אין זה מפתיע לגלות, כי הענף שנפגע בצורה הקשה ביותר מהקורונה הוא זה שסייע להפיץ אותה בארבע יבשות: התעופה. רוב החברות יצלחו את המשבר אם הוא יימשך רבעון או שניים; אם הוא יימשך זמן רב יותר – עתידו של הענף עלול להשתנות לתמיד, מתריע אקונומיסט.

ההשלכות המיידיות ברורות. בתחילת החודש העריך יאט"א – ארגון חברות התעופה העולמי – שההכנסות יצנחו השנה ב-113 מיליארד דולר, שהם 20% מההכנסות אשתקד ופי ארבעה מן ההערכות של יאט"א עצמו בחודש שעבר. המצב הורע מאז פרסומה של תחזית זו. הקווים הטרנס-אטלנטיים, המכניסים 20 מיליארד דולר בשנה, ספגו מכה עם הוראתו של הנשיא דונלד טראמפ על הפסקתם למשך חודש. דלתא הודיעה שייתכן שתאלץ להפסיק 40% מהטיסות; לופטהנזה קיצצה מחצית מהטיסות המיועדות לאפריל.

רבים ממנהלי חברות התעופה מקווים שלאחר הקורונה יחזרו הנוסעים לטוס והצמיחה תתחדש, כפי שאירע לאחר 9/11 והמשבר של 2008. זה בערך מה שקורה כעת בסין: מצניחה של 70% בטיסות בשיא המגיפה, הירידה כעת לעומת אשתקד היא רק 43% - מה שמצביע על שיפור מהיר. אולם רק חברות תעופה מעטות – בעיקר האמריקניות – משרתות שוק פנימי כה גדול. רובן טסות בין מדינות, והן ייפגעו כל עוד יימשכו המגבלות המדינתיות. ולא רק באירופה: קת'אי פסיפיק מהונג-קונג קיצצה 65% מהטיסות, וקוריאן אייר – 80%.

חברות התעופה הסיניות יכולות להסתמך גם על סיוע ממשלתי נדיב, ובייג'ינג כבר הבטיחה 3 מיליארד דולר. לופטהנזה מבקשת סיוע, אך הדבר עלול להצריך שינוי בכללי האיחוד האירופי האוסרים סובסידיות ממשלתיות. ואילו דבריו של טראמפ על סיוע לענפים שנפגעו, כולל התעופה, הם עדיין בגדר מילים בלבד. כמה רגולטורים ברחבי העולם ביטלו זמנית את החובה לנצל באופן קבוע לפחות 80% מה"סלוטים" (היתרי הטיסות).

נכון לעכשיו, ממשיך אקונומיסט, רוב חברות התעופה מנסות לחסוך מזומן בכל דרך שהיא. בנוסף לקיצוץ הטיסות, הן שולחות עובדים לחופשה ללא תשלום – בהסכמה או בכפייה. סא"ס הסקנדינבית שולחת הביתה 90% מעובדיה – 10,000 איש;
KLM
תקצץ 2,000 משרות בחודשים הקרובים. לופטהנזה השעתה את חלוקת הדיבידנד ועשויה למכור מטוסים. הירידה במחיר הנפט תסייע רק בהמשך, משום שנכון לעכשיו החברות רוכשות דלק סילוני על-פי עסקות שנחתמו לפני הצניחה. חברות רבות דוחות רכש מטוסים ומבקשות מחברות המחכירות להן מטוסים להקל בתשלומים; כמחצית מהצי העולמי כיום הוא בחכירה.

לא כל חברות התעופה ישרדו את הקורונה.
Flybe
חברת תעופה בריטית, קרסה בתחילת החודש. נורווג'יאן, חברת לואו-קוסט בנורבגיה המצויה ממילא בצרות, איבדה 80% משווי השוק שלה מאז 2016 – וכעת איבדה 80% נוספים ממה שנותר. שליש מחברות התעופה באירופה הפסידו או בקושי הגיעו לאיזון בשנה שעברה. התחזית היא לשורה ארוכה של פשיטות רגל השנה.

לעומת זאת, מציין אקונומיסט, החברות שישרדו ייהנו משמים פחות צפופים ומכוח רב יותר בתחום המחירים. טלטלה בשוק האירופי, שהייתה צפויה ממילא בשל ריבוי החברות, תסייע לחזקות שבהן: איזיג'ט, רינאייר, בריטיש איירווייז. אבל זה יקרה רק אם ההתאוששות תהיה מהירה; ככל שהמגיפה תתמשך, כך יגדל הסיכון שהנוסעים לא ימהרו לחזור להרגלי הטיסות הקודמים.

אם יותר חברות תעופה יקרסו, תהיה לכך השלכה על הענף כולו. עוד לפני איסור הטיסות של טראמפ, התחזית הייתה שחברות התעופה האמריקניות יפסידו השנה 3.7 מיליארד דולר. גם שדות תעופה חלשים יותר עלולים לקרוס, ובכך לגרום לאיזורים מסוימים להיות פחות נגישים. הירידה ברווחיהן של בואינג ואיירבס תשפיע על יכולתן להשקיע במטוסים ידידותיים לסביבה. אפילו חברות ההחכרה בעלות היציבות הפיננסית עלולות להיפגע, אם פשיטות רגל יציפו את השוק במטוסים למכירה.

לדעת אקונומיסט, חוסר הוודאות הגדול ביותר הוא בנוגע ליחס שבין טיסות עסקים לטיסות פנאי. אם חברות יגלו שהן יכולות לפעול גם עם פחות טיסות ויותר אמצעי תקשורת מתקדמים, ואם היוצאים לחופשות יגיעו למסקנה שמוטב להשתמש ברכבות – וזאת לצד הנטייה נגד המטוסים מזהמי האוויר – הענף יתקשה לשמור על הקצב של הכפלת מספר הנוסעים מדי 15 שנה. הקורונה כבר לחצה על הבלמים של הענף; ההאטה עלולה להיות חדה עוד יותר.