התביעה במשפטה של סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום, הסתמכה על ראיות מזויפות באישומים נגד קירשנבאום (יום ב', 8.4.19). במהלך חקירתה הנגדית הציג התובע, עו"ד מאור אבן-חן, חשבונית מזויפת, כפי שנרחיב בהמשך, בנסיונו להוכיח את אשמתה.

(על-ניגודי העניינים של התובע, עו"ד מאור אבן-חן, ראו כתבה נפרדת (עמנואל מודריק, אחיו של חותנו השופט בדימ. עודד מודריק, נחקר באזהרה כחשוד בפרשה). למרות זאת, פרקליט המדינה שי ניצן נמנע מלהעבירו מתפקידו כתובע בפרשת ישראל ביתנו).

החקירה הנגדית של קירשנבאום על-ידי התובע, מאור אבן-חן, עסקה בכספים שהועברו לקירשנבאום, לכאורה כגמול בעסקות שוחד. במקרה אחד הציג אבן-חן שתי הפקדות לחשבונה שנעשו בשני תאריכים שונים, סה"כ 6,000 שקל. קירשנבאום הסבירה שמדובר בהחזר הלוואה שנתנה לדאוד גודובסקי, מי ששימש כמנהל אגף הארגון של ישראל ביתנו. אבן-חן שאל מדוע לא אמרה בחקירה במשטרה, כי הכסף הזה הוא החזר הלוואה. על-כך השיבה קירשנבאום כי רוב ההלוואה לא הוחזרה. השופט ירון לוי התערב והעיר, כי אינו מוצא סיבה מדוע לא לומר את הפרט הזה בחקירת המשטרה.

התובע הציג עסקות שנעשו בשמה של קירשנבאום בין גודובסקי לעדת המדינה נלי דינוביצקי, הטוענת שהעבירה לו את הכספים על-מנת שיפקיד אותם לחשבונן של גודובסקי. על-כך הגיבה קירשנבאום: "אני לא נלי ואני לא גודובוסקי". היא הדגישה: "גודובסקי לא היה פיון שלי, הוא מנהל אגף ארגון והוא מקבל החלטות לבד".

קירשנבאום הציעה פירוש אחר להקלטות שיחה בין דינוביצקי לגודובסקי בנושא החזרת כספים: "אולי נלי הייתה חייבת לו? היא הייתה חייבת כסף לחצי עולם. את זה אני יודעת מחומרי החקירה. לא ידעתי את זה בזמן אמיתי. היא 'עבדה' על הרבה אנשים. היא לא החזירה כסף שהייתה חייבת למונה טורס". כאשר אבן-חן ניסה להגן על אמינותה של דינוביצקי, אמרה קירשנבאום: "העדה הזו שיקרה למשטרה ושיקרה לכם". בהמשך מנתה רשימת אנשים שדינוביצקי הייתה חייבת להם כסף, והדגישה שאת חובה כלפיה היא לא ניסתה כלל לגבות: "מאז דצמבר 2011 ויתרתי על החברות איתה, ומאז אין לי איתה קשר".

בשלב זה הגיש אבן-חן לבית המשפט חשבוניות שאמורות היו להוכיח, כי דינוביצקי מימנה את נסיעתה של קירשנבאום לקייב על-חשבון הקונגרס היהודי, כביכול. קירשנבאום התבוננה בחשבוניות וגילתה שלשתיהן יש מספר זהה: אחת הייתה על-סך 5000 ש"ח (הוגשה לתשלום לגזברות הקונגרס), והשנייה על-סך 8000 ש"ח (הוגשה לתשלום לדאוד גודובסקי). "זה זיוף שבזיופים", אמרה בהתרגשות. אבן-חן בחן את החשבוניות ואמר: "אכן זה זיוף, אין ספק" - הוא נאלץ להודות. קירשנבאום: "העדים שלך שקרנים". אבן-חן: "תכף נראה מי שקרן".

בהמשך נשאלה קירשנבאום על החברה לפיתוח השומרון, בראשה עמד עד המדינה גרשון, מסיקה. היא השיבה כי הפרקליטות טועה, וכי הכספים בפרשה זו הועברו לאוצר ולא לחל"פ שומרון. כאשר אבן-חן תיאר את עדותו של מסיקה נגדה, הטיחה בו קירשנבאום: "אתה לא אומר את האמת. הוא היה במעצר שבעה ימים, ולאורך כל החקירות הוא אמר כל יום 'לא היה סיכום עם פאינה'... שבעה ימים במעצר הוא אומר 'לא היה סיכום ביני ובין פאינה' ואז יוצא מהמעצר ונזכר?!".

כשנשאלה על סיכום בינה לבין המנכ"ל דאז של החברה לפיתוח השומרון, חיים בן-שושן, ענתה קירשנבאום: "הוא משקר. לא היה כזה סיכום". לוי פנה אליה: "את אומרת שהגרסה שהעד מסר לבית המשפט אינה אמת?" והיא השיבה: "כן. במסמכים שנגיש נשכנע שזה נכון".

בהמשך החקירה הנגדית הוצג בבית המשפט דוא"ל שלטענת התובע, נשלח אל קירשנבאום מחברת דון טבק בשנת 2008. לאחר עיון קצר בו אמרה קירשנבאום, כי הדוא"ל לא יכול היה להישלח בשנת 2008 היות שחברת דון טבק נוסדה בשנת 2010.

לשאלותיו של אבן-חן מה ידעה על תוכנו של הדוא"ל, ענתה קירשנבאום: "אני לא זו שמגישה את הראיה. לא היה דוא"ל כזה ב-2008. גם אם התוכן נכון, יכולתי לדעת עליו רק בשנת 2010".

כאשר שאל התובע על אפי פלס, גזבר מועצת בנימין לשעבר, שבחר בזכות השתיקה, השיבה קירשנבאום: "אני זוכרת שהוא בחקירה לקח את זכות השתיקה רק אחרי שהוא הגיע למסקנה שפה לא מחפשים אמת ואני מעדיף לשתוק. וכנראה שזה היה ככה... כשהבין שמחפשים את פאינה, נגמר הסיפור. הוא הפסיק לדבר".

השלב הבא בחקירה היה אמור לעסוק בעמותת איילים, שהיא אחת הפרשות המרכזיות הקשורות למשפט, אך אז ביקש אבן-חן להפסיק ולדחות את הדיון, בנימוק שהפרקליטות טרם קיבלה את הפרוטוקולים של עדותה של קירשנבאום.