסוק בספרות מבלי להתעמת עם המדיום שכבר האפיל עליה - הטלוויזיה. ואת זה נפגוש במאמר "טלוויזיה וסיפורת אמריקנית (עמ' 47-135)"; מאמר זה תופס את הנפח העיקרי בספר זה, ומדגיש בפנינו את ההתנגשות הבלתי נמנעת הזו. ישנה הערה בתחילת המאמר: "תתנהגו טבעי" (גם שמו של החלק הראשון במאמר זה), המכוונת לסופרים ולכותבים, שלטענתו הם עסוקים בלהיות מודעים לעצמם בצורה מחרידה, בתהייה תמידית איך הם מצטיירים לאנשים אחרים, ובכלל - איזה רושם הם עושים.
מנגד, הוא מציג לנו את הטלוויזיה ככמעט מתת אל מושלמת, המספקת גישה חד סטרית לצפייה באנשים אחרים. הוא מציג לנו את תופעת המציצנות ומה מרגישים אלה שמציצים בהם. הוא מדגיש כי צפייה מרובה בטלוויזיה היא תופעת מאוד רווחת בארה"ב, והיא מסמלת תעוקה פנימית הרבה יותר רחבה. הוא מגדיר את הטלוויזיה כמדיום המשפיע על כל צופיו ומהלך חייהם, ומבחין בין צפייה פסיבית שנועדה "לנקות את הראש" ובין אי-צפייה בטלוויזיה, שבעצם מזקקת את נפש האדם מהרעשים המיותרים שהיא יוצרת.
הוא מציין כי הטלוויזיה מדגישה בדידות והתמכרות ומאפיינת בחדות את התרבות האמריקנית, ובמיוחד את תרבות הפופ. במאמר זה וואלאס מציין כי ישנם סופרים וכותבים המושפעים עמוקות מתרבות הפופ, וזה בא לידי ביטוי בכתיבתם. זהו מאמר אירוני, הלועג לפוסט מודרניזם ולתרבות הצריכה, ומציג את אישיותו של וואלאס במיטבה.
כאמור, מדובר בספר שאינו קל לקריאה, ולכן ניתן להתמקד בטקסטים המעניינים בו. מה גם שבמושגי הכתיבה של וואלאס (שקראתי לא מעט מחומריו), ספר זה נחשב כבד ולא מתאים לכל אחד. למי הוא מומלץ? לאנשים שעוסקים בכתיבה, אם כתחביב ואם כמקצוע. חשוב לציין שוואלאס התאבד בשנת 2008 והמוות והפחד הקיומי הם נוכחים תמידיים ביצירתו. יצירתו היא בעלת הומור חריף ומציגה התבוננות חודרת על החיים המודרניים המערביים ועל החברה האמריקנית בפרט.
כאדם דקדקן ואוונגרדי באישיותו, הוא נחשב למערער גדול על התפיסות המקובלות הרווחות בנוגע ללימודי כתיבה וספרות אנגלית, ומאמריו לא בוחלים בשום אספקט ביקורתי. וואלאס היה יוצר חשוב, וספר זה בהחלט מוקדש לאוהבי הכתיבה שלו ואישיותו המיוחדת.
|
|
טבעו של הכיף / דיוויד פוסטר וואלאס. תרגמה מאנגלית והוסיפה הערות: דבי אילון. ליקטה וערכה: נגה אלבלך. 240 עמ'. ספריית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2018.
|
|
| תאריך:
|
14/10/2021
|
|
|
עודכן:
|
14/10/2021
|
|
עדי דקל
|
|
|
פיונה היל, בכירה בממשל טראמפ ומומחית לענייני רוסיה ואירופה פרסמה לאחרונה ספר בו היא מבקרת באופן חריף את התנהלותו המדינית של הבוס שלה לשעבר, בעיקר בכל הקשור ליחסי ארצות הברית-רוסיה בכלל ולמגעיו עם פוטין, בפרט. התנהלות זו מתפרשת בעיניה כעין מקח וממכר בין שני מנהיגי אוטוריטריים ופופוליסטיים הממקדים את אישיותם במרכז התנהלותם המדינית. לעומת זאת היא מעריכה כי ממשלו של ביידן ינהל מדיניות אידיאליסטית יותר כאשר בענייני פנים יושם דגש על איחוי הקרעים בין חלקי החברה האמריקנית. אלא שהיל מדגישה כי אל לו לממשל לנסות לחתור לאחדות האומה על בסיס שלילי, דהיינו באמצעות גיוסה נגד אויב חיצוני, כגון סין, מה שעלול לגרום לקסנופוביה כלפי אזרחים ממוצא אסייתי בארצות הברית, אלא רק על בסיס חיובי כגון הירתמות לחיזוק הידידות ולתמיכה במדינות בבעלות הברית הדמוקרטיות של ארצות הברית שנזנחו על-ידי טראמפ. יש להניח שכוונתה של היל היא למדינות אירופה ובעיקר לגרמניה שמדיניותו של טראמפ הובילה לקרע אתן.
|
|
|
|
|
לפני שבועיים קראנו את פרשת בראשית, בה התבשרנו כי "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אוֹתָם". אך השוויון עלה על שרטון של האשמות הדדיות בסיפור האכילה מעץ הדעת. הפרשה, הפותחת את הקריאה בתורה, הפגישה אותנו גם עם יהירות של גבר, המבקש לכבוש את לב נשים באמירה כואבת, באמירה מדממת, שנועדה להבליט את עוצמת כוחו - "עַדָּה וְצִילָה שְׁמָעַן קוֹלִי, נְשֵׁי לֶמֶך הַאֲזֵנָה אִמְרָתִי, כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד - לְחַבּוּרָתִי" (בראשית פרק ד' פסוק כ"ג).
|
|
|
|
|
העיתון הרשמי הסורי "אלווטן" בישר בסוף השבוע שעבר על חזרתו של רפעת אלאסד בן ה-84 לסוריה באישור הנשיא בשאר אסד, רפעת אלאסד הינו דודו של הנשיא הסורי וחזרתו לסוריה איפשרה לו להתחמק מעונש מאסר בכלא הצרפתי,הוא הגיע לסוריה חודש לאחר שבית משפט לערעורים בצרפת אישר את עונש המאסר שנגזר עליו לאחר שהורשע בהלבנת הון ובמעילה בכספי ציבור.
|
|
|
|
|
לפני שנתיים הלך לעולמו אחד מבכיריה של התנועה הלאומית, הבית"רי, השר, חבר-הכנסת, היזם, הבונה, יקירנו יגאל כהן-אורגד זכרו לברכה. את הערב הזה אנו מקדישים לזיכרו, לדמותו, לפועלו, עם צאתה לאור של הביוגרפיה שלו, שכתב איש הסגל האקדמי של אוניברסיטת אריאל פרופ' גולדשטיין - "ללא מעצור".
|
|
|
|
|
י"א במרחשוון הוא יום פטירתה של רחל אמנו. היא נקברה על אם הדרך בדרך אפרתה סמוך לעיר בית לחם. ביום זה רבים העולים לקברה לבכות ולהתחנן לבוא הגאולה.
|
|
|
|
|
