מגיפת תאונות הדרכים בישראל

לפני כמעט כשנה פרצה לחיינו מגיפת הקורונה שגרמה וממשיכה לגרום לחולים ולמתים רבים. בצדק רב כולנו מתעסקים במגיפה האיומה הזאת יומיום, כלי התקשורת לא מפסיקים לדון בנושא וכן הממשלה מתמודדת עם הקשיים ומנסה לספק פתרונות לאזרחים. ראוי מאוד לעסוק בנושא זה ארוכות, אך אני שואלת את עצמי מה עם קורבנות תאונות הדרכים? בישראל, נפגעים מדי שנה יותר מ-30 אלף איש בתאונות דרכים, מהם מאות הרוגים. מקום המדינה נהרגו בתאונות דרכים יותר אנשים מאשר בכל מלחמות ישראל יחד. משנה לשנה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים הולך וגדל, אך נותר מחוץ לכותרות לעומת העלייה במניין המתים בעיצומה של מגיפת הקורונה.

ישנם שני גורמים עיקריים לתאונות דרכים: הראשון הוא גורם אנושי - הנהגים עצמם שלא מרוכזים מספיק בנהיגה, נהיגה במצב של עייפות, טעות בשיקול דעת, נהיגה חסרת אחריות, נהיגה בשיכרות, דיבור בטלפון תוך כדי הנהיגה וכדומה. הגורם השני הוא גורם תשתיתי - מידת הבטיחות של הכבישים וכן מצב הרכב ותקינותו. כבישים רבים ברחבי ישראל נחשבים לכבישים בדרגת סיכון גבוהה. הכבישים "הבעיתיים" הם בדרך כלל כבישים שנסללו לפני המון שנים, ומאז לא הותאמו לצרכי התחבורה החדשים. שני הגורמים האלו גורמים לתאונות קטלניות ודורשים טיפול והתייחסות.

כנסיון לתת מענה למצוקת תאונות הדרכים הוקמה בשנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתוקף חוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים. הקמתה בוצעה במסגרת ארגונית פנימית במשרד התחבורה. הרשות אחראית על צמצום התאונות, תכנון, וכן תיאום ובקרה של כל הפעולות במשרדי הממשלה שנועדו להגברת הבטיחות בדרכים. בשנים 2007-2006 הוקמה הרשות מחדש מתוקף חוק חדש כדי לפתור את הבעיות שהתגלו בפעילות הרשות הקודמת. המטרות העיקריות של הרשות: מיזעור תאונות הדרכים וההרוגים בכבישים, וכן סיוע ותמיכה למען יצירת תרבות נהיגה בטוחה ולא מסוכנת. לרשות יש מערך הסברה הפועל למען העלאת המודעות הציבורית לנושא הבטיחות בדרכים. בנוסף לכך, קמו בשנים האחרונות אירגונים נוספים שפועלים למען המאבק במגיפת התאונות בכבישים, והם: אור ירוק (העמותה לשינוי תרבות הנהיגה בישראל) ובטרם - הארגון לבטיחות ילדים, העוסק בנושאי בטיחות ילדים בשעת הנסיעה.

המאמצים הרבים של הארגונים החשובים הללו משפיעים בהחלט אך עדיין אנו נמצאים במצב שבו ישנן תאונות ונפגעים על בסיס יומיומי (אפילו כשיש קורונה מסביבנו וגם בזמן הסגרים בהם יש פחות תנועה בכבישים) ואני בטוחה שיש עוד הרבה מה לשפר אם נשקיע זמן, משאבים ומחשבה בסוגיה זאת. אין לי ספק שנושא זה חשוב לכל אזרחי ישראל. זה נושא שהוא קרוב לכולנו והוא יכול חלילה לפגוע בכל אחד. אני קוראת לכלל אזרחי ישראל לנסות לקדם את הנושא ולהעלות את המודעות אליו לפחות כמו לקורונה. אם היינו מתעסקים בבעיית תאונות הדרכים ובחשיבה על פתרונות ומענה לבעיה זו אפילו מחצית מהזמן שאנו מקדישים למגיפת הקורונה המצב היה נראה אחרת.