עונש לא קצוב לקצב

אררנו, ביזינו, גידפנו, דיברנו דופי, העוינו, ונדטה ביקשנו, זדנו, חבטנו, טפלנו, יודנרטים היינו, כווינו, לעגנו, מאסנו, ניאצנו, סלדנו, עבטיט עליו זרקנו, פרהדרין להרשיע ישבנו, צהלנו לפסק הדין, קדדנו, רמסנו, שללנו בכבלים, תשנו אותו עד דק. מגיע לו לחוצפן. איך, איך, גבר בן המעברות הליכודניק, על שמעון שלנו? אז איימנו שנארוז מזוודות ונרד מהארץ! לא נישאר כאן רגע אחד מיותר ! טוב, רק איימנו, אבל חיכינו ליום נקם ושילם. ידענו שבוא יבוא הגדול בימים, ואיתו נקמה ופירעון.

ונפרענו. הו, הו, איך שעשינו זאת. שמאל נקמות אנחנו. ולא סתם, אלה צדיקים בני צדיקים. שהרי ידוע שמלאכתם של צדיקים נעשית מעצמה. וכך היה. הוא בכסילותו פנה לעזרה ליועץ המשפטי, ואנו זיהינו את המלכודת שהוא עתיד ליפול לתוכה. וכאשר זה קרה, גייסנו בצו שמונה את כולם. השדרנים, והמשפטנים, והשופטים, והפוליטיקאים, והתקשורת, והפרקליטות, והעיתונאים, והעיתונים, וטווינו אווירה ציבורית מתאימה, איזה סיכוי כבר היה לו? אפילו מי שהאמין לו כבר פחד לצייץ. הבאנו את המתלוננת א' מבית הנשיא שכל כך רצתה לחזור ולעבוד איתו, "אפילו שנאנסה", והוא לא רצה להחזירה לעבודה. היא איימה להתנקם, וכך עשתה. ופתאום ונהפוך הוא. הוא התלונן עליה שהיא סוחטת אותו, אבל אז, הכול התהפך עליו.

ידענו באמת שהוא לא היה צריך לאנוס. הרי משנות העשרים שלו כבר דרך כוכבו, והוא היה לראש העיר הצעיר ביותר, ואז דילג משררה לשררה. שר כזה ושר אחר, עם כוח ביד. ונשים ביקשו את קרבתו. הוא לא היה צריך להגיע לאינוס. הן רצו אחריו. הן רצו אותו. הבחור החזיק כל כך הרבה טובין ביד.

אבל הבאנו אותה את א' כדי שתספר מה שהורינו לה. ואישה דחויה מסוכנת ביותר. היא תיארה מיני סיפורים, והצופים ישבו עם לשון מעלעלת והאזינו לתסריט שנרקח בידיים אמונות.

לאחר מכן צצה עוד א' ממשרד התיירות שהעידה גם היא על אינוס בתאריך 19.4.98 . סנגוריו של האיש הפריכו את הטיעונים שהציגו השופטים במחוזי ובעליון, וכדי להצדיק את ההחלטה להרשיע באונס כתב השופט הנדל: "במקרה דנן - הזיהוי המדויק של היום והשעה אינו תנאי הכרחי להרשעתו של המבקש" כלומר גם אם מוכח במשפט שהנאנסת לכאורה מעידה עדות שקר, הן לגבי המועד שלדבריה בוצע האונס, והן לגבי הנסיבות שהובילו לאונס שעליו היא מעידה, ניתן להרשיע את הנאשם על סמך עדותה בלבד! הייתכן? בהחלט כן. וכבר נאמר, אין דבר העומד בפני הרצון. הממסד המשפטי הרשיע את נשיא המדינה באונס על סמך עלילת שווא! האם השופטים ידעו ששיקרה? בוודאי. גם במחוזי וגם בעליון, אמרו ש'מאמינים' לה, בעודם יודעים שהיא משקרת. ואפילו שהייתה עדה שהעידה במשפט כי אותה א' אמרה שהיא עוד תתנקם בו כי פיטר אותה. וכך נאמר בתשובת הפרקליטות לבג"ץ כשנדון הסדר הטיעון: "מחומר החקירה עולה כי א' פוטרה מעבודתה בשל התנהגותה הבלתי נשלטת, התקפי הזעם מהם סבלה, התעמרותה בעובדים שהיו נתונים למרותה, ונטייתה לעורר ריבים ומדנים". כתבו, והמשיכו בשלהם. השופטים ידעו על מאמציה הבלתי נלאים להתקבל לעבודה אצל קצב שנים אחרי שהוא לכאורה אנס אותה, והיא לא ניגשה למשטרה להגיש תלונה אפילו פעם אחת על אונס, ולא זו בלבד אלא שהתקשרה עשרות פעמים לבית הנשיא והשאירה לו הודעות שנרשמו ביומן בית הנשיא. ..

איזה בור עמוק כרו לו. בור? תהום אשמנית שחורה ואפלה. רקמו עלילה קשה, וטוו קשר של שתיקה סביב העובדה שהממסד המשפטי הרשיע נשיא באונס על סמך עלילת שווא. ובכל מקרה שום אנס לא היה מקבל שבע שנים בכלא. אבל עליו השיתו 'עונש' לא מידתי,
והיום האם הם מרוצים? ממש לא. הלו, אתה הבסת את שימון, אין מחילה ואין סליחה. לא נשכח ולא נסלח. קבלת רק שבע שנים... ואתה עוד חי ...אתה רוצה שינכו שליש? הצחקתנו. נעשה הכול שתקבל עוד שבע, מה יש, יעקב עבד בשביל רחל שבע שנים ועוד שבע . השמאל גדול! אולי נמצא עוד מתלוננות? בארץ חיות הרבה נשים עם שם שמתחיל ב-א'.

אתה ספרדי, אתה ליכודניקי, אתה קריית מלאכי, אתה עיירת פיתוח, מה קפץ עלייך לרצות להיות נשיא שביעי של מדינת ישראל? סוף, סוף הבנת שזה לא מתאים. עובדה שביום שנכנסת לכלא בדצמבר 2011 אמרת: "ארור היום שבו נבחרתי להיות נשיא".