פרשת
ישראל ביתנו הופכת אט-אט לאחת המסקרנות. למרות כתב אישום שהוגש נגד חמישה נאשמים (שלושה הורשעו בהסדר טיעון) ושליחתו של דאוד גודובסקי לכלא ל-7 שנות מאסר בפועל - סגניתו לשעבר של השר ליברמן פאינה קירשנבאום צפויה ל-8-5 שנות מאסר -
הפרשה טרם פוצחה, התביעה טרם מיצתה את הדין עם הקודקוד. ולא בגלל העדר אמצעים ו/או ראיות. סוד גלוי הוא: לא נעשה מאמץ מיוחד מצד המשטרה והתביעה, ולא הופעל כמעט שום לחץ על מי מהמעורבים בפרשה, לשמש עד מדינה נגד ליברמן ולמסור עדות מפורטת בדבר חלקו בעבירות שבוצעו.
פרשה זו, ובמיוחד מעורבותו של ליברמן, טעונה פיצוח, גם מחמת מעמדו של ליברמן במערכת הפוליטית בישראל. מפלגתו זכתה ב-8 מנדטים. מכוח מעמדו הוא שולט ללא עוררין. איש מחברי הכנסת לא מעז להתבטא ללא רשותו, מטוב עד רע. הוא מקבל החלטות לבדו, ורק לאחר מכן מכנס "התייעצות", מעדכן את חברי הסיעה בדבר החלטותיו/מחשבותיו ו"מקבל תמיכתם". ליברמן משתמש בכוחו לרעה. הוא הכשיל הקמת
ממשלה בראשות
בנימין נתניהו, וגרם לבחירות מועד ב'; עתה הוא מכשיל שוב הקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו או
בני גנץ, ועלול לגרום לבחירות מועד ג'. ליברמן פועל מתוך שיקולים זרים. לפי מידע שהובא ל-News1: הוא מאשים את נתניהו בחקירה שנפתחה נגד בכירי ישראל ביתנו, ולכן גמר-אומר בנפשו - להביא לסילוקו של נתניהו מהליכוד בכלל ומראשות הממשלה בפרט (ראו גם החשיפה ב-News1:
האם ליברמן נתון בסיכון; וכיצד מצטלבים מהלכיו עם עמדות הפרקליטות נגד נתניהו).
בפועל, הפרקליטות מאתרגת את ליברמן. עם או בלי זיקה באשר לאופן התנהלותו מול נתניהו. פשוטו כמשמעו. השאלה היא האם הועבר אל ליברמן מסר מצד מי מגורמי התביעה, אם בכלל - בשיחה ישירה או עקיפה, או בהתנהגות; והאם הובטח לו להימנע מחקירתו.
בוצעו פעולות "לשביעות רצונו של הבוס"
נקדים ונאמר, דבר שאותו הפרקליטות נמנעת מלעשות: ליברמן מעורב בעבירות הפליליות בתיק ישראל ביתנו - ולו בסעיף חיקוק של מרמה והפרת אמונים. ליברמן, שיודע "להחזיק קצר" את אנשיו, ואף להלך עליהם אימים לבל יפטפטו, הוא שאיפשר לגודובסקי ולקירשנבאום לבצע טרנזקציות מפולפלות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח מכספים קואליציוניים אותם השיג עבור מפלגת ישראל ביתנו מקופת המדינה. ליברמן קיבל בזמן אמת מידע ומסרים על שהתרחש, ופעולות מסוימות ופליליות אף נעשו, כדבריו של גודובסקי, "לשביעות רצונו של הבוס".
פאינה וגודובסקי אינם דגי רקק. שניהם נמנו עם האישים המקורבים ביותר לליברמן. הם הכתובת למידע המפליל. בידיהם המידע הרלוונטי לחשיפת מעורבותו העמוקה של ליברמן בעבירות שבוצעו בכספים הקואליציוניים:
א)
אשת הסוד פאינה קירשנבאום - זכתה למעמד בכיר במפלגה, כחברת כנסת ובתפקידים נוספים. היא נחשבה למקורבת לליברמן, יו"ר המפלגה. היא זכתה לאמון מצדו כמנכ"ל המפלגה, ובהמשך כמזכ"ל ולאחר מכן כסגנית שר. היא הייתה מוסמכת לחתום על התקשרויות מטעם המפלגה ולאשר הוצאות שלה. קירשנבאום הייתה אשת אמונו של ליברמן בחלוקת הכספים הקואליציוניים שניתנו לשליטת המפלגה. עם מעצרה וחקירתה, ולצורך משפטה, נשכר עורך הדין
גיורא אדרת כדי לייצגה. מקרה או לא, אדרת שימש פרקליטו האישי של ליברמן בשורה של עניינים. בין היתר הוא ייצג את ליברמן בכמה מהפרשות הפליליות בהן נחקר. לא נפתיע אם נקבע כאן מפורשות: שכירת אדרת הבטיחה לליברמן שליטה, הגנה, חסינות. לפחות מצד קירשנבאום. וכך אירע. אדרת התנהל באופן בעייתי הן בדיונים והן בשלב ההוכחות. נעזוב זאת שנמנם לא מעט במהלך המשפט, בשעה שאמור היה להיות ערני ולעמוד על המשמר. העובדות הן: אדרת נמנע מלגונן על קירשנבאום, כדבעי. למשל, הוא הדף בקשותיה לפעול או להציף את דבר ניגוד העניינים הבלתי חוקי מכוחו פועל התובע עו"ד אבן-חן; וכן, הוא לא עשה את המצופה ממנו - להסיט את האחריות לעבירות שבוצעו, משכמה של קירשנבאום, לכתפיו הרחבות של היושב-ראש, הוא ליברמן;
ב)
החבר-הנאמן דאוד גודובסקי - נמנה עם מייסדי ישראל ביתנו. למן הקמת המפלגה בשנת 1999 ולאורך כל שנות פעילותו בה, היה מצוי בקשר חברי עם ראשי המפלגה ובראשם עם היו"ר ליברמן. לדבריו, הוא היה "שחקן אצל איווט" ולפיכך פנו אליו לצורך העברת מסרים אל יו"ר המפלגה. הקשרים האישיים ההדוקים בין השניים באו לידי ביטוי גם בעת שליברמן כיהן כשר התשתיות הלאומיות. אז, המליץ למנות את גודובסקי למנכ"ל קבוע של
החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ. לאחר התפטרותו מתפקידו כשר הרלוונטי, שב ליברמן ועסק באופן אישי במינוי גודובסקי לתפקיד זה. במסגרת מעמדו, ומכוח הסמכויות שניתנו לו על-ידי ליברמן, פעל גודובסקי - אם בשליחותו של ליברמן ואם "לשביעות רצונו" - בהסטת כספים קואליציוניים למטרות מפוקפקות.
הדעת נותנת, כי התביעה תעשה כל שביכולתה כדי לשכנע את גודובסקי ו/או את קירשנבאום למסור את כל הידוע להם בדבר אחריותו ומעורבותו של ליברמן בפרשה. העובדות הן, כי מאמץ מיוחד לא נעשה. איש מהחוקרים ו/או מהתובעים לא הפעיל מנופי לחץ מיוחדים - כפי שידעו המשטרה והפרקליטות לעשות בפרשות אחרות - על שני הנאשמים הנ"ל. גם עתה, בדרכם לכלא, שום גורם מהתביעה לא יוזם פנייה אליהם כדי לנסות, בכל זאת, לגייסם כעד מדינה ולהציע להם עסקת טיעון שבה יופחת עונשם, תמורת מסירת המידע המפליל על ליברמן. אין ולא יכול להיות ספק: מיצוי הדין עם ליברמן, שהוא יושב-ראש מפלגה בישראל המונה עתה שמונה חברי כנסת, הוא אינטרס ציבורי מובהק. ניכרת לכך חשיבות מיוחדת. השאלה מדוע ניצן ו/או אבן-חן לא יוזמים זאת, טעונה בעצמה בדיקה.
|
|
|
X.
|
אבן-חן פועל כקונסיליירי
|
|
|
|
אבן חן. ניגוד עניינים [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
ככל שאנו מתעמקים בפרשה זו מתחוור כי התביעה בישראל, ובעניין זה פרקליט המדינה שי ניצן, והתובע בתיק ד"ר מאור אבן-חן (הזוכה להגנתו של ניצן למרות ניגוד עניינים שבו הוא פועל), לא עושים את הנדרש כדי למצות את הדין עם יו"ר תנועת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, על-אף הראיות שנחשפו בעיצומו של המשפט נגד קירשנבאום מפירות האזנת סתר שבוצעו לגודובסקי:
- מתמליל השיחה בין גודובסקי לבין מתן דהן (שהואשם אף הוא והורשע) עולה, כי מתן דהן הביע מורת רוח כשהוצגה בפניו ע"י גודובסקי הדרישה להחזיר "בדלת האחורית", לחשבון אחר של המפלגה, שני מיליון ש"ח מתוך חמישה מיליון ש"ח שהוקצו כדין לעמותת איילים. גודובסקי השיב לו: "ככה זה - לשביעות רצונו של הבוס".
- קירשנבאום נשאלה בעדותה: מי הבוס, ועל-כך השיבה: "כנראה ליברמן". עדות זו נשמעה ביום 16.04.19. ניצן ואבן-חן נמנעים, משום מה, למרות כל הסימנים המצביעים על אחריותו האישית של ליברמן לנעשה במפלגתו לפחות ברמה של מרמה והפרת אמונים, מחקירתו של ליברמן בגין חלקו/אחריותו האישית לעבירות החמורות שבוצעו בפרשה זו. למרבה הפרדוקס, ליברמן לא זומן לחקירה, גם לא לעדות פתוחה (שלא באזהרה).
נזכור נא: אבן-חן פועל בידיים לא נקיות ובחוסר תום לב. אבן-חן, שפעל בחקירה כפרקליט מלווה וממשיך בתיק ישראל ביתנו כתובע הראשי, נמנע/מושתק מלפעול נגד ליברמן, בשל ניגוד עניינים מובנה וחמור: עמנואל מודריק, שהיה האיש האחראי מטעם שלוחות משרד האוצר על הזרמת הכספים הקואליציוניים לישראל ביתנו, הוא בן משפחתו של אבן-חן. רעייתו היא בתו של עודד מודריק (לשעבר שופט בכיר בבית המשפט המחוזי בתל אביב), אחיו של עמנואל מודריק. עמנואל נפטר לפני כשנה. קודם לכן הוא נחקר באזהרה, בחשד שהשתתף באופן פעיל ביותר בעבירות הפליליות שבוצעו בפרשת ישראל ביתנו. אבן-חן אמור היה למשוך ידיו מתיק זה ולפסול עצמו, קל וחומר כשנוכח שוב ושוב, מחומרי החקירה, כי שמו של עמנואל נזכר פעם אחר פעם, כמי שאישר את הזרמת הכספים באופן שעורר את החשדות לפלילים; ולאחר שנוכח, מחומרי החקירה, כי עמנואל נועץ בפרשה זו, מחדר החקירות, עם אחיו עודד מודריק (כשזה כיהן כשופט) ( ראו חשיפה ב-News1 בפרשה זו). במקום זאת בחר אבן-חן להמשיך ולפעול בתיק זה. חמור לא פחות - הוא וחמיו, עודד מודריק, פעלו באופן שיכול להתפרש כניסיון להלך אימים ו/או להשפיע על שופט באופן בלתי תקין. בזאת נטפל בנפרד.
עו"ד אבן-חן נמנע מלפסול את עצמו, למרות ניגודי העניינים הברורים. על-אף זאת הוא זוכה להגנתו של שי ניצן. ליברמן יודע היטב עובדות אלה ובנסיבות אלה הוא זוכה מן ההפקר. בפועל, אבן-חן משמש כקונסיליירי - בין אם ביודעין ובין אם על-פי מבחן התוצאה, הן בהגנתו של ליברמן, והן בשמירת זכרו של עמנואל מודריק. אופן התנהלותו מדיף ריח רע כזה העולה בארגון פשיעה. נקל לשער מה היה עלול ליברמן לומר, אם היה נקרא לחקירה, על אחריותו של עמנואל מודריק לטרנזקציות הכספיות הבלתי חוקיות; וזו אולי אחת הסיבות המרכזיות להימנעות מצד אבן-חן, הפרקליט המלווה, מלהורות על חקירתו האישית של ליברמן.
|
|
|
|
Y.
|
מדוע דאוד ופאינה שותקים
|
|
|
|
מיכאל פלקוב. נהרג? [צילום: פרטי]
|
|
|
נעלה מכל ספק: גודובסקי, שהורשע ונגזרו עליו 7 שנות מאסר, יכול להקל על עצמו ולזכות לעסקת טיעון טובה מבחינתו, אם היה מסכים למסור מידע בדבר חלקו של ליברמן בעבירת שבוצעו בפרשה זו. כך גם פאינה קירשנבאום, הצפויה להרשעה ולמאסר ממושך בכלא - 8-5 שנות מאסר בפועל. שניהם שותקים ונחשבים גם עתה למקורבים לליברמן. קירשנבאום אף הייתה אחת האורחות החשובות שהוזמנו לחתונתו של עמוס ליברמן, בנו של ליברמן.
ל-News1 נמסר, כי דאוד ופאינה שותקים גם מחמת חששם ורצונם לשמור על בטחונם האישי ולגונן על בני משפחותיהם; וגם נוכח רצונם לקבל בעתיד - בעת שירצו עונשם בכלא - תמיכות כספיות מליברמן ו/או מאוליגרכים הנמנים עם מקורביו. על ליברמן ניתן לסמוך בעניינים אלה, הוא יודע לעבור - נמסר לח"מ. זאת בניגוד ל אהוד אולמרט, שניסה לקנות שתיקתה של שולה זקן - בדרך מטופשת, שגרמה להפללתו גם בשיבוש הליכי חקירה ומשפט.
כך-או-כך, אירועי העבר - שחלקם הגדול לוטים בערפל, עלולים בהחלט להרתיע דאוד ופאינה ממסירת עדות נגד ליברמן. שניהם ילכו לכלא לתקופה ממושכת, כי החלופה מסוכנת. הנה, תזכורת באשר לגורלם המר של כמה אישים שהעידו נגד ליברמן:
א) מיכאל פלקוב, יועץ התקשורת לשעבר של אביגדור ליברמן שנמנה עם החשודים המרכזיים בפרשת ישראל ביתנו, יצא מישראל ב-2015 ונעלם. מאוחר יותר פורסמו דיווחים כי הוא נהרג בקרבות באוקראינה. שום גורם רשמי לא אישר שהוא נעדר, ועד עתה לא נמסר מידע רשמי על נסיבות מותו, אם בכלל;
ב) דוח שפרסם היועץ המשפטי ל ממשלה יהודה וינשטיין בדצמבר 2012 מנה רשימה של עדים שמתו בנסיבות מסתוריות או כאלה ששינו עדותם ו/או "שכחו" דבר עדותם המקורית. הנה חמישה מהם:
-
1) יוסף שולדינר - בשנת 2006 נמצא העד בבית קברות כשהוא ירוי בראשו. נטען כי התאבד;
2) ארטיום בורוביק - עיתונאי בכיר ברוסיה המקורב לשלטונות, אותו גייס ליברמן כדי שיפעל בקרמלין להעלאת שער הרובל, כדי שליברמן ישיג את מטרותיו העסקיות. העיתונאי הרוסי בורוביק נהרג מאוחר יותר בתאונת מטוס מסתורית, כפי שנחשף ב-2008 ב-News1;
3) דניאלה מורצי - עדה מרכזית ורואת חשבון ממשרד עורכי הדין אנדריאס ניקולאוס מקפריסין. הביאה לסגירת התיק נגד ליברמן בפרשת חברות הקש, למרות שכשנתיים קודם לכן מסרה מידע מפליל לגבי ליברמן. מורצי ריכזה את הטיפול בשלוש מבין חמש החברות. היא אמורה הייתה להעיד על-כך שליברמן היה בעליהן או הנהנה העיקרי מהן. נציגי הפרקליטות נפגשו פעם נוספת עם מורצי בקפריסין, בטרם יקבל היועמ"ש החלטה סופית. והנה, בניגוד לגרסה הקודמת שהובאה בשמה, היא מסרה ככלל שאינה זוכרת את פרטי האירועים הנוגעים לחברות הקשורות לליברמן;
4) עד ממולדובה. בשנת 2008 נטען כי לקה בשבץ ומת, לאחר חקירתו;
5) תושב רוסיה שגם עדותו יכולה הייתה לשפוך אור, אך חרף מאמצי השלטונות הרוסיים לאתרו הוא לא נמצא.
האירועים הנזכרים לעיל, ובמיוחד מותם המסתורי של עדים שהחזיקו במידע העלול להפליל את ליברמן, משרתים את ליברמן. בין שהוא קשור ובין אם-לאו. מי יעז להעיד נגדו. זו אולי הסיבה שהוא לא נאבק פומבית ותקשורתית - כפי שהוא יודע לעשות - בהדיפת החשדות נגדו בדבר היעלמם ו/או מותם של אותם עדים.
דאוד ופאינה, כמו גם עדים פוטנציאליים אחרים, רואים היטב את רשימת השמות. בנסיבות אלה, ליברמן לא צריך לומר להם מילה כדי לקנות שתיקתם. אם אכן ישתקו, אם במטרה לשמור על בטחונם האישי, ואם כדי לשרתו, הם ובני משפחותיהם יתוגמלו בעתיד. התגמול יכול שיוזרם באמצעות רווחים מ"עסקות" ו/או כתמיכה ישירה מצד חברים שיתנדבו לסייע למשפחה שנקלעה למצב כלכלי קשה.
|
|
נתניהו. מועד ב', בגלל ליברמן [יונתן זינדל, פלאש 90]
גודובסקי. שותק ומערער לעליון [צילום: פלאש 90]
ניצן. נמנע מחקירת ליברמן [צילום: פלאש 90]
תפוס כינוי יחודי
מחיר התירס מזנק ולוחץ את שוק החלבון העולמי 
